שלום לכולם.
לפני כ4 שנים נפלתי כשיצאתי לבלות, לאחר שהלכתי לרופא משפחה אחרי כמה מישושים ברגל הוא אמר שאין לי כלום למרות שכאב לי בטירוף נתן לי משחה ואמר שאין צורך בצילום...
טיפלתי במשחה ואני גם משתמשת במשכי כאבים עקב כאבי גב ומחזור חזקים אז אולי לא הרגשתי כל כל שהיה לי שבר עד עצם היום הזה.
כואב לי ברגל וזה מקשה עלי בהליכה הלכתי לעוד רופא אורטופד עשו לי צילום ונאמר לי שהיה לי סדק ושלחו אותי לעשות מידות למדרסים כאם חד הורית לא יכולה להסכים לעצמי מדרסים עקב המחיר ולמרות ההשתתפות אז שמה נעלי ספורט וככה פחות כואב אבל עדין מקשה על סדר היום בזכות התרופות איך שהוא סובלת את זה לפני כמה שבועות שוב תקפו אותי כאבים קשים ברגליים ובגב הלכתי לרופא עשו לי עוד צילום ושם בכלל נאמר שהיה שבר... אני מבולבלת לגמרי זו רשלנות רפואית?
כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול האורטופדי יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ובכל זה הצילומים. אם יתברר שהאיחרו באבחון השבר הינו בשל התרשלות בטיפול וכי אבחון מוקדם יותר יכול היה למנוע את הנזק שנגרם יתכן ויהיה מקום לתביעה. בשלב ראשון כדאי לערוך יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אשמח לברר אם יש משהו לעשות בנוגע למקרה רפואי- קשור לקורונה וההתנהלות של הרופאים ומשרד הבריאות.
לצערי אובחנתי כחיובית לקורונה לפני חודש (עד היום לא יודעת איך) ובעקבות כך ההורים שלי הוכנסו לבידוד ואני יצאתי מהבית לדירה אחרת כדי לעבור את הבידוד ולמנוע מהם להידבק. תודה לאל שניהם יצאו שליליים ולאחר 14 יום יכלו לחזור לעבוד (בגללי למעשה הם לא יכלו לעבוד וגם לא לקבל חופשת מחלה כי הם לא נמצאו חיוביים). לאחר 17 יום שוחררתי מבידוד בטענה "שאינני מדבקת" הנחייה שניתנה לי ע"י הרופא האישי שלי וכן ע"י מוקד הקורונה של קופת חולים.
בגלל שחשבתי שהשיחרור שלי איננו מוצדק (כי באותו יום ששוחררתי הייתי במיון קורונה בגלל תסמינים! והיה רשום בטופס שחרור מהמיון שאני צריכה המשך בידוד!). החלטתי להמשיך את הבידוד שבוע נוסף ושראיתי שאכן אני מרגישה טוב יותר החלטתי לחזור הביתה (נותרו תסמינים שהרופאים מחשיבים כתסמינים ארוכי טווח).
חשוב לי לציין שהתחננתי לבדיקות נוספות כדי לוודא שאני שלילי אך קבלתי סירוב מכל גורם אליו פניתי.
לפני יומיים (אחרי 5 ימים שהרגשתי טוב ללא תסמינים) התסמינים שלי חזרו ופניתי לרופאת המשפחה לברר מה לעשות והיא שאלה אם יצאתי שלילית כבר, לאחר שהסברתי לה שפניתי כמה פעמים בבקשה לבקש בדיקה ונמסר לי שאינני יכולה לבצע היא החליטה עכשיו שעליי לבצע שוב בדיקה וכי ייתכן שאני עוד מדבקת.
הבעיות הן, שההורים שלי בסיכון גבוה ונמסר לי כמה פעמים (בשיחות מוקלטות) שאני לא מדבקת וזו הסיבה שחזרתי הביתה.
כמו כן, אם אצא שוב חיובית זה אומר שאני מתחילה הכל מחדש 14 יום בידוד לי ולהורים שלי כלומר, שוב האפשרות להתפרנס נלקחת מהם בגלל שכל גורם רפואי שפניתי אליו אמר לי שאני יכולה לחזור הביתה כלומר משוחררת מבידוד ואני לא מדבקת! (חשוב לי לציין, מאז שחליתי לא הייתי בחוץ או בקרבת אנשים מלבד הורי אחרי שחזרתי מבידוד וגם אז אני עם מסכה וכפפות בבית - מהפחד להדביק ולסכן).
השאלה שלי אם אני יכולה בכלל לתבוע את קופ"ח וכן מוקד הקורונה על כך שנאמר לי בפירוש שאני יכולה לצאת מבידוד וכי אינני מדבקת אבל בגלל ההחלטות שלהם לא לתת לי בדיקות שוב אחרי שהתחננתי במלא שיחות (מוקלטות) והסברתי להם שההורים שלי בסיכון ואני לא רוצה לחזור עד שאדע בפירוש שאינני מסכנת יותר... יש מצב שהוריי שוב ייאלצו לשבת 14 יום בבית בבידוד בלי יכולת להתפרנס.
כבר לא אכפת לי שאני בעצמי כבר חודש וקצת לא עובדת אכפת לי יותר מזה שאני כנראה סיכנתי את הוריי וכן גורמת למצב בו הם 14 יום לא עבדו וייתכן ולא יעבדו עוד 14 יום נוספים.
עוד לפני שבודקים אם אכן יש עילה לתביעת רשלנות רפואית במקרה זה יש לקחת בחשבון את היקף הנזק ולשקול אם הוא מבחינה כלכלית קרה ומחושבת מספיק כדי להצדיק תביעת רשלנות רפואית אשר כרוכה בעלויות לא מבוטלות של חוות דעת רפואיות. סיכון אפשרי של אדם מבלי שסיכון זה התממש אינו יכול להיות עילה לפיצוי בשיטת המשפט הישראלית.
מציע שלאחר שהתמונה תתבהר תערכו יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה, סיכויי התביעה והיקף הפיצוי הסביר ככל שתביעה כזו תוגש.
לפני מספר חודשים א הרגישה שלא בטוב לכל אורך צד ימין של הבטן, משהמצב הפך אקוטי, היא הזמינה אמבולנס ונסעה למיון. במיון היא עברה סידרת בדיקות שכללו בדיקת דם, us בטן וצילום חזה. לכאורה, הבדיקות העידו שהכל טוב. א חזרה הביתה, הכאבים לא הרפו, היא פנתה למסגרת קופת החולים להמשך בירור.
מכוון שהתקופה הייתה תקופת הקורונה הראשונה עם הסגר בבית, התורים שנתנו לה היו מהיום למחר. דבר ראשון הפנו אותה לגסטרו, שעשה לה לפרסקופיה וקולונוסקופיה , חוץ מפוליפ קטן שהוציאו לה, הכל היה נראה בסדר. אבל הכאבים המשיכו, ולכן רופאת המשפחה שלחה אותה לעשות c.t . בבדיקת הסיטי מצאו לה 4 ממצאים
1. תוספתן שעליו מוקוצלה
2. נקודה חשודה על הכבד
3. גוש בשחלה
4. גוש על נקודת האדרנל
א הסבירה, שהורידו לה את התוספתן ולא יכול להיות שיש לה תוספתן, הרופאים התעקשו שיש לה, כי הבדיקה מראה שכן, הבדיקה היא זו שקובעת ומבחינתם זה הכי מדוייק. בנתיים א, עברה מספר בדיקות לשלול כל מיני נגעים סרטניים. הפנו אותה לכירורג בבית חולים, וזה קבע במיידי mri דחוף. כמובן ש א עשתה את הבדיקה , וניגשה עם תוצאות הבדיקה לכירורג בבית חולים. הכירורג הודיע לה שצריך ניתוח דחוף, להוציא את התוספתן עם הגוש שנמצא עליו, להוציא את הממצא שעל הכבד ואף אוסיף בגלל הכאבים החזקים והירידה המטאורית במשקל של א מעידים על זה שרוב הסיכויים שיש לה סרטן בבטן. הכירורג הלא אנושי בעליל סיפר לה ברזולוציה מזעזעת מה היא הולכת לעבור בניתוח ואף אוסיף שיצטרכו לכרות לה חלק מהקיבה. א חזרה הביתה בוכיה ומבוהלת. שיתפה את מי שמצא לנכון לשתף את מה שנאמר לה. בתחילה מחשבותיה הפליגו רחוק לעבר הנורא מכל, אפילו דברה עם חברה ואמרה לה שאם הסוף יגיע, שתעביר בשמה מסר למי שהיא רצתה. הגיע מועד הניתוח, א נותחה , בערב הרופאה באה וסיפרה לה מה בעצם הם ראו...
1. שאין באמת תוספתן , לא היה ולא נברא כי הוציאו לה אותו כפי ש א ציינה מהתחלה. ככה שגם גוש אין שם
2. הכבד בכלל כבד שומני ללא ממצא מה שצויין אחרת בבדיקות ההדמיה
3. היו לה המון הידבקויות מניתוחים קודמים, אז הם הפרידו אותם ושהכל בעצם בסדר גמור בלי סרטן בקיבה .
עדיין ל א יש כאבים בצד ימין של הבטן, היא קבעה תור לרופא נשים, זה אפילו לא בדק אותה, ונתן לה טופס למיון. במיון אמרו לה שהיא צריכה לראות גניקולוג, הפנו אותה למחלקה, 2 רופאות בדקו אותה, ובבדיקה ידנית שתיהן חשו בגוש מורגש. כש א שאלה, אז איך זה יתכן שלא ראו את הגוש בניתוח, הרופאה אמרה לה שכנראה בגלל שהגוש הוא תת עורי והפנתה אותה לראות כירורג במחלקת חוץ של בית החולים. בעוד כשבוע יש ל א תור לכירורג במרפאות חוץ.
השאלה הנשאלת, האם ניתן לתבוע בגין רשלנות הרופא המומחה שפיענח את בדיקות ההדמיה שביצעה א?
עוגמת נפש על אמירת הרופאה הראשונה הכירורגית שאמרה לה אחרי פיענוח בדיקת הסיטי, כי הם לא שוללים סרטן, כמו כן בביקורת השניה שלה אצל הכירורג שאמר לה שהם חושדים בסרטן בבטן ?
ראשית כדי להעריך את סיכויי התביעה יש צורך לעיין במסמכים הרפואיים ואין די בתיאור המקרה.
תביעת רשלנות רפואית בגין עוגמת נפש המוגבלת בזמן כאשר אין נזק קבוע אינה תמיד כדאית כלכלית שכן הסכומים אשר נפסקים במקרים כאלו לרוב מתונים למדי.
מציע לערוך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת סיכויי התביעה וכדאיותה.
בוקר טוב,
שאלה קצת מוזרה, מישהו שאני מכיר הולך לעבור ניתוח די מורכב והוא טוען שאחד המתמחים במחלקה רמז לו שכדי שהכל יעבור חלק הוא צריך לשלם למנתח מתחת לשולחן. זאת אומרת ממש לתת כסף מזומן - שוחד - בשביל להבטיח "ניתוח חלק" בבית חולים ציבורי! לא ניתוח פלסטי ולא ניתוח אלקטיבי אחר. שערוריה.
ושוב, המדובר בבית חולים ציבורי ולא פרטי. ברור שאין הוכחה לדברים או הקלטה של אותו מתמחה. השאלה איך מתמודדים מול דבר כזה? איך אדם יכול להכנס לניתוח בלב שקט בידיעה שלא שילם שוחד ואולי "ישכחו" לטפל בו כמו שצריך? מה אתם מציעים לעשות?
התופעה של תשלום 'מתחת לשולחן' (או שוחד למעשה) עבור שירותי רפואה ציבורית משופרים, טובים יותר וכו' היא רעה חולה שקשה מאד לעקור מהשורש, כמובן שתופעה זו פוגעת בעיקרון השוויון ברפואה הציבורית והיא אינה חוקית. אין לי לצערי המלצה של ממש כיצד להתמודד עם תופעה זו בתור אדם פרטי, המערכת צריכה כמובן לאתר מקרים כאלו ולטפל בהם בחומרה.
אני, בעלי והדולה מגיעים לסנט ג'וזף ב-3 לפנות בוקר יום שבת אחרי כמעט 24 שעות של צירים. המקום שקט ושומם לחלוטין, למרות שבדיעבד מגלים ש-4/5 חדרי הלידה מלאים. מקבלת אותנו אחות מקסימה בחדר המרפאה ומחברת אותי מייד למכשיר מוניטור עוברי. אנחנו קודם כל מבקשים שישמרו לנו חדר פרטי (בתשלום) למיד אחרי הלידה (פירוט בהמשך). אני בפתיחה 3 סמ ומחיקה של 90% ויש לי חום קל. מגיעים לחדר לידה, מתחברת לגז צחוק ונאמר לי שבגלל החום לא אוכל להיכנס למקלחת. מתמודדת עם הצירים בעזרת הדולה אבל ב-6 בבוקר כשהצירים בעוצמות מטורפות ומגיעים בלי הפסקה מבקשת אפידורל. יש לציין שבסנט ג'וזף ניתן לקבל מה שנקרא 'אפידורל מהלך' שהוא אפידורל שמעלים את כאבי הצירים אך לא מוחק תחושה ברגליים. תוך 10 דקות המרדים כבר שם והאפידורל מתבצע, יש לי תחושה מלאה ברגליים ולא עושים לי קטטר.
כשמתחילים לי רעידות בלתי נשלטות המיילדת החמודה שלי, אינטיסאר, אפילו מביאה לי כוס תה שאשכרה מרגיע אותי (מוזר) אחרי 30 שעות ערות אני סופסוף נרדמת ואוגרת כוחות. ב11 בבוקר מתחילה לדחוף וב-12:36 נולד שלו. מייד שמים אותו עלי עור לעור, חבל טבור מנותק רק אחרי שמלבין ואני מתחילה כבר להניק.
המיילדת מגיעה לתפור אותי ובינתיים לוקחים את שלו עם אבא שלו לשקילה, ויטמין קיי, חיסון צהבת ומשחה לעיניים (הכל לפי בקשתנו והסכמתנו). הכל נעשה בחדר הלידה לידי. מחזירים אותו אלי ונשארים בחדר עוד שעתיים שלוש עד שמעבירים אותנו לחדר פרטי במחלקה. במהלך כל שהותנו במחלקה כל בדיקה נעשית בחדרנו או בנוכחותנו.
אני חייבת לציין את האווירה והוייב הכללי בסנט ג'וזף - בחדרי הלידה ובמסדרונות המחלקה תלויים פוסטרים המסבירים את החשיבות של ביות מלא. עם ההגעה למחלקה מקבלים דף הסבר על ביות מלא וחותמים עליו שאת מבינה ומעוניינת. כל האחיות שואלות ומסבירות לפני כל דבר שעושים לך או לתינוק, שום דבר לא מתבצע לפני שהן מוודאות שהבנת ואת מעוניינת בבדיקה/ שקילה וכו. Pku עשו עלי בהנקה לבקשתי.
הנקה מאוד חשובה להן וחוץ מיועצת ההנקה גם כל האחיות שמחות לעזור ולפעמים הרגשתי שאם שלו בכה יותר מכמה דקות מישהי פתאום צצה לבדוק אם הכל בסדר ואם אני צריכה עזרה כלשהי. חשוב לדעת שבעלים לא נשארים במחלקה ללילה, אלא אם לקחתם חדר פרטי-
החדר הפרטי הוא בעלות של 700 שח (במזומן) ומדובר בחדר די בסיסי אבל לגמרי מספיק לכל צרכיכם (עריכה: קיבלנו החזר של 400 שח ללילה ממכבי). יש חדר אוכל אך אין אוכל כשר ולכן יש אפשרות לשומרי כשרות להזמין אוכל בשווי 100 שח כל הורה לארוחת צהריים וערב. כלומר 200 שח לזוג כל ארוחה. לרוע מזלנו הגענו בשבת ויום האשפוז הראשון היה תשעה באב ולא היה מאיפה להזמין, אבל הסתדרנו בעזרת חברים ומשפחה.
עוד חשוב לציין שבגלל שהדיפולט בסנט ג'וזף הוא ביות מלא, התינוקייה קטנה מאוד ואין הרבה יחס שם. אינני יודעת מה המדיניות או היחס בקיסרי או סיבוכים אחרים אבל בהנתן המיינד סט במקום אני מעריכה שיעשו כל שניתן לאפשר ביות מלא ואפס הפרדה.
עם כל מה שנאמר עד עכשיו, וכמה שהמקום נשמע אידיאלי לאפס הפרדה וכולי, חשוב להבין שסנט ג'וזף הוא בית חולים קטן וכפועל יוצא הוא פחות ערוך לסיבוכים (בעיקר סיבוכים בלידה וכאלה פוסט לידה). התלבטתי רבות אם ללדת שם או בעין כרם, במיוחד כי מדובר בלידה ראשונה, מתוך ההבנה שעין כרם ערוכים לכל סוג של סיבוך וסנט ג'וזף לא בהכרח. בסופו של דבר בגלל ההריון התקין ביותר שלי, בגלל החשדנות והסלידה שלי מבתי חולים באופן כללי בשל אשפוזים מרובים של בעלי ובעקבות ביקור לא מרשים במיוחד בלשון המעטה בעין כרם יומיים לפני הלידה, החלטתי שסנט ג'וזף הכי נכון בשבילי.
לא הייתי בהכרח ממליצה אותו דבר למישהי עם הריון ברמת סיכון כלשהי. בכל תקופת ההתלבטות שלי כל חברי מהתחום הרפואי ניסו להניא אותי מסנט ג'וזף. מצד שני אני בקבוצת פייסבוק של אנגלוסכסיות ירושלמיות בה עולה נושא הלידה בסנט ג'וזף באופן תכוף וקשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא עדויות שליליות על המקום ואחרי הלידה שלי שם אני מבינה טוב מאוד למה. באמת שאין לי תלונה אחת על כל הלידה והשהות שלי שם ואני לא בן אדם שקל לרצות מטבעי.
בכל אופן, מקווה שהפוסט שימושי ואינפורמטיבי, אשמח לענות על שאלות אם יש.
השאלה שלי היא בנושא תביעות נזיקין על רשלנות רפואית.
מדובר במקרה שבו אדם עם בעיה פנה לרופא והרופא התנהג בקוצר רוח, לא הקשיב בסבלנות, מיהר להוציא אותו ממשרד ונתן לו אבחנה שגויה שבגללה המצב של אותו אדם הסתבך מאוחר יותר והוא התאשפז בבית חולים. המקרה התרחש לפני כ4 חודשים.
שאלתי היא מתי לפנות לעורך דין, אחרי שיהיה ברור מהו היקף הנזק הרפואי שנגרם? (ייתכן ויהיה צורך בניתוחים נוספים לאותו אדם) או שעדיף כבר עכשיו?
בדרך כלל כדאי להמתין מעט עד להתגבשות מרבית הנזק ואז גם עורך הדין יוכל להעריך בצורה טובה יותר אם היקף הנזק מצדיק כלכלית תביעת רשלנות רפואית על כל העלויות הלא מבוטלות שלה.
איכילוב - מרכז רפואי ת"א שלום רב.
אני רק רוצה לקבל מענה לשאלה אחת:
האם העובדה שאני מסתובבת עם שאריות שלייה ברחם (20 מ"מ) + דימום מסכנת אותי? (6 שבועות עברו מאז הלידה)
כי התור שקבעתם לי לניתוח עתיד להיות רק בעוד שבועיים+, דהיינו אהיה כבר 8 שבועות אחרי לידה ...
למען הסדר הטוב, אני אפרט את הסיפור למרות שאינני נוהגת לשתף
ביום 20/4/2020 ילדתי בשעה טובה את בני בניתוח קיסרי בבית חולים איכילוב.
שבוע לאחר מכן הופניתי למיון על ידי הרופא המטפל שלי בשל אדמומיות סביב הצלקת של הניתוח
נבדקתי ע"י הצוות המיון באיכילוב, עשיתי אולטרסאונד והוחלט לשחרר אותי הביתה עם אנטיביוטיקה למשך שבוע (אוגמנטין)
עד כה הכל בסדר :-)
ביום 26/5/2020 היה לי תור לרופא נשים שלי לביקורת לאחר הלידה, באותו היום התחיל לי דימום, לתומי חשבתי שקיבלתי וסת..
בפגישה עם הרופא סיפרתי לו שקיבלתי היום את הוסת החודשי שלי ... הרופא התפלא ואמר שאין סיכוי שזה וסת משתי סיבות:
1. הייתי רק חודש לאחר לידה
2. אני מניקה - הנקה מלאה
הרופא ערך לי בדיקת אולטרסאונד וראה ממצא שיכול להתאים לשארית שלייה ושלח אותי לבית חולים.
נסעתי לאיכילוב.
שם בדקה אותי רופאה ובישרה לי שאכן יש ממצא אבל היא לא בטוחה שהיא יודעת מה זה.
"אולי שאריות שלייה... אני משחררת אותך הביתה...." "תקבעי תור למרפאות חוץ שלנו ששם יעשו לך אולטרסאונד רופא יבדוק אותך והם יחליטו.
זה לא עניין של חיים ומוות אבל את צריכה לקבוע בהקדם"
חזרתי הביתה ויום למחרת התקשרתי לקבוע תור במרפאות חוץ.
התור הקרוב הוא באמצע יוני.
החלטתי להתייעץ עם רופא נשים שלי.
לטענת הרופא לחכות שבועיים זה הרבה זמן וכדאי שאחזור למיון, קיבלתי הפניה
1/6/2020 חזרתי למיון באיכילוב
נבדקתי, עשו לי אולטרסאונד ואכן אובחנו שאריות שיליה בגודל 20 מ''מ
הרופא במיון הציע לי 2 אופציות
1. היסטרוסקופיה (ניתוח)
2. ליטול כדור ציטוטק שמסייע לשאריות השילייה לצאת החוצה וגורם לדימום מסיבי ולאחר מכן0בעוד שבועיים וחצי) לעבור היסטרוסקופיה (ניתוח) .
אני החלטתי שלא ליטול את כדור הציטוטק מאחר וממילא אצטרך לעבור את התהליך הזה בהרדמה מלאה ע"מ לנקות את הרחם משאריות.
למה לסבול פעמיים? אני לא מצליחה לקבל הסבר הגיוני
שהרי הרופא עצמו במיון אמר שנטילת ציטוטק לא תשיג את המטרה והניתוח הוא הכרחי
אוסיף ואציין שהרופא במיון התקשר להתייעץ על אופן הטיפול ובשיחה הומלץ לו שהכי נכון בשבילי זה לעשות את הניתוח.
אך אם מתפתח חום, כאבי בטן או דימום מסיבי לחזור למיון.
אז החלטתי לקרוא קצת ברשת על שאריות שילייה והאמת שאני מודאגת!
כי יכולות להתפתח תופעות ברחם שאפשר למנוע אם הניתוח יתבצע באופן מיידי, כמו למשל:
* סיכון הפוריות - לאחר הלידה הרחם מתכווץ בחזרה והחלל שבו נסגר, רק שאם יש שארית שילייה היא מפריעה לכיווץ ועלולה ליצור דימומים, הידבקויות ודלקות ברירית הרחם
* ככל שממתינים יותר זמן, גדל הסיכוי שהרחם אחרי הוצאת שארית השליה יהיה מצולק, מה שישפיע על הסיכוי להיכנס להריון בעתיד, פגיעה שעלולה להגיע עד כדי עקרות.
* שארית שליה עלולה להביא לירידה בכמות הדימום של הווסת לאורך זמן עד להיעלמותו, מה שמביא לפגיעה קשה בסיכוי להרות.
שארית שליה גם עלולה להביא לזיהום רחמי אשר מחמיר את המצב עוד יותר, עד למצב הקרוי תסמונת אשרמן – הידבקויות חוזרות ונשנות בחלל הרחם שמביאות לחסימתו החלקית או המלאה. הנזק לרירית הרחם, גם אם טופלו ההידבקויות, עלול לפגוע ביכולתו של הרחם להכיל היריון מלא בעתיד ולהביא להפלות חוזרות ונשנות.
אז נכון ברוך ה' אני לא בסכנת חיים ואני מנסה לעשות הכל כדי להישאר כך
ואני חושבת שתופעות האלה מספיק חמורות כדי לבצע את הניתוח במיידי ושיתייחסו אליי ברצינות.
ויש כאן עוד ענין - רגישות קוראים לו
אני לא מבינה מדוע אישה אחרי לידה (עדיין במשכב לידה) מניקה 100%, צריכה לעבור את כל ההתנהלות המתישה והארוכה הזאת.
למה לקחת את הסיכון שחלילה יתפתח משהו חמור ומסכן
אני חד הורית, מגדלת את בני לבד, כל פניה לבדיקה/למיון/לרופא כרוכה בפרוצדורה ולוגיסטיקה .
ואיך קורה שרופאה לא יודעת לאבחן את המטופלת ושולחת אותה הביתה ללא אבחנה חד משמעית אבל מדגישה שכדאי לבדוק את זה בהקדם.
מרגישה מתוסכלת.
אם את לא יודעת מה זה אז איך את יודעת שזה לא מסכן חיים?
אני בהחלט יכול להבין את התסכול שלך מההתנהלות הרפואית שתיארת, חוסר הודאות באבחנה ודחיית ההחלטות בהחלט עלולים לגרום לדאגה מובנת. איני יודע מהם יכולותיך הכלכליות אולם ככל שהמדבר אפשרי מציע לשקול קבלת חוות דעת שניה מרופא נוסף. ניתן גם לשקול פניה למחלקה לפניות הציבור בבית החולים בבקשה שישקלו שוב את הקדמת התור.
היי. לפני שנתיים הלכתי לרופא עור בקופ״ח שאבחן קונדילומה.
קבעתי תור במרפאה לטיפול בחנקן להסרה.
הייתי עם חומר מאלחש. הרופא עור ממש הכאיב ונכנס עמוק מדיי. לקח חודשים ארוכים לפצע הפתוח להחלים.
כוויה בדרגה 2.
חודשים של כאבים , בושה, דכאון, אי אפשרות לקיום יחסי מין ואובדן החשש
התוצאה : כוויה/צלקת בדרגה 2 בגודל סנטימטר וחצי - 2
הרופא הביא לי מרשם למשחה בשם דרמקומבין למריחה על האיזור.
לאחר ששוחחתי עם רופא עור אחר נאמר לי שהרופא נכנס ׳עמוק מדיי׳ ושהמשחה לא תואמת לפצע הפתוח שנוצר מהחנקן. והביא לי מרשם לפוסידין
כמובן שלא חזרתי לאותו רופא שטיפל בי בפעם הראשונה, הקונדילומה חזרה ולא רציתי להסתכן שוב. גם הותיר לי צלקת עם כאבים וגם משחה לא תואמת..
בדקתי באינטרנט על הנושא והבנתי שיש גם טיפול בלייזר (הרופא עור לא ציין את שיטת הטיפול הזאת)
שילמתי הרבה כסף כדי לטפל בעיה באופן פרטי.
נותרתי עם צלקת מגעילה וכואבת.
בעת קיום יחסי מין אני מרגיש תחושת שריפה וגירוי כואב.
כדי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול בקונדילומה שגרמה לנזק ומה שיעור הנזק יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהטיפול ולאחריו ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. מומלץ בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה רפואי מתאים אשר מוכן לערוך חוות דעת רפואיות לבית משפט.
היה לי קרע במיניסקוס הלטרלי ועברתי ניתוח שבו נאמר לי שיסירו את החלק הקרוע ואחזור לפעילות מלאה ללא הגבלות כחודשיים לאחר הניתוח.
לאחר הניתוח הורגשה החמרה והיום אני אחרי 10 חודשים של פזיותרפיה ועדיין אין שיפור, הרגשה מוגבלת של אי יכולת לעלות ולרדת מדרגות, איבוד טווח בכיפוף המלווה בכאבים נוראיים, איבוד טווח ישור, לא יכולה לרדת לכריעה, צולעת וקושי בכניסה ויציאה מרכב, כאבים אחרי כמה דקות של ישיבה (כקהברך בכיפוף) וכאב כרוני כמעט לכל אורך היום.
לאחר MRI נוסף ופניה לכמה מומחים שונים הוסבר לי שבניתוח כרתו לי כמעט את כל המיניסקוס(נשאר קצת בקרן האחורית) וכדי לחזור לתפקוד הסיכוי היחיד שלי הוא לעבור השתלת מיניסקוס.
האם ישנה עילה לתביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה? איך בודקים את הנושא הזה לעומק? כמה כסף עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית על מקרה כזה וכמה זמן עובר עד שמקבלים את הפיצויים?
כדי להעריך אם הניתוח שבוצע לך הינו רשלני והאם הנזק שנגרם לך הוא בעקבות התרשלות בביצוע הניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורתופדיה שמוכן גם לערוך חוות דעת לבית משפט.
אם המומחה יסבור כי הייתה התרשלות בניתוח שגרמה את הנזק יהיה צורך לקבל ממנו חוות דעת מלאה ועל בסיסה להגיש תביעה.
אין לי לצערי דרך להעריך על בסיס התיאור שנתת את הסיכוי לביסוס תביעה במקרה זה ואת שיעור הפיצוי ללא נתונים כמו גיל, השתכרות, מקצוע, חומרת הפגיעה ועוד.
אמליץ על יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
שלום, יש לי לדה בת 5 עם אכרומוטופסיה, לפני כן לא היה במשפחה אף אחד עם מחלה זו, למיטב זיכרוני כן עברתי יעוץ גנטי בסיסי ונאמר שהכל תקין בנוסף ביני לבין בעלי יש קרבה משפחתית, היום אנחנו כבר יודעים ששנינו נשאים את אותו הגן שגורם לאכרומוטופסיה. האם יש כאן עילה לתביעה?
בת 26, בריאה לחלוטין
עברה עקירה כירורגית של שן בינה בקופת החולים שלה. החלמה קשה, נפיחות ותחושה מוזרה של 'גוש' בלסת, מתחת לחניכיים.
לאחר מס' חודשים כשהבינה שזה לא סביר, לא עובר ונשאר בגודל זהה - קבעה תור לרופא.
בבדיקה אצל הרופא נעשה צילום מקומי שיצא תקין לחלוטין. הרופא אמר שהשיניים במצב מצוין והפנה מיידית לבית חולים למחלקת פה ולסת.
מאז, מאי 2020 ועד היום, היא בתהליך של בדיקות ובירורים בניסיון לפענח מה פשר הגוש הלא ברור הזה. היא היתה במספר ביקורות והליכים בבי"ח, כמפורט:
צילום פנורמי
צילום CT
MRI
ביופסיה (הליך כירורגי לא נעים בכלל, אומרת שההחלמה היתה זהה להחלמה מהעקירה)
בדיקות דם
צילום חזה
בדיקת גסטרו שטרם בוצעה (נעשית בטשטוש, החדרה של מצלמה מהפה לקיבה)
רק לאחר שתשלים את הבדיקה האחרונה ובהתאם לתוצאה תיכנס לניתוח בהרדמה מלאה על מנת להסיר את הגוש סופית.
חשוב לציין:
כל אחד מההליכים נכתב לפי הסדר שבוצע.
על כל אחד מהם הוחלט לאחר שההליך הקודם לא צלח או לא היה מספק כדי לבאר את התמונה.
כנל הצילומים - כל צילום בוצע לאחר שצילומים קודמים יצאו תקינים לחלוטין, ולכן כל פעם מחדש הוחלט כי נדרש צילום אחר, מעמיק ויסודי יותר כדי לראות בבירור ולהבין מה פשר הממצא הזה בלסת.
בבדיקת הביופסיה נשלל גוש מכל סוג שהוא, ונקבע כי מדובר במעין תגובה דלקתית של הגוף לגורם זר שנכנס איכשהו.
האם יש כאן עילה לתביעה על רשלנות רפואית?
עקירה כירורגית אמורה להיות הליך סה"כ שגרתי ובסיסי - אך במקרה הזה השתבש בצורה כל כך מזוויעה!
גוף זר לא ידוע שנכנס ונשאר כנראה מתחת לחניכיים שלה, גרם לה לכאבים, נפיחות בפנים, טירטור שנסחב במשך חודשים, צילומים, חשיפה לקרינה, מספר לא מבוטל של ימי עבודה שהפסידה, הרבה דאגה וסימני שאלה, כשלכל אלו היא מעולם לא נחשפה ולא נדרשה להם בעבר בתור אדם בריא לחלוטין.
כמובן שכדי להעריך בצורה רצינית את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא המסמכים הרפואיים ולהתייעץ עם מומחה פה ולסת. עקרונית כל עוד אין אבחנה ברורה וודאית של הגורם לסיבוך הסיכוי לבסס תביעת רשלנות רפואית אינו גבוה שכן המצב דברים כזה קשה לבסס טענה כנגד הרופא המטפל.
חשוב להבין שלא כל סיבוך או תוצאה לא טובה בעקבות טיפול רפואי מבססים עילה לתביעת רשלנות רפואית. כך למשל אם נגרם זיהום וסיבוכים בעקבותיו לא תמיד יש עילת תביעה בטענה של רשלנות רפואית שכן זיהום הינו חלק מהסיבוכים האפשריים בכל הליך כירורגי (כולל בעקירה) ולעתים לרופא אין כל שליטה על התפתחותו.
מציע שלאחר תום הבירור והטיפול תפנו לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
היי רוצה לתבוע בגלל רשלנות רפואית ורוצה לדעת את ההליך שצריך לעשות. אני רוצה לתבוע את בית החולים ואת הרופא שטיפל בי או יותר נכון את חוסר הטיפול שקיבלתי מהרופא. גם לאחר שהערתי לו (את זה הוא לא ציין במכתב)זה לא משהו זמני זה משהו שיכול להימשך עד ללא ידוע ועוד עם החגים בכלל
בינתיים אני כבר 4 חודשים לתוך הסבל האינסופי שגם משככי כאבים לא עוזרים ואני לא מצליחה לישון ללא כדורי שינה. הרופא של קופת חולים כללית פשוט מתעלם ממני ואני חיה בסבל מתגבר ובלי הרבה יכולת לעשות כלום. אין לי ביטוח בריאות פרטי אלא רק קופת חולים. אני רוצה לתבוע את הרופא וצריכה להבין מכם איך עושים את זה.
כדי לבחון אם יש עילת תביעה בטענה של רשלנות רפואית והאם הנזק שנגרם נגרם בשל התרשלות יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. בשלב ראשון את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לייעוץ ראשוני ותיאום פגישה במידת הצורך.
כבר כ8 חודשים סובלת מכאבי גב איומים שמקרינים לרגליים הלכתי לאורטופד בקופת החולים. שלי שנתן לי הפניה לפיזיותרפיה ומשככי כאבים.
כאשר הכאב לא עבר ואף החמיר חזרתי שוב וזה הפנה אותי לעשות בדיקת CT. ביקש שאגיע עם הדיסק אליו לאחר שאבצע את הבדיקה.
לאחר קבלת התשובה הגעתי עם תשובה כתובה והדיסק.
האורטופד לא הסתכל כלל בדיסק רק בתשובה הכתובה והחליט שאין לי שום דבר חריג ולהמשיך פיזיותרפיה.
כאשר הכאב לא מרפא ושוב מחמיר הגעתי למצב שאני בקושי מתפקדת ועומדת על הרגליים מרוב כאבים החלטתי לפנות לחוות דעת נוספת אורטופד פרטי.
הגעתי אליו עם הסי טי והתשובה הכתובה.
כאשר הרופא הפרטי הכניס את הדיסק מייד עלה שיש בעיה ושהסי טי אינו תקין כלל.
משמע שגם מי שפיענח את הבדיקה לא פיענח כראוי וגם האורטופד בקופת החולים התרשל ויכל לחסוך ממני סבל של 8 חודשים.
כרגע קיבלתי 5 זריקות. סטרואידים להקלה על הכאבים נשלחתי לבצע מיפוי עצמות ובדיקת MRI
על מנת להעריך את הנזק שנמצא.
שאלתי היא האם לאחר קבלת הבדיקות והממצאים והוכחה לנזק אני יכולה לתבוע את המפענח והאורטופד על רשלנות?
לרוב יש טעם כלכלי בתביעה אם מדובר בנזק קבוע, אם יתברר שהעיכוב בטיפול בשל ההתרשלות באבחנה גרם לנזק קבוע נראה שיהיה מקום לתביעה. גם על סבל בשל עיכוב באבחנה ניתן לתבוע אולם היקף הפיצוי בתיקים אלו מתון למדי ויש לשקול אם עלויות חוות הדעת יצדיקו כלכלית תביעה כזו.
מומלץ בנסיבות העניין לערוך יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
לפני מספר ימיים הלכתי לרופא לתור שנקבע לי ל8:35 בסניף קופת חולים לא רחוק מהבית שלי.
הגעתי קצת לפני הזמן ונכנסתי בזמן.
כאשר נכנסתי לרופא, הדבר הראשון שהוא אמר לי זה שאין לו זמן לבדוק אותי והזמין אותי ולראות את מערכת קביעת התורים.
הייתי בשוק, היה חולה ב8:30, אני ב8:35
והבא צריך להכנס ב8:40, כלומר אני הייתי צריך לנסות להסביר לרופא את הדברים שמפריעים לי, הוא היה צריך לבדוק ולאבחן אותי, להסביר מה דעתו ולרשום הפניות ומרשמים.
אז בגלל הלחץ של הרופא לא יכולתי להגיד לרופא את כלל הסיבות שבגללם באתי והוא לא יכל לבדוק אותי באמת.
פניתי למנהל הסניף והוא אכן התוודע שהייתה בעייה במערכת רישום התורים.
עכשיו אני צריך לקבוע תור נוסף כי הרופא לא יכול לשמוע את כלל הסיבות שבגללהן הגעתי ורשם לי הפניה לבדיקות מעבדה ובגלל חוסר הזמן הוא גם לא רשם את כל הדביקות שצריך לעשות על ההפניה.
יש לי את התמונות יש מערכת קביעת התורים שהרופא נתן לי לצלם כי גם ״לו נמאס והוא לא עומד בזה״.
בנוסף יש לי התכתבות עם מנהל הסניף שמודה שזה לא זמן סביר ושהייתה אצלם בעיה.
אני צריך לקבוע תור נוסף ולפספס יום עבודה נוסף בגלל טעות שלהם.
ברור שמדובר בשיטת עבודה לא תקינה שחייבת להשתנות. עם זאת איני סבור שהעניין מתאים לתביעת רשלנות רפואית או הליך משפטי כלשהו. לדעתי כדאי לפנות להנהלת הקופה בתלונה בכתב ולבקש התייחסות בכתב.
אני יודעת שאין כאן מקום לתביעה על רשלנות רפואית של קופת חולים כי דיברתי עם עורך דין ועדיין, אי אפש רלשתוק. בא לי כבר לתלוש שערות מכמה שהם מתסכלים. כבר חודש שאני מחכה לתשובה מפניות הציבור שלהם והכל כסת"ח ותשובות מטומטמות.
יש איזושהי דרך או גורם להתלונן עליהם שאשכרה תעשה משהו ותגרום להם לבדוק?
פניות הציבור של כללית אומרים שכללית סמייל זאת חברת בת ולא קשור אליהם. משרד הבריאות גם לא נראה שאשכרה עושה משהו. שלחתי למבקר המדינה אבל גם בספק אם הם יעשו משהו יותר ממשרד הבריאות.
באמת שזה לא ייאומן שככה דברים מתנהלים ולאף אחד לא איכפת. איך אפשר להתמודד מול אטימות של גוף רפואי כמו כללית סמייל?
גם לכללית סמייל להבנתי צריכה להיות מחלקת פניות הציבור שאמורה לתת תשובות של ממש לתלונות. איני יודע מה טיב התלונה אך לדעתי כדאי לנסות ולהתעקש מול משרד הבריאות בפניות בכתב, זהו גוף אשר אם יש תלונה מוצדקת יכול לזרז עניינים.
אשמח לקבל קצת אור על הנושא. אני בשבוע 30+1, ביום שבת בלילה החל דימום פתאומי, כמובן שמיד פניתי למיון יולדות בבית החולים תל השומר. לאחר בדיקה של רופא, שכללה מוינטור עוברי התברר שיש דופק ב"ה, צוואר אחורי סגור ושלייה אחורית. אין שיליית פתח. הרופא אומר שיש חשד להיפרדות שיליה ואמר שצריכה להשאר לאישפוז. חיכיתי עוד כמה דקות במיון ואז בא רופא אחר ואמר שמשחררים אותי הביתה ושעלי ללכת לרופא קופת חולים למעקב הריון שגרתי. למחרת ביום ראשון בבוקר, התעוררתי עם כאבי תופת. לקחו אותי באמבולנס לבית החולים בפתח תקווה שם עברתי הפלה. מה דעתכם? האם יכול להיות שהרופאים של בית חולים תל השומר פעלו ברשלנות כששיחררו אותי, במיוחד אחרי שרופא אחד אמר שצריך לאשפז אותי?
המקרה בהחלט מעורר סימני שאלה לגבי איכות הטיפול ולדעתי כדאי לבררו באופן מסודר. מומלץ שתפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ובהתייעצות עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
אני בת 41 מאזור השפלה. עברתי ניתוח היפרדות רשתית בבית חולים תל השומר. לאחר הניתוח קיבלתי טיפות מיוחדות והייתי במעקב רפואי. מספר ימים לאחר הניתוח התחלתי לשים לב שיש לי פזילה בעין ימין. מעולם לא סבלתי מפזילה. זה הולך ומחמיר. רציתי לדעת האם זאת יכולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית בניתוח שעברתי והאם מוכרים לכם מקרים דומים שבהם קרה דבר כזה לאחר ניתוח היפרדות רשתית?
רצוי מאד לבדוק תחילה את העניין עם רופא עיניים בדחיפות כדי להבין שאין סיבוך שנגרם עקב הניתוח. לאחר שבדיקה מסודרת ובדיקות נוספות אם יש צורך וקבלת אבחנה מה אירע והאם הפזילה נגרמה בשל הניתוח והאם היא ברת תיקון ניתן יהיה לשקול את הנושא המשפטי.
אתמול בבוקר אחותי הלכה לקבל חיסון שלישי בסדרה של הפפילומה. הגיעה לרכוש את החיסון, אמרה לרוקחת מספר פעמים שהגיע להתחסן לפפילומה.
גם כאשר החשבון יצא 20 שקלים במקום 250 ואחותי שאלה אם היא בטוחה כי המחיר לא מתאים, הרוקחת אמרה שכן. הגיעה לאחות - אמרה לה פעמיים שהגיעה להתחסן לפפילומה והאחות הזריקה לה את החיסון.
בזמן שאחותי ישבה בחוץ אחרי החיסון, האחות יצאה אליה ואמרה לה שהיא חיסנה אותה בטעות נגד צהבת ולא את הזריקה של הפפילומה (בדיעבד הסתבר שהיה לה גם מרשם לחיסון צהבת בכרטיס).
אני ממש כועסת מהבוקר. גם אם הרוקחת התבלבלה (שזה ממש לא בסדר ולא אחראי) האחות לא מסתכלת מה היא מזריקה לאנשים? אני חושבת שזה מקרה חמור מאוד ואני לא יכולה להעביר את זה על סדר היום.
אם האחות הייתה עוד פחות מרוכזת, אחותי בכלל לא הייתה יודעת שהיא לא השלימה את הסדרה של החיסונים ולא יודעת שעכשיו היא גם צריכה לסיים את הסדרה של הצהבת.
כבר פניתי בעבר לפניות הציבור של כללית. קיבלתי חזרה מכתב בנוסח קבוע ומזלזל והבנתי כבר אז שאין עם מי לדבר ולכן אני מחפשת להבין מה עושים והפנו אותי אליכם, כי הבנתי שאתם מתמחים במקרים של רשלנות רפואית וטעויות של אנשי צוות רפואי.
אני לא יודעת מה אחותי תבחר לעשות עם המקרה אבל אני רוצה לדעת מה האפשרויות והאם יש אפשרות לעשות משהו יותר מאשר לכתוב מכתב תלונה לפניות הציבור שגם ככה אף אחד לא מתייחס אליו.
ברור שמדובר במקרה חמור ולא ראוי של התרשלות.
אם את לא מקבלת תשובה ראויה במסגרת הקופה ניתן להגיש תלונה לממונה על פניות הציבור במשרד הבריאות.
מבחינת תביעת רשלנות רפואית לפיצוי - אם לא נגרם נזק קבוע למרבה המזל יש לשקול אם המקרה מתאים לתביעת רשלנות רפואית בבית משפט, הפיצוי ניתן על נזק שנגרם בשל התרשלות ולא על עצם ההתרשלות עצמה. בשיטת המשפט בישראל אין פיצוי עונשי על התרשלות בטיפול אם אין נזק שנגרם.
לפני חודשיים עברתי עקירה כירורגית של שן בינה תחתונה כלואה. ההחלמה הייתה ממש קשה. בשבועות האחרונים הרגשתי משהו לא ברור במקום העקירה והנחתי שזה אוכל שנתקע ולא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי להוציא את זה. היום פתאום יצאה לי חתיכת שן מהמקום וזה מה שהפריע לי כל הזמן הזה!
הייתי בביקורת מספר פעמים עקב כאבים ונפיחות ואף אחד לא אמר לי דבר על כך. איך יכול להיות שנשארה חתיכת שן ואף אחד לא ראה? האם זה שכיח? האם זאת רשלנות רפואית של רופא השיניים שטיפל בי?
לא ברור לי מה קרה ואיך ויותר מזה לא ברור לי מה לעשות במקרה כזה והאם זה בכלל משהו ששווה לפנות לעורך דין בגללו?
אצלי היה מקרה דומה עברתי עיקרה כירוגית ותפרים והחלמתי אבל מה היה לי עוד כאבים אם היתי מחייכת או צוחקת וזה.
חודשייים שלמים כאב הלכתי וחזרתי לרופאה כל פעם אמרה שטות אחרת פעם לעשות שטיפות פעם אולי אנטיביוטיקה
פעם אמרה מי מלח עד שכבר היה נמאס לי הלכתי ליעוץ בפרטי צילום פנורמי ראו שהשאירה לי שם שורש שלם.
קבעו לי ניתוח מהר עם כירוג להוצאת בשורש ומסתבר שהיא גם סגרה על לכלוך.
אז כן זה יכול לקרות מסתבר.
אהלן,
לפני כשנה+ עקב כאבים במפרק כף יד ימין, ניגשתי לאורתופד של קופ"ח מכבי.
הוא נתן לי אבחנה של דלקת, ולמרות שהתעקשתי, לא הסכים להפנות אותי לצילום. הפנה לפיזיותרפיה ומתן כדורים והליכה עם סד.
חצי שנה אחרי כשהכאבים לא פחתו, בהמלצת הפיזיותרפיסט הלכתי למומחה כף יד, שאיבחן כי היה שבר. השבר התאחה, ככל הנראה לא טוב, ואין מה לעשות כי המצב לא חמור מספיק כדי להצדיק הליך כירורגי, ואני מצוי במצב של כאב כרוני.
שבוע שעבר אצל אותו מומחה אותה אבחנה.
כיום אני עדיין סובל מכאבים שמונעים ממני כמעט כל סוג ספורט, ופוגעים ביכולת שלי לעבוד ביום יום (כואב לי לעבוד עם עכבר, לנהוג ברכב, ועוד).
קיבלתי המון המלצות לרופאים/מטפלים שונים, אבל הם לא תחת הכיסוי הביטוחי של הקופה.
האם יש מקום לתביעה על רשלנות רפואית ובהמשך דרישה לכיסוי הוצאות רפואיות?
כדי להעריך אם האבחנה שניתנה לך על ידי הרופא בזמנו של דלקת היתה סבירה והאם החמצת השבר הינה בגדר התרשלות בטיפול יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי הן מהביקור אצל הרופא והן את התיעוד המאוחר יותר. אם יתברר כי היה מקום לשלול אפשרות של שבר בצילום וכי אבחנה מוקדמת יכלה למנוע את הנזק יתכן שיהיה מקום לתביעת רשלנות רפואית.
מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה כף יד מתאים להערכת המקרה.
אם רנטגנאי עושה אולטרסאונד בשד / ממוגרפיה מצלם איזורים ונקודות ספציפיות ואחרי כשנה מתגלה שהיה פספוס של גוש באיזור שלא צולם. האם אפשר לתבוע את המרפאה על הפספוס כי האיזור הספציפי לא צולם?
אני רוצה לחדד שהשד לרוב מתחלק כמו שעון לשעות ולכל שעה יש מרחק מהפטמה, כל השד נבדק בבדיקה אבל אין תעוד מצולם של כל נקודה.
האם יש לכם תשובה חד משמעית לשאלה הזאת?
שלום,
ממוגרפיה או בדיקת אולטראסאונד סטנדרטים אמורים להדגים את מלוא רקמת השד (ככל שלא מדובר בבדיקה אשר התבקשה להתמקד רק ברביע מסוים) ולכן על פניו אם לא התבצעה הדגמה של כל רשמת השד ובשל כך לא אובחן גידול נראה שמדובר בסטיה מסטנדרט רפואי סביר. כמובן שכדי לתת תשובה חש משמעית יש צורך במלוא הנתונים, סוג הגידול ועוד.
אולי כאן ידעו להגיד לי-
יש כזה דבר שבי"ח יכול להתנות כניסה של יולדת לחדר לידה בדברים כמו ניטור, פתיחת וריד ובדיקת פתיחה? כלומר אם היא מתעקשת לא לעשות אחד מאלה הם יכולים להגיד לה "סליחה, לא נוכל להכניס אותך"?
אני מבינה שיש לה זכות מלאה לסרב, לא זו השאלה.
זה כמו שהם מחייבים להרשם ולקחת פרטים אישיים של היולדת, ולא יכניסו אותה לפני (אלא אם כן היא ממש יולדת). אבל האם הם יכולים להתנות כניסה בבדיקות גופניות מסויימות? ואז מקסימום היא לא מעוניינת - שתבחר בית חולים אחר?
סוגיה מעניינת שלמיטב ידיעתי אין לה תשובה חד משמעית בחוק. להבנתי אין זה בלתי סביר שבית החולים יעמיד תנאים הגיוניים לקבלה ללידה אשר הינם בבחינת סטנדרט רפואי בסיסי ומינימאלי אשר מאפשר לשמור על בטחון היולדת והעובר כל עוד תנאים אלו אינם מסכנים כלל את היולדת והעובר.
החדרת עירוי למשל מאפשרת מתן נוזלים מהירה בעת מצבי חירום שעלולים להתפתח בלידה והיא הליך מקובל וסטנדרט טיפולי ראוי לפי כל הספרות הרפואית.
שלום רב,
אתמול בני הקטן (בן שלוש) נפל, התלונן על כאבים ולקחנו אותנו לביקור רופא.
לצערי נפלנו על אורטופד לא מקצועי בעליל וללא שום יחסי אנוש. שלח את בני לשלושה צילומים עד שעלה על השבר למרות שאמרתי לו מלכתחילה היכן כואב לו ולא התייחס בכלל!!.. ועוד בצילום השלישי החליט להיכנס איתנו והתנהג לבן בצורה לא יאה בכלל מכיוון שבכה כל הזמן!!!! לא לדבר על זה ששם לו סתם תחבושת בהתחלה ורצה לשחרר אותנו. כשעלה על השבר ורצה לשים גבס בני היה כבר במצב היסטרי, צרח מכאבים והשתולל ולא הסכים שייגע בו, והאדון החליט שהוא עכשיו איש חינוך והתחיל לצעוק על הבן שלי "תשתוק, אני אומר לך לשתוק, די לבכות וכו'" מה שגרם לבני לבכות עוד יותר.. אמרתי לו בשיא האדיבות שאני מבינה את הלחץ שלו, אך איני מרשה שידבר עם בני בצורה כזאת ואין לו שום זכות ואז התחיל להטיף על החינוך שלי וטען שאיני מצליחה לשלוט בבני. התחיל להגיד שאנחנו הורים עם אגו והוא הרופא והוא מחליט וכל מיני מלים שעדיף לא להגיד.. שתקנו בשביל לא להלחיץ את הילד עוד יותר וכשיצאנו אמרנו לו כל מה שהיה בבטן כמובן בצורה מתורבתת. אני ובעלי היינו בהלם מההתנהגות הבוטה הזאת.. ויצאנו משם הממומים!! לא לדבר על הילד שחווה את הטראומה של חייו.. אם מלכתחילה היה שולח אותו לצילום אחד נכון, במקום לטרטר אותנו לשלושה צילומים, כל הדברים היו נראים אחרת. האם ניתן לעשות משהו בעניין מעבר לפנות לפניות הציבור? האם יש על מה לתבוע?.. אציין שנכחו שני אנשי צוות; הרנטגאי, אשר רב איתו גם כן ושמענו את כל הצעקות מבחוץ וכנראה הרופא הוציא את כל התסכול עלינו, ואחראי המשמרת שבעצמו נתן לי מס' של פניות הציבור.
בן זוגי עשה טיפול שורש אצל רופא מומחה, במשך שנה אחרי הטיפול היו לו בעיות עם השן עד שהגענו לרופאה שהסתכלה בצילום ואמרה שהיא רואה חלקי מכשירים זעירים שהרופא ככל הנראה שכח באיזור הטיפול וזה מה שגורם לבעיות. השן הגיעה למצב שהאפשרות היחידה היתה עקירה. מעבר לכאבים הפיזיים במשך שבועות ואובדן ימי עבודה (דלקות חוזרות ונשנות ואנטיביוטיקה), יש כאן כמובן גם היבט כספי של הכסף ששולם על טיפול השורש והכתר ובנוסף הכסף שאנחנו צריכים לשלם עכשיו כתוצאה מהעקירה, שתל וכו.
האם יש עילה לפיצויים על רשלנות רפואית בטיפול שורש, כמה זמן לוקחת תביעה כזו ומה יכול להיות גובה הפיצויים? תודה רבה!
כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול השורש והאם הנזק שנגרם הוא תוצאה של אותה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים ולהתייעץ עם מומחה בתחום רפואת השינים. מקרים בהם מכשיר טיפולי נשבר בעת טיפול שורש אינם נדירים ועצם השבר אינו בהכרח מלמד על התרשלות אך כאשר זה קורה על הרופא המטפל לזהות זאת ולטפל כנדרש.
ממליץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכה בפגישה מסודרת.
אני מרגישה צורך לפרוק, ועל הדרך להעלות משו לתשומת לב נשות הרפואה.
הגעתי היום לתור לרופאה - מומחית לניורואופתימולוגיה, תור שנקבע לפני חצי שנה, תור שאין ביכולתי לבחור רופא, מי שתורן מקבל אותי. אני מגיעה בשעה שקבעו לי, אחרי שנגעתי במיוחד יומיים קודם לעשות את הבדיקות הנדרשות.
הגעתי וכמובן שעלי לחכות בתור לקבלה, ואז לרופאה ואז לצאת, ולחכות לה שוב בתור, ואז שוב בקבלה. סהכ תור של 10 דקות לוקח מעל שעתיים ולפעמים גם יותר (עם מסכה ושאר אווירת הקורונה שבאוויר). אני מגיעה ולא מתלוננת, לא מציקה, לא נכנסת לחדר של הרופאה כשיש מטופלים אחרים, לא מציקה, אומרת שלום ותודה, סהכ אני באמת בסדר.
קיצר איך שאני נכנסת לחדר של הרופאה אני חשה שהיא תוקפנית, ולא נעימה.
אחכ היא עושה לי את הבדיקה - בדיקה שמסנוורת את העיניים בקטע אחר, וואלה אני לא שולטת במצמוץ, והיא מתעצבנת עלי שאני זזה. ממש כועסת עלי ומאיימת שהיא לא יכולה לבצע את הבדיקה (זאת בידקה שעשיתי מספר פעמים בעבר).
אמרתי לה (עם דמעות בעיניים) שאני לא עושה את זה בכוונה ואני לא שולטת בזה ושלא תתעצבן עלי.
יצאתי משם עם דמעות.
אני פונה לאותן נשות רפואה - לפעמים אנחנו רק רוצות טיפה חמלה וסבלנות, זה גם ככה לא כיף לנו, אנחנו לא תמיד יודעות מה קורה בבדיקה, ומה בכלל הבעיה שיש לנו. ויהיה סופר אקסטרה נחמד אם תסבירו לנו מה אתן עושות לנו (אני פחדתי לשאול).
זהו- פרקתי.
קרה לי מקרה דומה אחרי יומיים במיון לפני שבוע. הרופאה הפנימאית האחרונה שקיבלה אותי פשוט הוציאה עלי את כל התסכול שלה מבלי שפציתי פה (ממש ראו שמשהו לא בסדר איתה). היה מעבר בין משמרות במיון, והיא שאלה אותי אצל מי הייתי לפני, אמרתי לה את שם הרופא והיא פשוט צעקה עליי שהיא לא מכירה אותו, ומה אני רוצה ממנה.
אחר כך דיברה ממש לא יפה. ספגתי ספגתי עד שפשוט יצאתי מהחדר ואמרתי שאני רוצה להתלונן עליה ולא מוכנה שהיא תמשיך לבדוק אותי (יומיים במיון, אני עם כאבי תופת והיא עם התנהגות תת רמה שלא מכבדת שום בן אדם). מפה לשם, אחרי שהבינה שאני עוד שניה אתלונן עליה שינתה את ההתנהגות, זה היה מבחיל לראות את הדו פרצופיות וההצגה שעתה שם לפני הקהל במיון - שכאילו היא מתחשבת פתאום כמובן שדאגתי להגיד ליד כולם איך התנהגה באמת. יאמר לזכות, שיום לפני טיפלה בי רופאה פנימאית אחרת מקסימה, אכפתית ומקצועית.
אחרי שבדקתי עם עורך דין קרוב משפחה הוא אמר שחוץ מלכוב מכתב תלונה למשרד הבריאות ולבית החולים אין הרבה מה לעשות. זאת לא רשלנות רפואית ואי אפשר לעשות כלום הלכה למעשה. ברור שאותה רופאה חצופה תתהפך על עוד מטופל/ת ביום מן הימים. זה פשוט אופי כזה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"