ועכשיו כמו אחרים מתברר, היא מאושפזת בבית חולים תל השומר עם זיהום חמור. הודענו למשרד הבריאות על הזיהום שהיא לקתה בו ואתמול הבנו כי אנשים נוספים שהיו מאושפזים או עברו ניתוחים בבית חולים סניטס גם לקו בזיהום. האם במקרה כזה אפשר לתבוע את בית החולים? הרי משרד הבריאות הוהרה על סגירת בית החולים בגלל ההדבקויות בזיהום של כמה וכמה חולים. מה עושים?
ראשית איחולי החלמה מהירה.
איני יודע בלשב זה פרטים על סגירת בית החולים ומה הביא למקרי הזיהום מעבר למה שפורסם בתקשורת. אם יתברר מבדיקת משרד הבריאות כי הזיהומים מקורם באי שמירה של כללי אספטיקה וסטריליות הרי שיתכן כי ניתן יהיה לבסס אחריות של בית החולים לנזקים שאירעו.
יהיה כמובן צורך להמתין פרק זמן על מנת לבחון אם נותרו נזקים קבועים עקב הזיהום ומה היקפם.
בשלב זה הייתי ממליץ לכם לערוך התייעצות ראשונית מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ולבקש לקבל בהמשך את ממצאי בדיקת משרד הבריאות.
גם אני יצאתי עם זיהום חמור מביה"ח סניטס (אני אחת הנשים שבגללן סגרו את בית החולים). שרון, אשמח אם תשאיר כתובת מייל דרכה אוכל ליצור איתך קשר. עד עכשיו לא ידעתי שיש מקרה נוסף שטופל בתה"ש. ידעתי רק על שני המקרים של איכילוב (שאני, כאמור, אחד מהם).
שמי סנדי ואני אם לשני ילדים חמודים בני שנה וחצי ושנתיים וחצי. שנייהם סובלים מאסטמה של העור. הרופאים בקופת חולים המליצו לי על כמה סוגי משחות לטיפול בילדים, כל המשחות מבוססות סטרואידים פעילים ונוראיים שאני ממש לא חושבת שהגיוני לטפל בילדים באמצעותם. החלטתי לא לגעת במשחות הרפואיות ופניתי לבית מרקחת טבעי.
בבית המרקחת שוחחתי עם אדם שהציג את עצמו כנטורופת והמליץ לי על קליר קרם, לדבריו משחה טבעית באישור משרד הבריאות. אחרי ששאלתי אותו כמה שאלות קניתי כמה שפורפרות קליר קרם והלכתי הביתה. מרחתי לילדים שלי קליר קרם במשך כמעט שנה עד שהמשחה נגרמה, ואז הרמתי טלפון לבית המרקחת בשביל לקנות עוד והסתבר שהמשחה אזלה. מה עושים? חיפשתי באינטנרט "קליר קרם" והתברר לי להפתעתי המרה שהמדובר במשחה שמכילה סטרואידים!
מה יהיו ההשלכות של טיפול בשני ילדי הקטנים באמצעות סטרואידים - נדע רק בעתיד! איזו חוצפה למכור משחה בשם קליר קרם בבית מרקחת טבעי, במסווה של משחה על בסיס טבעי ובאישור משרד הבריאות! אני רוצה לבדוק אפשרות להגיש תביעה חמורה ביותר על רשלנותו של משרד הבריאות ויצרן התרופה שגורמים לאנשים להאמין כי הם רוכשים משחה טבעית בעוד שהמציאות הוכיחה כי קליר קרם זוהי משחה מבוססת סטרואידים רעילים ונוראיים!
אבקש לקבל עצה משפטית והכוונה לצורך הגשת תביעה בנושא. אני לא מוכנה לעבור על זה בשתיקה.
מצטרפת לשאלה. מדהים החוצפה של המותג הזה - קליר קרם. הנה מה שאני הבנתי עד עכשיו: קליר קרם זוהי משחה טבעית שנמכרה באישור של משרד הבריאות. מסיבה כלשהי ואחרי בדיקות מעבדה משרד הבריאות נטל מקליר קרם את האישור ממש לאחרונה בגלל שנמצאו במשחה הארורה הזאת סטרואידים.
אני השתמשתי במשחת קליר קרם במשך כמעט אחד עשר חודש ומרחתי אותה על ביתי התינוקת מגיל חודשיים ועד גיל שנה. זה מרתיח! אם אפשר להצטרף לכל תביעה נגד היצרנים והמשווקים אני מוכנה לכך.
כדי לבסס תביעה במקרה הנדון יש לבדוק מס' סוגיות:
מהם מרכיבי המשחה במעבדה מוסמכת?
איזה אישור בדיוק נתן משרד הבריאות לענין המשחה?
מהם נהלי משרד הבריאות? והאם יש נוהלים ברורים לגבי שיווקה של המשחה?
האם מותר לאדם שמציג עצמו כנטורופת להמליץ על משחה?
רק לאחר שנבדוק אם יש בסיס לתביעה ניתן יהיה לשקול הגשת תביעה.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
אתם לא מעודכנים, אבל לא מאוחר: לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה להכרה בתביעה יצוגית נגד יצרן קליר קרם א.מ.ב. חווה חקלאית בע"מ + ד"ר יחזקאל היימליך. מתוך הבקשה עולה כי המנויים הבאים יכולים להצטרף לתביעה הייצוגית: ״צרכני קרם בשם ״קליר קרים״ שיוצר על ידי המשיבים (או מי מהם) ואשר הוטעו לסבור כי מדובר בקרם טבעי המבוסס על תמצית צמחים טבעיים, כאשר בפועל מדובר בקרם המכיל חומרים סטרואידים, ובשל כן אף הורה משרד הבריאות הישראלי להסירו מהמדפים. וכן מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA" למרות שמשווקי קליר קרם טענו בפני הציבור ובפני משרד הבריאות כי זהו קרם על בסיס טבעי, הנה עוד חלק מהתביעה: "והנה, ביום 15.6.2011, פרסם משרד הבריאות הודעה רשמית ממנה עולה, כי הקליר קרם איננו אלא מעשה נוכלות, שבו איו מדובר בקרם טבעי כלל וכלל, אלא ב קרם הכולל סטרואידים (האסורים לשימוש בתמרוקים)."
בקיצור ועניין, כאשר בית המשפט המחוזי יחליט לקבל את הבקשה להכיר בתביעה יצוגית, יוכלו כל מי שעשו שימוש בקרם (ובכתב התביעה נאמר במפורש כי רוב המשתמשים בקליר קרם היו הורים לילדים קטנים הסובלים מאסטמה של העור) להצטרף לתביעה ולקבל פיצויים עקב ההטעייה החמורה!
שלום רב. אני בת 34 הסובלת שנים רבות מאסטמה של העור והשתמשתי מעל שנה במוצר זה באופן יומיומי. אני ממש בהלם כשגיליתי שהמוצר אינו טבעי. יש לציין שזה עשה את העבודה באופן מפליא. כיצד מצטרפים לתביעה?
שלום סנדי, גם לי יש שני קטנטנים אחת בת שנתיים והשני בן שנה במשך שנה וחצי מרחתי להם את הרעל הזה , נכון לעכשיו הבן שלי כבר התחיל עם הפריחה והגרד אני אובדת עצות.לגבי תביעה כבר ביררתי את העיניין וישנה תביעה ייצוגית נגדם.
יש לי שאלה ואני אשמח לקבל הסבר למרות שאיני מתכוון להגיש תביעה משפטית מטעמי דת ומצפון. אנא אם ניתן להסבי רמה אומר החוק לגבי המקרה הבא: בגיל 14 בערך הסירו לי אשך וכמובן הכינו לי תוכנית טיפול כימותרפית. אני סירבתי אבל עקב היותי קטין לא הייתה לי ברירה והסכמתי. כמובן אמרו לי שלא יהיה סיכון ואוכל להביא ילדים רגיל בעתיד. הציעו לי לתת זרע שיוקפא ליתר ביטחון אבל עדיין לא הגעתי לגיל בו אפשר היה לבצע זאת. אחרי 14 שנה עשיתי בדיקה (לקראת חתונה) והבדיקה הראתה שפשוט אין לי כלום (יותר גרוע מספירה נמוכה) ומבחינה רפואית אני לא יכול להביא ילדים. הרופא הסביר שזה בגלל חומר מסויים שבו טופלתי בכימותרפיה.
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני של נסיבותיו. בעת מתן טיפולים כימוטרפיים חשוב לבחון את האפשרות של פגיעה ביכולת להביא ילדים לעולם ויש לנקוט בכל האמצעים על מנת למנוע או להפחית פגיעה כזו.
כדי לבחון אם אכן מקור הפגיעה הינה אכן התרשלות של הצוות הרפואי יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום האונקולוגיה.
איני מבקר חלילה את ערכיך ואת החלטתך שלא לתבוע אולם חשוב שתדע כי גם אם מוגשת תביעה הרי שבסופו של יום הגורם אשר משלם את הפיצוי הינו חברת הביטוח אשר מבטחת את הצוות הרפואי בביטוח אחריות מקצועית כאשר לעיתים מזומנות מדובר בחברות ביטוח זרות.
למידע נוסף ויעוץ אתה מזומן ליצור עימי קשר טלפוני.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
האם בית המשפט מתחשב בתוצאותיה של קובלנה שהוגשה למשרד הבריאות בגלל רשלנות רפואית בניתוח? משרד הבריאות השלים את בדיקתו ומצא כי הקובלנה היתה מוצדקת בהחלט. ננקטו צעדים נגד הרופא ונגד בית החולים. השאלה אם זה מעניין את בית המשפט במסגרת תביעת פיצויים אזרחית.
עשיתי צילום סטאטוס במכון שנשלחתי אליו מטעם מכבי לא עשיתי את הצילום במכבי, אלא הם אמרו לך תעשה צילום סטאטוס במכון ליד, תיקח תור, תשלם, תביא.
הצילום עלה 200 שקלים, שאני שילמתי הכל. ללא הנחה ללא השתתפות.
עכשיו עברתי שם עקירה.
אני אמור לעבור חידוש טיפול שורש + מספר סתימות במספר שיניים.
>אני רוצה עוד חוות דעת מרופא שהמליצו לי עליו.
אבל במכבי הפקידה אומרת "עברת טיפול, אסור לנו לתת לך את הצילומים"
הרופא הפרטי אומר : "אין דבר כזה. חוק של משרד הבריאות אומר כי חובה לתת, אלא להוציא את הצילומים של השן שנעקרה, ולתת את יתר הצילומים"
מה אתם אומרים? לא מצאתי את החוק באינטרנט כי לא ידעתי מה לכתוב בגוגל, ניסיתי:
"חוק צילומים" "חוק שיניים" "חוק זכויות רופא שיניים"
אנא עיזרו בבקשה, אני לא יכול לשלם שוב 200 שקלים לצילום חדש. האם הפקידה לא נותנת לי כי היא רוצה להכריח אותי לבצע את הטיפולים במכבי?
או שהחוק לא מאשר לה והרופא הפרטי לא בקיע בחוק?
אני מאמין לרופא הפרטי, כי הוא גם אמר "אם יעשו לך בעיות, תתקשר אלי, תיתן לי לדבר איתם לפי החוק הם מחוייבים לתת לך את הצילומים. אבל להוציא את הצילומים של השן שעברה עקירה, ולתת לך את יתר הצילומים של יתר השיניים"
אתה יכול וצריך לקבל לפי חוק כל צילום רנטגן או מסמך רפואי השייך לך. אף אחד לא רשאי למנוע ממך לקבל כל פיסת מידע רפואי מתיקך הרפואי בקופת חולים או בכל מכון או מרפאה פרטית. אם יש לך בעיה, פנה אל האגודה לזכויות החולה והם יעזרו לך.
אדם יקר, אתה לא יודע איזה אושר אתה מסב לי. שימחת אותי עם התשובה שלך.
רק אתה בטוח במילותייך ידידי? כי גם המנהל הרפואי שם אמר לי: ברגע שעברת טיפול, זה שלנו. אתה רשאי לקבל העתק בלבד (אבל העתק עולה כסף, 80 שקלים), אול לעשות מחדש 200 שקלים.
האם אני באמת רשאי לקבל את הצילומים שלי גם לאחר שעברתי שם טיפולים? (טיפול אחד: עקירה).
תודה, תודה, תודה.
ממש שימחת אותי אדם יקר.
במידה ויעשו בעיות אפנה לאן שאמרת, לא הכרתי בכלל את האגודה הזאת לזכויות החולה! תודה!
החןק אשר מסדיר עניין זה הינו חוק זכויות החולה ובו נקבע במפורש כי זכותו של מטופל לעיין ולהעתיק בתיעוד הרפואי שלו. צילומים הינם כמובן חלק מן התיעוד. זכותו של הגוף אשר מחזיק בתיעוד לגבות ממך תשלום עבור ההעתקה של התיעוד.
אם תפנה בכתב למכון ותפנה אותם לחוק אין לי ספק כי הם יעבירו לך את הצילום או העתק שלו.
אני מחפש המלצות ואולי מישהו מכיר ויכול לתת פרטים של מומחה בתחום האונקולוגיה וגסטרואנטרלוג שנותן חוות דעת רפואית משפטית לבית משפט?
לא מדובר בתביעת רשלנות רפואית אלא תביעה להחמרה במצב נגד משרד הביטחון והמוסד ביטוח לאומי. אם אפשר המלצה על רופא אחד המתמחה בשני התחומים שציינתי זה הכי יעזור לי. תודה!
אחותי נבדקה על ידי גניקולוג מומחה לפני 8 חודשים בבית החולים תל השומר, לאחר שהופנתה לשם מקופת חולים לצורך בדיקת שחלות. הרופא בתל השומר ביצע את כל הבדיקות שהחליט לבצע ואמר כי לא מצא ממצא כלשהו. לפני שלושה שבועות התברר כי אחותי סובלת ממחלת סרטן השחלות במצב מתקדם והסיכויים שלה להחלים נמוכים מאד. רצינו לקבל חוות דעת של עורך דין ולדעת לגבי האפשרות שהגניקולוג בבית חולים תל השומר עשה טעות באבחון המחלה, שעלולה לעלות בחיים של אחותי! אנא חוות דעתכם.
לצערי ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי אי אפשר להעריך אם אכן התגלתה במקרה זה רשלנות רפואית באבחון ובטיפול ולא פחות חשוב האם היה ניתן להגדיל משמעותית את סיכויי הריפוי אילו המחלה הייתה מאובחנת 8 חודשים מוקדם יותר. סרטן השחלות הינו סרטן אלים בדרך כלל אשר למרבה הצער סימניו מתגלים לעיתים מאוחר.
כדי לבחון אם אכן הייתה במקרה זה התרשלות שגרמה לנזק יהיה צורך בהתייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
קראתי איזה כתבה שבארצות הברית אנשים שנפגעים מרשלנות רפואית, בעיקר בתחום הלידה מגישים תביעות על עשרות מליוני דולרים, תביעות ענק! בישראל לפי הכתבה התביעות הכי גדולות שהיו בבית המשפט בישראל זה מקסימום כמה מיליוני שקלים פיצויים במקרים הכי קשים. רציתי להבין למה בארצות הברית בתי המשפט נותנים לחיי אדם ולנכות קשה ערך אחר, הרבה יותר גדול מבחינת גובה הפיצוי לעומת ישראל? מה ההגיון בזה?
אכן ההבדל בין הסכומים אשר נפסקים בארה"ב בתביעות רשלנות רפואית לבין הסכומים הנפסקים בישראל רב.
הדבר נובע בין היתר מהבדל בעלויות שכר אשר משפיע על הפיצוי בגין אובדן פוטנציאל השתכרות וכן משפיע על הפיצוי בגין צורך לרכוש עזרת זולת (מטפלים) במקרים של פגיעות קשות, מטפלים אשר שכרם גבוה יותר בארה"ב.
בנוסף בחלק ממדינות ארה"ב ניתן לקבל גם פיצוי עונשי אשר יכול להגדיל לאין שיעור את סכום הפיצויים.
האם נהוג לכתוב מכתב אזהרה לרופא שפגע במטופל ברשלנות, כמו שנהגו לכתוב לחברת ביטוח לפני שמגישים תביעה לפיצויים? במידה ואכן זהו המצב, האם אתם יכולים להסביר כיצד כותבים מכתב כזה ומה צריך להיות בתוכן של המכתב על מנת שיהיה אפשר לשמור על הזכויות שלי? האם בכלל צריך לכתוב את המכתב אזהרה לרופא לבד או שצריך לפנות אל עורך דין? אשמח להבהרות והסברים!
אין כל חובה שבדין לכתוב מכתב אזהרה לרופא טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית. אני ממליץ בחום שלא לכתוב עצמאית מכתב אזהרה לרופא או לכל גורם אחר ללא יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום ובדיקה שלו את המכתב שכן מכתב כזה יכול גם להזיק לסיכוייה של תביעה עתידית.
האם מותר לתובע להביא חוות דעת מרופא מומחה שמטפל בו לאורך השנים, ולצרף אותה לתביעת רשלנות רפואית? פשוט הבנתי שלהביא חוות דעת לתביעה עולה המון כסף ולכן אני רוצה לדעת אם בית המשפט יקבל חוות דעת של הרופא המומחה שמכיר אותי ומטפל בי כבר הרבה שנים. תודה.
אין מניעה עקרונית מלהביא חוות דעת של רופא מטפל אולם יש לקחת בחשבון כי מרבית הרופאים אינם ששים לתת חוות דעת בתביעות רשלנות רפואית ואאין לדעת אם הרופא המטפל יסכים.
בנוסף יש לבחון היטב אם הרופא המטפל אינו קשור בשום דרך למקרה ולא ניתן להעלות כנגדו שום טענה למעורבות בגרימת הנזק. אם ניתן כדאי לנסות ולקבל חוות דעת מרופא חיצוני. בכל מקרה כדאי גם בטרם קבלת חות דעת להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אני פניתי לחדר לידה עם מיעוט מי שפיר, לאחר בדיקת מינטור כ 30 דקות היה דופק עוברי 150/165 ונותקתי מהמינטור, עברתי בדיקת אולטרסאוונד והיה במשקל 1,300 ק"ג והיה במצג עכוז.
הוסבר לי כי צריך לאשפז אותך למחר כדי לבצע עוד בדיקת אולטראסאוונד, העבירו אותי למחלקת הריון בסיכון שם קבלה אותי אחראית משמרת, שאלתי האם הולכים לחבר אותי למינטור, התשובה: לא בסוף לילה נחבר.
לאחר שעתיים במיטה ללא השגחה רפואית וללא בדיקות דם או בדיקות של הצוות הרפואי, התחיל דימום קשה וכאבים עזים. קראתי לאחיות והעבירו אותי בדחיפות לחדר לידה ובוצע בדיקה מיידית ואמרו לי כי העובר מת וצריך לבצע ניתוח קיסרי דחוף.
יש לציין משך האשפוז היה כשבע שעות בערך וכי בזמן הבדיקות בחדר לידה בקבלה ובזמן אשפוז במחלקה להריון בסיכון היה תנועות של העובר רק לאחר המקרה הוסבר לי שהעובר מת ואמרו לי כי יש הפרדות שיליה.
אני בטוחה שזהו מקרה חמור מאד ורוצה לשמוע חוות דעת משפטית והנחיות לגבי היכולת שלי לתבוע.
ראשית אני משתתף בצערך על המקרה הקשה שפקד אותך.
במקרים דוגמת המקרה שאת מתארת של מעקב לקראת לידה קשה מאד לקבוע על סמך התיאור של במקרה בלבד אם התגלתה רשלנות רפואית בטיפול שכן יש צורך לבחון את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי.
יחד עם זאת יש לציין כי מהתיאור שנתת עולים לכל הפחות מספר סימני שאלה שמצדיקים בירור רציני של המקרה.
כך למשך במעקב ביחידה להריון בסיכון גבוה במיוחד במקרה שתיאירת מקובלת השגחה קפדנית וצמודה של מוניטור.
כדי לבחון את המקרה בצורה מסודרת ורצינית אני ממליץ כי תפני תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין יוכל לסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי ובפניה אל מומחה רפואי מתאים שיבחן אם הייתה התרשלות בטיפול וכן אם ניתן היה למנוע את התוצאה הקשה בטיפול נכון יותר.
את מוזמנת ליצור עימי קשר טלפוני לשם מתן הסברים ויעוץ
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אני תלמיד כיתה יב בביה"ס במעלה אדומים, כחלק מפורייקט הבגרות אנו צריכים לעשות עבודת חקר בנושא כלשהו. הנושא שבחרתי הוא רשלנות רפואית. אני אשמח אם אוכל ליצור קשר עם מישהו שחוה או שמכיר מישהו קרוב שחוה רשלנות רפואית כדי לשאול אותו כמה שאלות. זה מאוד חשוב לי , ויעזור לי..
רציתי לדעת אם קיים מצב שרופא יכול לעשות הליך רפואי קיצוני (שאין ממנו חזרה) בקטין המאושפז בבית חולים ללא הסכת ההורים, מראש ואחרי הסברים ובחינה מעמיקה של משמעות ההליך הרפואי שהרופא רוצה לבצע. במידה והתשובה שלילית, כמו שאני מתארת לעצמי (הרי ההורים הם האחראים על הילד מכל הבחינות), מה אומר החוק לגבי רופא שפעל ללא הסכמת הורים וביצע הליך רפואי שאמנם הצליח, אבל היו אפשרויות אחרות פחות קיצוניות.
אני מקווה שתוכלו לפרט ולהסביר לי מה אנחנו כהורים יכולים לעשות במצב אבסורדי שאליו הגענו שלא מבחירה!
אכן לשם מתן טיפול רפואי לקטין יש צורך בהסכמת הוריו. במקרים נדירים בהם סירוב ההורים לטיפול מעמיד את הקטין בסכנה ממשית לחייו או לבריאותו יכולים הרופאים לבקש צו מבית המשפט אשר מאפשר להם לטפל בקין ללא הסכמת הוריו אולם מדובר כאמור במקרים יוצאי דופן.
אם ניתן טיפול ללא הסכמת ההורים ניתן לכאורה להגיש תביעה בהסתמך על חוק זכויות החולה אולם במידה ובסופו של דבר לא נגרם נזק יש להניח כי הפיצוי לא יהיה רב שכן הוא בא לפצות רק על הפגיעה בזכויות ההורים.
כדאי לפנות ליעוץ אצל עורך דין מנוסה ולפרט את כל נסיבות המקרה.
אחרי הגרידה שעברתי נשארו ברחם הדבקויות והרופא אומר שיש סיכוי מאד סביר שאני לא אוכל ללדת יותר, וצריכה לעבור ניתוח לכרית רחם כנראה. הכל קורה מאד מהר בימים האחרונים, ובנתיים הזמנתי מקום לרופא נשים נוסף שיבדוק אותי. רציתי לדעת עם בגלל גרידה רשלנית אחת הרופאים יגרמו לזה שאני לא אוכל ללדת יותר, מה יהיה ביכולתי לעשות מבחנה משפטית?
אם יתברר כי אכן נגרמו לך בשל גרידה רשלנית הדבקויות ברחם אשר ימנעו הריונות נוספים הרי שמדובר בהחלט במקרה אשר מצדיק בירור רציני ויתכן שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית. כדי לברר את המקרה את מוזמנת לפנות אלינו בהקדם טלפונית ותקבלי הסבר מלא ומפורט כיצד ניתן לבדוק את העניין. משרדנו טיפל בעבר במספר תביעות דומות.
אבא שלי עבר בדיקת קולונוסקופיה בבית חולים בצפון הארץ. בזמן הבדיקה נגרמו לו 2 חורים במעי והוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ עקב זיהומים קשים בחלל הבטן, חום גבוה שהוביל עד לקריסת מערכות ואחרי שבוע ויומיים בטיפול נמרץ אבי נפטר.
הוא היה בן 71 במותו וברור לכול בני המשפחה שהמוות שלו היה מיותר לגמרי ונגרם בכלל החורים שעשו לו הרופאים בבדיקת הקולונוסקופיה. מבקש עזרה להתמודד מול בית החוילם ולהגיש תביעה על המוות של אבי.
שלום רב,
הסיבוך של ניקוב המעי בבדיק קולונוסקופיה הינו סיבוך מוכר אשר בחלק מן המקרים מתרחש בשל רשלנות של הרופא הגסטרואנטרולוג. הרשלנות יכולה להיות בעצם ביצוע הבדיקה אצל מטופל ללא הכנה מספיק טובה של המעי או פשוט בביצוע הבדיקה בחוסר מיומנות.
כדי לבחון את סיכויי התביעה במקרה זה יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהפנותו למומחה רפואי.
אתם מוזמנים לפנות אלי לקבלת מידע ויעוץ נסופים.
היכן עובר הגבול בין חיי אדם או סבל נוראי עקב מחלות, והעובדה שהחלטות תקציביות של קופת חולים או משרד הבריאות הן הגורם לכך? הרי מבחינה מצפונית ומבחינת ערכם של חיי אדם, נקבע כבר לא אחת כי הם קודמים לשיקולי כסף ובתי המשפט קבעו כי במקום שבו נמדדים חיי אדם ומצד שני שיקולים תקציביים, ברור כי חיי אדם חשובים יותר. מה ניתן עם כן לעשות במקרים שבהם שיקולים תקציביים מביאים להחלטות שעולות בסבל אנושי גדול ופגיעה בחיי אדם?
שלום רב,
אכן לא ניתן לנמק טיפול רשלני בשיקולים של תקציב. יחד עם זאת אין להתעלם מכך שלעיתים שיקולי תקציב כן מכתיבים טיפול בלית ברירה והדבר לגיטימי- הדוגמה הקלאסית היא ההחלטה אילו תרופות יכנסו לסל הבריאות ואילו ישארו מחוץ לו. ברור כי חולה אשר התרופה לה הוא זקוק נשארה מחוץ לסל יתכן ויקבל טיפול פחות טוב אולם למרבה הצער אין תקציב לכל התרופות.
כאשר בשל שיקולי תקציב מתגלה רשלנות בטיפול אין מניעה מלהגיש תביעה.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אחות הזריקה לאמא שלי שמואשפזת במחלקה פנימית בבית חולים בירושלים זריקה לא נכונה, של חומר שאסור לאמא שלי לקבל בכלל בגלל רגישות. מתברר כי האחות נתנה לה זריקה שהיתה צריכ הלתת לחולה אחרת, בגלל טעות בסידור עגלת התרופות. רציתי לשאול אם המקרה הזה מצריך טיפול משפטי ותלונה למשרד הבריאות, שכן היה עלול להסתיים באובדן חיי אדם!
שלום
תביעה של רשלנות מורכבת משני חלקים. חלק ראשון- מבררים האם נעשתה רשלנות?
חלק השני- מבררים מהו הנזק? במקרה שלכם לא ברור מפרטי המקרה האם ניגרם נזק כלשהו?
הפיצוי הוא על הנזק שנגרם ולא על נזק שיכול היה להיגרם.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
אני עברתי ניתוח הגדלת חזה אצל רופא פרטי. בזמן הניתוח היה סיבוך בגלל פגיעה בווריד והניתוח נמשך כמעט 4 שעות! אחרי הניתוח יש שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא שהחזה שלי אינו סימטרי (לפני הניתוח היה סימטרי וקטן). שד שמאל מעוות ואינו נראה טבעי כמו שד ימין. הבעיה השניה, שאני סובלת מכאבים ותחושת צריבה עזה מאד באיזור שבו נפגע הווריד, ממש באיזור שד שמאל. הכאבים חזקים מאד ומתגברים בזמן שכיבה. הרופא אומר שיקח הרבה זמן החלמה.
רציתי לשאול אם טיפלתם במקרים דומים כאלה בעבר, בהם נגרמו לנשים נזקים לא צפויים בזמן ניתוח הגדלת חזה? במידה וניתן, אשמח לקבל הסבר על הסטטוס המשפטי שלי במקרה כזה. תודה מראש.
יש לי שאלה בנושא הפרה אפשרית של סודיות רפואית מצידו של רופא מטפל.
הבת שלי אובחנה עם קצרים במוח והומלץ על טיפול תרופתי. בהתייעצות הליצו לנו לנסות לטפל בה בשיטת מח אחד לפני הטיפול התרופתי. הילדה שלא היתה יוצרת קשר עין ולא מתפתחת התחילה להתפתח וליצור קשר עין ויותר מזה. רופא הילדים דובק בענין התרופות וכועס על זה שלא נתנו לה את הטיפול. הוא אמר לנו שהוא דיבר עם הפרופסרית של נועירולגית ילדים שהיינו אצלה והיא אמרה לו שלא המשכנו בטיפול שהומלץ. הרופא אומר כרגע שאם לא נמשיך לטפל ונמשיך בבירור הוא יאלץ לדחוק אותנו לפינה... (לדווח...) האם מותר היה לו לדבר עם הנוירולגית בלי לשאול אותי על מנת להתעדכן מה עשינו - הכל כמבון מבחינת סודיות רפואית?
(ואולי בחרנו להמשיך אצל נוירולוג אחר ולא לעדכן אותו?) והאם אני כהורה שמטפלת בשיטה טבעית בענין חייבת לשמוע לרופא ואם לא הוא ימשיך הלאה וידווח?
תודה מראש על ההסברים והתשובות שלך, שכן אנו מוטרדים מאד מהנושא.
שלום
תפקידו של רופא המשפחה לקבל מידע ולהתעדכן בתוצאות בדיקות וממצאי ביקורים אצל מומחים רפואיים אליהם הוא הפנה. התעדכנותו של הרופא בתוצאות הבדיקה של ביתך היתה מעשה נכון והרופא מלא את תפקידו.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
אני פניתי למרפאה ציבורית לבריאות הנפש לטיפול פסיכולוגי כרגע אני אמור לעזוב ולסיים שם.
בעבר שמעתי על מקרים וגם ראיתי באמצעי התקשורת על הבעיתיות בבקשה לעיין בתיק רפואי בעיקר בבריאות הנפש. לדוגמא היה מקרה מסוים שאישה ביקשה לעיין בתיקה הרפואי היא לא נענתה ואף אושפזה באופן כפוי רק בגלל שבקשה לעיין בתיקה הרפואי. השאלה שלי אם יש לי זכות לעיין בתיקי הרפואי או שעדיף לא להסתבך? מאחר שלפסיכאטרים יש כוח עצום שיכולים לעיתים לשמש אותו לרעה?
שלום
חוק זכויות החולה ס' 18 א' מאפשר למטופל לעיין ולהעתיק את תיקו הרפואי. וכך היא לשון החוק:
"מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו".
בברכה,
עו"ד עופר סולר
אני אמא לתאומים שנודלו לפני 9 חודשים. אחד מהשניים סובל מחיך שסוע ושפה שסועה ויצטרך לעבור ניתוחים ולסבול הרבה בחיים שלו. לכל אורך ההריון, עשיתי סקירת מערכות ועוד בדיקות שגרתיות ואף אחד לא אמר מילה או הזהיר אותנו שיכול להיות שהילד יסבול משפה שסועה וחיך שסוע. איך יכול להיות שהורפאים לא אבחנו את זה והאם זהו מקרה רשלנות?
חלק מן המומים של חיך ושפה שסועים יכולים להיות מאובחנים בסקרית מערכות. כדי לבדוק אם במקרה זה אכן הייתה התרשלות יהיה כמובן תורך לקבל את מלוא המסמכים ממעקב ההריון ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והאולטראסאונד. סקירות מערכות נעשות ברמות שונות של פירוט ויש חשיבות רבה לשאלה איזו סקירה עברת.
אני מציע כי קודם כל תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בבחינת המקרה ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.
לאחר הניתוח כשאשר כבר התאוששתי, הבחנו כי מלבד התפרים הקיימים בחזה ישנם גם מספר תפרים מעל לשד (בין עצם הבריח לשד).
כששאלנו על כך התברר כי במהלך הניתוח מכונת כלי הדם עמדה / נפלה על העור וגרמה לכוויה שהצריכה חיתוך ותפירה של העור.
הצלקת היום בגודל 4 ס"מ X 2 ס"מ בערך.
כמו כן, עקב הניתוח החזה אינו סימטרי באופן ניכר, לא בצורתו ולא בגודלו.
כיום אני בת 24 ואני מעוניינת לשמוע את חוות דעתך וכן מה ניתן לעשות.
הצלקת שנמצאת במקום גלוי ואינה נעימה למראה וכן לגבי אי הסימטריה בחזה שקראתי שניתן לגשת לועדה כלשהי בקופת החולים ואם השינוי הוא יותר מ30% ישנה אפשרות לבצע ניתוח דרך קופת החולים.
ואם זה רלוונטי מדוע אני "נזכרת" רק היום כ-6 שנים לערך לאחר המקרה - עקב הגיל הצעיר והשתייכותי למשפחה דתית לאחר הניתוח שמחנו שהכל בסדר ותקין ופחות שמנו דגש על התוצאה האסתטית.
אחרי לא מעט שנים אומנם, כיום, הדבר מפריע לי מאוד בחיי היום יום ואני מחפשת פתרון לבעיות שציינתי.
על פניו נראה כי המקרה מצדיק בירור רציני - ברור כי תאונה אשר אירעה בניתוח כפי שתואר יכולה להימנע בעזרת זהירות סבירה. באשר לתוצאות האסתטיות של הניתוח מבחינת אסימטריה הרי שכמובן יהיה צורך בבחינה של התיעוד הרפואי בידי מומחה רפואי אשר יעריך את התוצאה. יש גם לבחון אם ניתן לך טרם הניתוח הסבר מלא ומספק על הסיכונים הטמונים בניתוח ובכלל זה תוצאה של אסימטריה בולטת.
אני ממליץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם האפשרי שכן הכנת תביעה שכזו אינה עניין קצר ועילת התביעה תתישן בחלוף 7 שנים מהניתוח.
שלום רב,
בהריון האחרון שלי אובחנתי בטעות כנשאית למחלת ההרפס מסוג 2 (עקב נגעים באיבר המין). לרוע מזלנו, לאחר הלידה, בגיל 10 ימים, עקב פצעים באשכים שהיו לתינוק הוא אושפז למשך שבוע בעקבות חשד להדבקה בהרפס (שהיא מחלה מסוכנת וקטלנית עבור יילודים). במהלך האשפוז התינוק עבר המון בדיקות, חלקן פולשניות (דיקור מהגב, איסוף שתן דרך קטטר וכו\'). בכל אופן, בסופו של דבר כל הבדיקות חזרו תקינות ורק ליתר בטחון הומשך לו הטיפול דרך הוריד למשך שבוע. בכל אופן, בבדיקות חוזרות שאני ובעלי ערכנו התברר כי איננו חולים וגם מעולם לא חלינו בהרפס מסוג 2. ברצוני לשאול האם מכיוון שבני אושפז לאור הידיעה שהנני נשאית של מחלת ההרפס מסוג 2 יש כאן עילה לתביעה על רשלנות רפואית של המעבדה של קופ\"ח? הרי ברור שאם היה ידוע שאינני סובלת ממחלת הרפס בני לא היה עובר את כל הסבל הזה...
לציין כי רופאת המשפחה שלנו טוענת שיתכן וסבלתי מהרפס סוג 1 באיברי המין. הרפס סוג 1 מופיע בד\"כ בפה, אך יכול גם להופיע באיברי המין לאחר מין אוראלי - לא זכור לי שבעת ההריון ביצענו מין אוראלי כאשר לאחד מאיתנו היה הרפס בפה. בכל אופן, כעת אין דרך לדעת מה היה טיב הנגעים שמהם סבלתי. בדיקות הדם שלי מראות שסבלתי בעבר מהרפס סוג 1, אך אין דרך לבדוק היכן ההרפס הזה היה (בפה או באיברי המין).
לציין שגם לאחר מס\' חודשי טיפול בזובירקס (נגד ההרפס) התרעתי בפני רופאת הנשים שלי שאיני חשה שיפור במצבי...מה שאולי מוכיח שלא סבלתי כלל מהרפס.
האם יש מקום לתביעה על רשלנות רפואית מחמת הספק? האם יש דרך לתבוע רק את המעבדה של קופ\"ח על הטעות שביצעו? עוד יש לציין שמכיוון שבדיקות הדם שלי שביצעתי בהריון הראו שנדבקתי בהרפס סוג 2 בפעם הראשונה בחיי, הסקתי כי בעלי בגד בי בהריון, נדבק בהרפס סוג 2 והדביק אותי...מה שהוביל לסכסוכים ומריבות ביננו. מה עוד שמאז האשפוז של בני,אני סובלת מחרדות איומות ומדכאון שלאחר הלידה.
אודה על ייעוצכם בנושא.
כדי לתבוע בעיךה של רשלנות רפואית יש צורך להוכיח סטיה מסטנדרט רפואי סביר שכרמה לנזק. ראשית חכמה כדאי לפנות אל עו\"ד מנוסה בתחום שיסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי ויפנה אותך למומחה רפואי מתאים שיעריך אם הייתה רשלנות בטיפול. במקרה זה יהיה חשוב במיוחד לבחון אם יתכן וסביר שהבדיקה שעברת פורשה כלא תקינה בשל המצאות נגיף הרפס סוג 1. אם יתברר שמקור התוצאות בטעות מעבדתית או ברשלנות יתכן שיש מקום לתביעה. במקרה זה יש לשקול את הנזק שנגרם אל מול עלויות התביעה. הסבל שעבר בנך אינו קל בוודאי אך מאחר ולא מדובר בנזק קבוע ספק אם כלכלית בגינו בלבד \"כדאי\" להגיש תביעה בהתחשב בפיצןוי הצפוי. באשר לנזק שנגרם לך - אם מדובר בפגיעה אשר הותירה נזק קבוע מבחינה נפדית יש הצדקה לתביעה, את זאת ניתן לבחון על ידי ייעוץ עם רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה. שוב אני ממליץ כי תחליה תפני בצורה מסודרת אל עו\"ד מנוסה בתחום.
אני הגעתי לבית חולים במרכז הארץ לאחר בליעת עצם של עוף שהייתה 22 ס"מ מנחיר האף. הרופאים בבית החולים הוציאו את העצם מהגוף שלי רק לאחר 14 שעות ואז היא במרחק היתה 42 ס"מ מהשיניים.
לאחר פרק זמן של התאוששות נתנו לי לאכול ג'לי שיצא מבעד לחור שנגרם בוושט, לא נעשתה בדיקת בליעה לאחר הוצאת העצם דבר שגרם לזיהומים בחלל הבטן ובמעטפת הריאה.
שכבתי שלשה שבועות בטיפול נמרץ מורדם ומונשם, במסגרת זו גם עברתי ניתוח בכדי להוציא הזיהום מעל מעטפת הריאה (שלא יצא בניקוז) עוד שבועיים של אשפוז במחלקה כירוגית, לאחר השחרור להחלמה לא רשמו לי להמשיך בדילול.
ברור לי שהטיפול בי התמשך מאד בגלל סיבוכים מיותרים שלא היו צריכים לקרות. רציתי לשמוע את דעתכם ולהבין האם יתכן והיתה כאן רשלנות רפואית!
על פניו נראה כי המקרה מצריך בירור רציני. קשה לקבוע ללא עיון בתיעוד הרפואי אם אכן הייתה התרשלות בטיפול אולם יתכן בהחלט כי נוכח ממדי העצם הזר ואופיו כי היהע מקום לבחון טרם מתן מזון אם לא נגרם נזק לושט. כדי לברר את המקרה יש צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. במסגרת השיקולים יש גם לבחון אם נותר נזק קבוע בעקגות המקרה והאם הנזק מצדיק כלכלית הגשת תביעת רשלנות רפואית אשר עלויותיה אינן זולות. אני ממליץ כי קודם כל תערוך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל להעריך את סיכויי התביעה.
האם לאחר חתימה על הטופס מקום העבודה רואה ממש כל פגישה שהייתה לך עם רופא מומחה שבשנים האחרונות או שרק דברים קריטיים יותר כמו אשפוזים/ דברים בתחום בריאות הנפש?
למשל: נגיד שלפני 4 שנים הייתי אצל אורתופד בבית חולים. האם עכשיו לאחר חתימה על הטופס מקום העבודה יגיע לרמה של לבדוק מה אמרתי באותה פגישה לאורתופד וממה סבלתי או שהם מסתכלים רק על דברים יותר אקטואליים וחריפים?
ושאלה נוספת: כמה זמן נשמרת הרשומה הרפואית של מטופל לאחר ביקור במרפאת חוץ בבית חולים. לאחר כמה זמן גורסים אותה (אם בכלל)?
מצטער מראש על המייל הארוך אבל זה שאלות שמאוד מעסיקות אותי, במיוחד עכשיו לאחר חתימה על הטופס. כל מי ששאלתי ענה לי אחרת, ואתה בטוח מבין יותר טוב מהם. אודה לך על תשובה מפורטת לשאלות.
איני יכול להשיב לך איזה מידע מעניין את מקום העבודה שלך - באופן עקרוני באמצעות טופס ויתור על סודות רפואית המעסיק יכול לקבל לידו את מלוא התיקים הרפואיים. יש מעסיקים שכלל לא עושים שימוש בטופס ויש כאלו שדואגים להוציא את מלוא התיעוד. כל אחד לפי ראות עיניו.
רשומה רפואית של מרפאה. תיק מרפאה אמור להשימר 7 שנים.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
תודה על התשובה. שאלה נוספת בעניין:
האם בד"כ מי שיודע את פרטי התיק הרפואי שלי ורשאי לחטט בו הוא הבוסים שלי או שאנשים מהחברה אבל שלא קשורים אלי מבחינה מקצועית/של אחריות? אני מקווה שזה לא הבוסים כי אז זו לפי דעתי פגיעה חמורה בפרטיות...
למרות תלונות חוזרות ונשנות לפני הרופא משפחה של קופת חולים לאומית בירושלים, אבי לא נבדק כמו שצריך ולא נשלח במשך למעלה משנה לבצע בדיקות נחוצות בעקבות התלונות שלו לרופא. רק אחרי 14 חודשים מהרגע שהגיע פעם ראשונה לרופא, שלחו אותו לבצע בדיקה יקרה שהיתה דרושה מהתחלה, ואז אבחנו שהוא סובל מסרטן שלא ניתן לרפא יותר בשלב שאליו הגיע המחלה.
רופא בבית חולים אמר שאילו היו תופסים את המחלה בשלב ראשוני היה סיכוי הרבה יותר גבוהה להחלמה. בגלל רשלנות באבחון המחלה, כנראה בגלל שלא שולחים מטופלים לבדיקות יקרות עד התלונה ה-15 שלהם או איזה נוהל דומה ש לקופת חולים לאומית, זה עולה בחיי אדם! אני רוצה לשמוע איך ומה צריך לעשות על מנת לתבוע את קופת חולים לאומית על רשלנות רפואית.
ראשית איחולי החלמה לאביך. כדי לברר את המקרה בצורה רצינית ומסודרת אני ממליץ קודם כל לגשת אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. חשוב לא לנקוט בפעולות כמו משלוח מכתבי תלונה וכו' לפני קבלת יעוץ משפטי מסודר.
עורך הדין יקבל עבורכם את התיעוד הרפואי של אביך הן מקופת החולים והן מבית החולים בענין התלונות שאביך התלונן ויעביר את מלוא התיעוד לאונקולוג מומחה. האונקולוג יבחן אם התלונות החוזרות של אביך היו אכן צריכות להדליק 'אור אדום' אצל הרופא המטפל והאם היה באמת מקום להפנות אותו לבדיקת אבחון בשלב מוקדם יותר.
כמו כן הרופא האונקולוג המומחה יצטרך להתיחס לשאלה מה המשמעות של האיחור באבחון מבחינת פגיעה בסיכויי ההחלמה.
אם אכן יתברר כי הייתה התרשלות במועד האיבחון וכי לאיחור זה היתה משמעות מבחינת פגיעה בסיכויי ההחלמה הרי שתינתן על ידי המומחה הרפואי חוות דעת רפואית אשר על בסיסה יוגש כתב תביעה.
למידע נוסף והסברים אתם מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
03-6081818
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"