איחור באבחון התקף לב בשל רשלנות רפואית

האנטומיה של התקפי הלב

הלב שלנו פועם בין 60 ל-100 פעימות בדקה באופן תקין. בכל פעימה הוא מזרים דם עורקי מחומצן לגוף ושואב את הדם הורידי חזרה. במקביל, הלב מזרים את הדם בצורה ההפוכה לריאות על מנת לחמצן את הדם שיגיע לגוף וחוזר חלילה.

חמצן הוא מצרך היסוד של כל איבר ותהליך בגופנו, ביניהם המוח, השרירים והכליות. אולם גם הלב שלנו זקוק לחמצן שיאפשר לו להמשיך לפעום. את החמצן הוא מקבל מכלי הדם המיוחדים שעוטפים אותו ונקראים כלי הדם הכליליים.

כלי הדם הללו פגיעים במיוחד להצטברות נזקים. עם השנים הם מסתיידים ושוקעים בהם פלאקים שומניים (טרשתיים) שמצרים את חלל העורקים ומקטינים את היכולת שלהם לספק דם לשריר הלב.

אותם פלאקים מעודדים גם היווצרות הדרגתית של קרישי דם, מעין פקקים קטנים שמורכבים מטסיות הדם ומשאריות תאים.

באופן כללי, התקף לב הוא מצב שבו הדרישה של הלב לחמצן עולה על היכולת של כלי הדם הקורונריים לספק אותו. הסיבה השכיחה אליו היא בגלל חסימה של העורק הקורונרי על ידי אותם פלאקים טרשתיים והקרישים שנוצרים סביבם.

אותה חסימה מובילה לאוטם בשריר הלב (myocardial infarction) שעשוי להיות הפיך אם מתגלה מוקדם מספיק.

כמו ערימה של לבנים

ההסתמנות השכיחה ביותר של התקף לב היא כאב בחזה. במחצית מהמקרים הכאב יופיע לאחר אירוע מקדים כמו פעילות גופנית מאומצת, התרגשות או סטרס נפשי. לעתים הוא עשוי להופיע גם בעקבות מחלה או ניתוח שמאמצים את הלב ומגבירים את חוסר האיזון בין דרישתו המוגברת לחמצן לבין יכולתו לספק אותו.

הכאב מתואר פעמים רבות ככאב לוחץ, כבד או מוחץ; חלק מהאנשים מתארים אותו כערימה של לבנים שיושבת על החזה שלהם.

הוא מופיע בעיקר באזור החזה המרכזי וברום הבטן. עם זאת, כאבים של התקף לב עשויים להקרין לאחד או יותר מהמקומות הבאים:

• זרועות
• בטן
• גב
• לסת תחתונה
• צוואר

לעיתים הכאב ילווה גם בחולשה, הזעות, בחילות, הקאות או תחושת חרדה. ישנן הסתמנויות חריגות ונדירות יותר בהן התקף הלב יתבטא דווקא כבלבול או עלפון.

לצד כל תסמינים אלו חשוב לזכור שיש אוכלוסיות מיוחדות בהן ההתייצגות של התקף לב עשויה להיות שונה, ״שקטה״ יותר ועל כן להתפספס בשיעורים גבוהים יותר. בין אוכלוסיות אלו נמנים חולי סוכרת, קשישים ונשים.

כל שניה חשובה: זמן הוא שריר לב

אחד המדדים החשובים ביותר במקרה של התקף לב הוא הזמן מהופעת התסמינים ועד הגעת המטופל לחדר צנתור. זאת כיוון שכל שניה שבמהלכה שריר הלב לא מקבל אספקת דם עם חמצן עשויה להיות גורלית.

תאי שריר הלב יכולים לשרוד מספר דקות בלי חמצן ולהתאושש לאחר שהאוטם חלף. אולם כעבור 20-30 דקות בממוצע של היעדר חמצן הם מתים ללא יכולת להתאושש או להיווצר מחדש באופן משמעותי. ככל שהאוטם נמשך זמן רב יותר, תאים נוספים יפגעו מהמחסור בחמצן וימותו.

ההשלכות של התקף הלב תלויות בין היתר במיקומו. אוטם בקצה הסופי של כלי דם קטן יכול להותיר פגם תפקודי קטן בלבד, בעוד שאוטם גדול באחד מעורקי הלב הכליליים הראשיים עשוי להוביל למוות.

פגיעה בתפקוד החשמלי של הלב, שאחראי על התכווצותו ופעימותיו הסדירות, יכולה כשלעצמה לגרום לסיבוכים מסכני חיים של הפרעות קצב.

מוות של תאי שריר הלב אינו הפיך ברובו ומוביל לפגיעה מסוימת בתפקוד הלב. לכן לאחר אוטם משמעותי תתכן התפתחות של אי ספיקת לב, מחלה כרונית עם סיבוכים משלה שדורשת טיפולים מתאימים.

מה קורה ברגע שעולה החשד להתקף לב?

במקרה של חשד להתקף לב, לדוגמה בהופעתו של כאב אופייני או אצל אנשים עם גורמי סיכון, יש לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית דחופה.

ההערכה במוקדי הרפואה הדחופה כוללת שתי בדיקות מרכזיות:

הראשונה היא בדיקת אק״ג ECG - בבדיקה זו מחוברות מדבקות לחזה כדי לקבל תרשים של הפעילות החשמלית של הלב. מדובר בבדיקה לא פולשנית שתוכל לזהות בשלבים מוקדמים מאד של התקף הלב שינויים בהולכה החשמלית של שריר הלב.

יתר על כן, היא יכולה לעזור ולאפיין האם המטופל חווה בעבר, הקרוב או הרחוק, אירועים לבביים נוספים.

הבדיקה השנייה היא בדיקת דם - שם נהוג לבדוק חלבון בשם טרופונין. הטרופונין נמצא בתאי שריר הלב ורמתו בדם עולה כאשר התאים מתים ותוכנם מתפרק אל זרם הדם. העלייה שלו בדם אינה מידית אך מופיעה בשעות הראשונות להתקף הלב.

עם זאת קיימים מצבים נוספים שיכולים לגרום לעליה של טרופונין בדם ולכן חשוב להתייחס לעליה שלו בהקשר הרפואי המתאים. לרב נהוג לקחת שתי בדיקות עוקבות, בהפרש של שעה זו מזו, כדי לראות את מגמת העלייה שלו המרמזת על תהליך מתקדם (פרוגרסיבי).

השיקול הרפואי נעשה בצורה זריזה ומחושבת

לא כל התקפי הלב חמורים או דחופים באותה מידה. הדרך בה ניתן לקבוע מידה זו מסתמכת במידה ניכרת על בדיקות העזר שהוזכרו לעיל, כמו גם על התייצגות המטופל בהגעתו לחדר המיון ועל הסיפור הרפואי שלו.

בעת חשד להתקף לב נהוג לתת כבר בחדר המיון טיפול בעזרת אספירין בלעיסה ובתרופות מרחיבות כלי דם הנקראות ניטרטים.

תרופות אלו ניתנות מתחת ללשון במרבית המקרים, אולם קיימים מצבים מסוימים בהם אסור לתת אותן, לכן על הרופא/ה לערוך שקלול של כל הנתונים שמתייצגים לפניה או לפניו. הניטרטים אמורים להקל על כאב החזה שמלווה את התקף הלב.

במקרה של התקף לב הנקרא בשפה הרפואית גם STEMI (ST Elevation Myocardial Infarction על שם הממצאים שמתגלים באק״ג) הטיפול החשוב ביותר הוא הצנתור הלבבי.

במהלך הצנתור מוחדר חוט דק דרך אחד מהעורקים הראשיים, לרב דרך עורק המפשעה או היד. החוט מגיע אל הלב, אז מוזרק חומר ניגוד שמדגים את אופן זרימת הדם בעורקי הלב הכליליים.

חומר הניגוד מאפשר לרופא המצנתר לראות היכן החסימה בזרימת הדם נמצאת.

בעזרת מכשירים זעירים אפשר לפתוח את אותה החסימה ובמקרים מסוימים גם להשאיר תומכן, סטנט, שידאג להשאיר את כלי הדם פתוח ואף יפריש בצורה מקומית תרופות שיקטינו את הסיכוי לחסימה נוספת בעתיד.

מהטיפול עד המניעה של ההתקף הבא

התקף לב הוא אירוע משמעותי שמשפיע רגשית על אנשים רבים. חווית סף-מוות אינה דבר שיש להקל בו ראש וחשוב לדבר על כך עם בני המשפחה, הסביבה הקרובה ועם הרופא המטפל שלך.

מחקרים הראו שטיפול בדיכאון ובחרדה, שמופיעים בשכיחות גבוהה יותר בחודשים העוקבים להתקף הלב, למעשה מסייע באופן משמעותי, בהפחתת התחלואה הנלווית לאירוע הלבבי.

עם זאת אפשר לראות בכך קריאת השכמה להקפדה טובה יותר על אורח החיים שלנו, דבר שכולנו חוטאים בלעשותו בשגרת היומיום.

חשוב להקפיד על צמצום גורמי הסיכון כמו הפחתת עישון, הגברת פעילות גופנית ואיזון מחלות כמו יתר לחץ דם, סוכרת או רמות שומנים גבוהות בדם. אלה יכולים לשנות דרמטית את הסיכון להישנות של אירוע כזה.

הצמדות לטיפול התרופתי  לאחר התקף הלב היא חלק חשוב בכך. יתר על כן, חשוב לעבור הערכה מסודרת תקופתית אצל קרדיולוג, שם תוכלו לקבל הסברים מפורטים על מצבכם הנוכחי והמלצות טובות יותר ומותאמות אישית – עבורכם ועבור בריאותכם.

איחור באבחון התקף לב וטיפול מאוחר

לאורך השנים ייצגנו תובעים במאות מקרים שבהם התקף הלב לא אובחן במועד והטיפול שניתן לחולה התעכב בהתאם. בכל אותן תביעות נגרם לתובע/ת נזק בריאותי חמור ביותר וחלק מהמקרים הסתיים במוות.

כאשר אדם שאינו חש בטוב הוא פונה לרופא המשפחה שלו בסניף קופת חולים, במוקד הרפואי או בית חולים. במקרים אחרים, קרובי משפחה ומכרים הנמצאים במקום האירוע, מזעיקים את מד"א, שאז אמור להגיע צוות טיפול נמרץ לאור התסמינים האפשריים והיתכנות להתקף לב.

השלב שבין הופעת התסמינים והפניה לגורם רפואי ועד למועד הבדיקה וההכרעה באשר לטיפול שאותו יש לתת לחולה, הוא השלב המכריע ובזמן זה עלול להקבע גורלו של החולה. כל דקה יכולה להציל חיים, כאשר תפקודם של אנשי מד"א, נט"ן או הרופאים בבית החולים מכריע גורלות.

במקרים של חשש מפני התקף לב חשוב לבדוק את החולה ולקבל החלטות קריטיות במהירות רבה, וכך לדוגמא, במקרים שבהם האמבולנס הגיע האיחור ניכר או שהרופאים בחדר המיון "היו עסוקים" ומצבו של החולה החמיר, עד כדי נזק בלתי הפיך, הדבר עשוי להתפרש כרשלנות רפואית ולהקים עילה לתביעת פיצויים.

נדגיש שוב כי התגובה המהירה, כאשר קיים חשש להתקף לב, היא קריטית והיא זו שתקבע את עתידו של החולה. לאור שכיחותן היחסית של מחלות הלב, אנשי הצוות הרפואי בקופת החולים, במד"א ובבתי החולים מודעים לכך ולכן מוטלת עליהם חובה מקצועית ברורה, לביצוע בדיקות וטיפולים במהירות האפשרית, בכל מקרה של חשש או חשד להתקף לב.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

בכל מקרה של נזק בריאותי, פגיעה משמעותית או חס וחלילה מוות לאחר התקף לב, בהחלט ראוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, שיוכל לבדוק ולהעריך את אופיו של הטיפול הרפואי שניתן לאחר שהתעורר החשד להתקף לב אפשרי.

במקרים כאלה, עורך הדין יעתיק את התיק הרפואי מקופת החולים, יבדוק את הרישומים המדוייקים של מד"א ואת השתלשלות הטיפול הרפואי שניתן בבית החולים, כאשר החומר הרפואי המלא יועבר לבדיקה של מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, שיבדוק וייתן חוות דעת ראשונית, שתסייע בהערכת המקרה.

במקרים שבהם יעלה מהתיעוד הרפואי חשש לרשלנות רפואית ובהתאם לאופי הנזק הבריאותי שנגרם לחולה, ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית כנגד הגורמים הרפואיים שהיו אחראיים לטיפול הכושל ותוצאותיו הקשות.

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות תביעות פיצויים שהוגשו בשל איחור ורשלנות בטיפול במקרה של התקף לב. לפניך מספר הסברים ותשובות שחשוב להכיר, בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית.

נציין כי המדובר על תשובות שניתנו במקרים ספציפיים ועשויות להיות רלוונטיות גם עבורך, רק שחשוב לזכור כי בכל מקרה של חשש לרשלנות רפואית, יש לבחון את השתלשלות האירועים בקפידה רבה ובאופן פרטני.