איכילוב - מרכז רפואי ת"א שלום רב.
אני רק רוצה לקבל מענה לשאלה אחת:
האם העובדה שאני מסתובבת עם שאריות שלייה ברחם (20 מ"מ) + דימום מסכנת אותי? (6 שבועות עברו מאז הלידה)
כי התור שקבעתם לי לניתוח עתיד להיות רק בעוד שבועיים+, דהיינו אהיה כבר 8 שבועות אחרי
לידה ...
למען הסדר הטוב, אני אפרט את הסיפור למרות שאינני נוהגת לשתף
ביום 20/4/2020 ילדתי בשעה טובה את בני בניתוח קיסרי בבית חולים איכילוב.
שבוע לאחר מכן הופניתי למיון על ידי הרופא המטפל שלי בשל אדמומיות סביב הצלקת של הניתוח
נבדקתי ע"י הצוות המיון באיכילוב, עשיתי אולטרסאונד והוחלט לשחרר אותי הביתה עם אנטיביוטיקה למשך שבוע (אוגמנטין)
עד כה הכל בסדר :-)
ביום 26/5/2020 היה לי תור לרופא
נשים שלי לביקורת לאחר הלידה, באותו היום התחיל לי דימום, לתומי חשבתי שקיבלתי וסת..
בפגישה עם הרופא סיפרתי לו שקיבלתי היום את הוסת החודשי שלי ... הרופא התפלא ואמר שאין סיכוי שזה וסת משתי סיבות:
1. הייתי רק חודש לאחר לידה
2. אני מניקה - הנקה מלאה
הרופא ערך לי בדיקת אולטרסאונד וראה ממצא שיכול להתאים לשארית שלייה ושלח אותי לבית חולים.
נסעתי לאיכילוב.
שם בדקה אותי רופאה ובישרה לי שאכן יש ממצא אבל היא לא בטוחה שהיא יודעת מה זה.
"אולי שאריות שלייה... אני משחררת אותך הביתה...." "תקבעי תור למרפאות חוץ שלנו ששם יעשו לך אולטרסאונד רופא יבדוק אותך והם יחליטו.
זה לא עניין של חיים ומוות אבל את צריכה לקבוע בהקדם"
חזרתי הביתה ויום למחרת התקשרתי לקבוע תור במרפאות חוץ.
התור הקרוב הוא באמצע יוני.
החלטתי להתייעץ עם
רופא נשים שלי.
לטענת הרופא לחכות שבועיים זה הרבה זמן וכדאי שאחזור למיון, קיבלתי הפניה
1/6/2020 חזרתי למיון באיכילוב
נבדקתי, עשו לי אולטרסאונד ואכן אובחנו שאריות
שיליה בגודל 20 מ''מ
הרופא במיון הציע לי 2 אופציות
1. היסטרוסקופיה (ניתוח)
2. ליטול כדור ציטוטק שמסייע לשאריות השילייה לצאת החוצה וגורם לדימום מסיבי ולאחר מכן0בעוד שבועיים וחצי) לעבור היסטרוסקופיה (ניתוח) .
אני החלטתי שלא ליטול את כדור הציטוטק מאחר וממילא אצטרך לעבור את התהליך הזה בהרדמה מלאה ע"מ לנקות את הרחם משאריות.
למה לסבול פעמיים? אני לא מצליחה לקבל הסבר הגיוני
שהרי הרופא עצמו במיון אמר שנטילת ציטוטק לא תשיג את המטרה והניתוח הוא הכרחי
אוסיף ואציין שהרופא במיון התקשר להתייעץ על אופן הטיפול ובשיחה הומלץ לו שהכי נכון בשבילי זה לעשות את הניתוח.
אך אם מתפתח חום, כאבי בטן או דימום מסיבי לחזור למיון.
אז החלטתי לקרוא קצת ברשת על שאריות שילייה והאמת שאני מודאגת!
כי יכולות להתפתח תופעות ברחם שאפשר למנוע אם הניתוח יתבצע באופן מיידי, כמו למשל:
* סיכון הפוריות - לאחר הלידה הרחם מתכווץ בחזרה והחלל שבו נסגר, רק שאם יש שארית שילייה היא מפריעה לכיווץ ועלולה ליצור דימומים, הידבקויות ודלקות ברירית הרחם
* ככל שממתינים יותר זמן, גדל הסיכוי שהרחם אחרי הוצאת שארית השליה יהיה מצולק, מה שישפיע על הסיכוי להיכנס להריון בעתיד, פגיעה שעלולה להגיע עד כדי עקרות.
*
שארית שליה עלולה להביא לירידה בכמות הדימום של הווסת לאורך זמן עד להיעלמותו, מה שמביא לפגיעה קשה בסיכוי להרות.
שארית שליה גם עלולה להביא לזיהום רחמי אשר מחמיר את המצב עוד יותר, עד למצב הקרוי תסמונת
אשרמן – הידבקויות חוזרות ונשנות בחלל הרחם שמביאות לחסימתו החלקית או המלאה. הנזק לרירית הרחם, גם אם טופלו ההידבקויות, עלול לפגוע ביכולתו של הרחם להכיל היריון מלא בעתיד ולהביא להפלות חוזרות ונשנות.
אז נכון ברוך ה' אני לא בסכנת חיים ואני מנסה לעשות הכל כדי להישאר כך
ואני חושבת שתופעות האלה מספיק חמורות כדי לבצע את הניתוח במיידי ושיתייחסו אליי ברצינות.
ויש כאן עוד ענין - רגישות קוראים לו
אני לא מבינה מדוע אישה אחרי לידה (עדיין במשכב לידה) מניקה 100%, צריכה לעבור את כל ההתנהלות המתישה והארוכה הזאת.
למה לקחת את הסיכון שחלילה יתפתח משהו חמור ומסכן
אני חד הורית, מגדלת את בני לבד, כל פניה לבדיקה/למיון/לרופא כרוכה בפרוצדורה ולוגיסטיקה .
ואיך קורה שרופאה לא יודעת לאבחן את המטופלת ושולחת אותה הביתה ללא אבחנה חד משמעית אבל מדגישה שכדאי לבדוק את זה בהקדם.
מרגישה מתוסכלת.
אם את לא יודעת מה זה אז איך את יודעת שזה לא מסכן חיים?