אמא שלי עברה בדיקת קולונוסקופיה ואחרי יום וחצי התחיל לה זיהום חמור בבטן והיא נכנסה לניתוח בגלל שגילו שנגרם לה חור במעי. הבדיקה היתה בבית חולים הדסה בירושלים וגם את הניתוח היא עברה באותו בית חולים!
רציתי לשאול אם אתם מכירים תופעה של חור במעי בגלל בדיקת קולונוסקופיה והאם צריך לפנות לטיפול משפטי במקרה של האמא שלי?
נקב (פרפורציה) של המעי בשל בדיקת קולונוסקופיה הינו סיבוך שכיח למדי. סיבוך זה עלול להתרחש גם בשל רשלנות של הבודק אשר אינו נזהר בעת ביצוע הבדיקה או מבצע בדיקה כאשר המעי לא עבר הכנה מספקת.
כדי לבחון אם במקרה זה הייתה רשלנות רפואית אני ממליץ על פניה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין יאסוף עבורכם את התיעוד הרפואי ויוכל להפנות את התיעוד למומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה שיוכל לבחון אם במקרה זה התגלתה רשלנות בטיפול ומה הנזק שנגרם.
הגעתי מעם כאבי ראש עזים לחדר מיון באחד מבתי החולים .שם בדק אותי רופא א.א.ג,רופא עיניים ונוירולוגית .
מבחינתם הכל היה "תקין".נתנו לי זריקת וולטרן וכשזה לא עזר נתנו אינפוזיה עם חומר משכך כאבים .בעלי בקש שיעשו c.t אך הרופאה סרבה בתוקף להפנות אותי לC.t .
למחרת גיליתי סימני בלבול ובעלי לקח אותי לבית חולים אחר,לבילנסון ושם אחרי c.t שהדגים דימום חריך הוכנסתי בדחיפות לחדר ניתוח .התמזל מזלי ולא נשארתי עם בעיות מוטוריות אלא עם בעיה קוגנטיבית קלה של זכרון .
אני שואלת האם יש מקום לתביעה מול בית החולים שסרב לעשות לי c.t ?
כיד לבסס תביעת רשלנות בשל אי ביצוע בדיקת ה CT יהיה צורך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית כי הסימנים והסימפטומים שהודגמו חייבו ביצוע בדיקת CT וכי אי ביצוע הבדיקה אינו סביר ורשלני. בנוסף יהיה צורך להוכיח כי אילו היתה מבוצעת בדיקה ניתן היה למנוע את הנזק של הפגיעה בזכרון בעזרת טיפול מתאים.
כדי לבדוק את המקרה יש לפנות תחילה אל עו"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים.
אני מסיים בקרוב את התואר במשפטים ורוצה להתמחות בתחום של רשלנות רפואית מתוך עניין רב ומתוך העובדה שבעברי עסקתי בתחום הסיעוד. אני מבקש לדעת כיצד אתם ממליצים למצוא משרד עורכי דין שמתמחה ברשלנות רפואית וכיצד ניתן להגדיל את הסיכויים שלי להתקבל להתמחות במשרד כזה. אשמח לכל מידע בנושא!
אין מנוס משליחת קורות חיים בדרך הרגילה. אם יש לך נסיון או השכלה בתחומים רפואיים הדבר כמובן מהווה יתרון ויכול להגדיל את סיכוייך להתקבל להתמחות במשרד אשר עוסק בתחום הרשלנות הרפואית.
אם לפי התיעוד הרפואי חולה שהיה מאושפז בבית חולים קיבל טיפולים מסטג'רים ולא מרופאים וזה הביא לכך שהחולה נפטר, האם יכול להיות שזה סיבה להגיש תביעת רשלנות רפואית? האם זה הגיוני שרוב הטיפולים של אדם המאושפז בבית חולים ינתנו על ידי סטג'רים ולא על ידי רופאים?
יש להבחין בין סטאג'רים למתמחים. סטאג'רים הינם מסיימי בית ספר לרפואה אשר מצויים בשנת סטאג' טרם סיום הכשרתם ומתמחים הם רופאים מורשים אשר מצויים בשלב של התמחות לקראת קבלת תואר מומחה ברפואה בתחום כלשהוא. סטאג'ר לא משחרר ולא מבצע החלטות רפואיות ממשעותיות ללא פיקוח של רופא מומחה או לכל הפחות מתמחה. לא ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית רק על בסיס זהות המטפל אלא יש לבחון את איכות הטיפול על ידי התייעצות עם רופא מומחה. אני ממליץ כי תפנו ליעוץ מסודר אצל עו"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
חיפשתי ולא מצאתי באתר מידע לגבי גובה שכר טרחת עורך דין המייצג נפגע בתיק רשלנות רפואית. ידוע לי כי במקרים של תאונות דרכים (נזקי גוף) לשכת עורכי הדין קובעת שכר טרחה מומלץ לעורכי הדין ולא נהוג לסטות ממנו, ואני מנסה לבדוק האם יש הנחיות לגבי תביעות רשלנות רפואית המחייבות עורכי דין לפעול לפיהן, או שכל עורך דין רשאי לגבות שכר טרחה כפי שהוא רוצה?
נושא תאונות הדרכים הינו אחד המקרים הבודדים בהם נקבע בחוק כי לשכת עורכי הדין תקבע כללים מחייבים לגובה שכר הטרחה ואכן נקבעו כללים כאלו אשר אין לסטות מהם.
לעניין תביעות רשלנות רפואית אין כללים מחייבים בנוגע לשכר הטרחה והעניין נתון למו"מ בין עורך הדין המייצג ללקוח ונקבע בהסכם שכר טרחה כתוב בתחילת הטיפול בתיק. יש הנחיות לא מחייבות של הלשכה לעניין אחוזי שכר טרחה בתביעות נזיקין אולם כאמור להנחיות אלו אין תוקף מחייב.
רציתי לדעת אם אתה מכיר תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד כירופרקט בגלל נזקים קשים שנגרמו בטיפול אצלו? האם היה תקדים כזה בישראל והאם יש בכלל אחריות לכירופרקט כלפי המטופל כמו לכל רופא אחר?
שלום רב,
איני מכיר פסקי דין שניתנו כנגד כירופרטים אולם בזמנו שמעתי כי הוגשה תביעה כנגד כירופרקט בגין נזק בטיפול. לכירופרקט כמו לכל בעל מקצוע טיפולי חובת זהירות למטופלים ועליו לפעול בזהירות ובמיומנות סבירה ואם בשל רשלנותו נגרם נזק הוא חשוף לתביעת נזיקין.
חבר משפחה קרוב נפגע במהלך חופשה שנתית בישראל ואושפז בבית חולים איכילוב. כל הטיפולים שלו כוסו על ידי פוליסת ביטוח פרטית שהיתה לו. מסתבר עכשיו שבניתוח שהוא עבר כאן בגלל הפגיעה נותר בגופו נזק חמור המצריך ניתוח נוסף, אותו הוא כבר יעשה בצרפת - ארץ מולדתו. אני מבררת בשמו מהן הזכויות שלו והאם הוא יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים ממש כמו כל אזרח ישראלי?
האם הוא צריך לשכור עורך דין צרפתי, בארץ מולדתו או עורך דין ישראלי על מנת להגיש את התביעה מול בית החולים? אשמח לפרטים הנדרשים על מנת שאוכל להעביר אותם לאותו אדם שנפגע.
שלום רב,
אזרח זר נשפגע בשל טיפול רפואי רשני בישראל יכול להגיש תביעה בישראל לקבלת פיצוים. מאחר והתביעה היא כנגד בית חולים ישראלי בגין טיפול שנערך בישראל אין כאמור מניעה כי התביעה תוגש בישראל.
לעוד סולר שלום רב ותודה על תשובתך מתאריך 6.8.2011. ברצוני לשאול האם אפשר לפנות להנהלת קופח כללית להציג להם את השתלשלות הדברים אצל רופא המשפחה ובביח השייך לקופה. אין לי אפשרות לשלם לחווד רפואית סכומים כאלה גבוהים ואני בטוח וחושב שכן הייתה פה רשלנות רפואית. לפחות שיפצו אותי על כאב וסבל.האם זה אפשרי? האם אתה מוכן לטפל בתיק? לתשובתך אודה
ראשית אני ממליץ בחום כי את כל המגעים עם קופת החולים לא תנהל באופן עצמאי אלא באמצעות עורך דין מנוסה. כדי לברר אם הייתה רשלנות בטיפול אין צורך בתשלום מלוא סכום חוות הדעת אלא יש לערוך יעוץ ראשוני עם מומחה רפואי לאחר איסוף התיעוד הרפואי. עלות יעוץ ראשוני בדרך כלל נעה סביב 2,000 ש"ח ואז ניתן לדעת אם יש טעם בקבלת חוות דעת רפואית מלאה.
שלום עורך דין סולר, אני בת 25 עם מחלת ספינה ביפידה - מום מולד כפי שאתה לבטח מכיר.
במהלך חודשי הריון מתקדם של אימי כשהיא נשאה אותי ברחמה, הרופאים יידעו את הוריי שיש משהוא חריג עם העובר הזה.. ויש לבצע הפלה. אך הורי לא עשו זאת מטעמי דת. והחליטו להביא אותי לעולם. וכמובן, עם המחלה.
השאלה שלי אם יש מקום לתבוע על הולדה בעוולה?
הכל כמובן במידה ואני מוצאת איזה פריצת דרך מרב מסויים שהיה מתיר להוריי, כבייכול - שלא היה צריך להביא תינוק עם מום לעולם.
אשמח לקבל את חוות דעתך המקצועית בנושא עילת התביעה אם בכלל במקרה שלי.
אם הרופאים עדכנו את הורייך במהלך ההריון כי קיים מום של ספינה ביפידה והמליצו לבצע הפלה והורייך בחרו שלא לבצע הפלה מטעמי דת קשה לי לראות כיצד ניתן יהיה לבסס תביעת הולדה בעוולה. מעבר לכך יש לקחת בחשבון כי עילת התביעה בכל מקרה לגבייך מתיישנת בחלוף 7 שנים מהגיעך לגיל 18 קרי בגיל 25. כדי לבחון את במקרה באופן מסודר אני ממליץ על עריכת יעוץ מלא עם עורך דין מנוסה בתחום.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אני נפגעתי מרשלנות רפואית בלידה ועכשיו אני מעל גיל 40. הבנתי מעורך דין שדיברתי איתו כי יש התיישנות ולכן אני לא יכול לתבוע במקרה שלי. רציתי לשאול אם יש דרך לבטל התיישנות במקרה שבו נגרמה לי נכות של 100% בזמן הלידה? האם יש דרך לעזור לבטל את ההתיישנות בגלל המצב הרפואי שלי?
אין מושג של ביטול התיישנות לצערי. יש מקרים בהם ניתן להוכיח כי התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת על עילת התביעה ואז ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות אך מודבר בדרך כלל במקרים יוצאי דופן. כדי לברר אם הדבר אפשרי במקרה שלך אני ממליץ על התייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתתחום הרשלנות הרפואית.
בחודש מאי 2011 הודה בית החולים תל השומר (שיבא) כי חיידק אלים התפרץ בפגייה והנהלת בית החולים החליטה לסגור את הפגייה. זה פורסם בתקשורת. הבן שלי שנולד חודש וחצי לפני המועד היה מאושפז בפגייה באותו המועד והחיידק תקף אותו. הוא נמצא באישפוז עד היום מאז הלידה, המצב שלא לא ברור ולא יציב. יש לו זיהומים בגוף וכל מיני בעיות אחרות. רציתי לדעת אם יש מקום בכלל לטפל בנושא הזה באמצעות עורך דין. בסך הכל נראה שהצוות הרפואי של תל השומר עושה מעל ומעבר, אבל עדיין המצב שלו התחיל להדרדר בגלל החיידק האלים בפגייה. מה דעתכם?
על מנת להטיל אחריות על בית החולים להדבקה בזיהום יש צורך להוכיח רשלנות אשר בגינה נגרם הנזק. במקרים דוגמת הדבקה בזיהום חמור יהיה צורך לבחון אם נקטו את כל הפעולות למניעת הזיהום ואם בנכם טופל כנדרש. אכן במקרים כאלו קשה בדרך כלל להוכיח רשלנות מצד בית החולים. כדי לבחון את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
שלום רב.לפני 3 שנים ניגשתי לרופא משפחה עקב לחץ בחזה עם הקרנה ליד שמאל בחילות הזעה וקשיי נשימה.הוא שמע את תלונותיי ואמר לי להזמין תור לקרדיולוג .אמרתי לו שזה לוקח הרבה זמן והוא ענה שבגדול שזה מה שיש.לא עשה א.ק.ג. לא לחץ דם.לא הזמין אמבולנס.כלום.הלכתי הבייתה לקחתי כדורים ונרדמתי.בערב שוב חזרו התסמינים.לקחו אותי לביח .הייתי במיון כמה שעות והועברתי לטיפול נמרץ לב.למחרת צונטרתי.5 סטנטים ופגיעה בשריר הלב.לאחר חודשיים מצאו אותי באמצע הכביש.כשהתעוררתי סיפרו לי שהייתי מורדם ומונשם כמה ימים עקב דום לב.16 מכות חשמל ווהייתי 15 יום בטיפול נמרץ לב והשתלת דפיברילטור ועוד חסימה שנמצאה ועוד סטנט אחד.עברתי כמה וועדות בביטוח לאומי ובסוף קבעו לי 100 רפואי ו100 אי כושר לצמיתות.האם לדעתך אפשר לתבוע רשלנות רפואית?לתשובתך אודה.תודה.
על פניו המקרה בהחלט מצדיק בירור. קשה מאד ללא עיון בתיעוד הרפואי והתיעצות עם מומחה רפואי לקבוע אם הטיפול הקרדיולוגי שניתן לך היה נכון או רשלני והאם הנזק שנגרם לך מקורו ברשלנות רפואית של הרופא שטיפל בך בתחילה או של צוות בית החולים. כדי לזכות בפיצויים בתביעת רשלנות רפואית אין די להוכיח התרשלות בטיפול אלא יש להוכיח קשר בין התרשלות זו לנזק שנגרם. אני ממליץ כי תפנה בהקדם להתייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין שיוכל לסייע לך בבחינת המקרה לאחר איסוף התיעוד והתייעצות עם מומחה רפואי.
שלום רב,
כדי לקבל פיצוי בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח מה הנזק שנגרם לתובע בשל ההתרשלות. הנזק מתבטא במרבית המקרים באחוזי נכות אשר מבטאים את חומרת הפגיעה והנזק הגופני שנגרם. כדי לכמת את הנזק יש מספר ראשי נזק כמו הפסד השתכרות, כאב וסבל, עזרה שהתובע זקוק לה ועוד. כמובן שסכום הפיצוי הינו נגזרת של חומרת הנזק שנגרם בשל ההתרשלות.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
האם באמת יכול להיות מצב שאנחנו לא נוכל להגיש תביעה נגד רופא שגרם לילד בן 3 נזקים בניתוח בגלל שאין לנו כסף לשלם על חוות דעת רפואית? היינו אצל עורכת דין שאמרה שעלות של חוות דעת במקרה של הילד יכלה להיות מעל עשרת אלפים שח ולנו אין סכומים פנויים כאלה. העורכת דין גם אמרה שלא ניתן להגיש תביעה לרשלנות רפואית בלי חוות דעת של מומחה רפואי ואם אין לנו כסף לחוות דעת אנחנו בבעיה. זה נשמע לי מאד מוזר שמי שאין לו כסף לא יכול לפנות לבית משפט, רציתי לשמוע עוד חוות דעת מכם בנושא הזה!
לצערי הדברים שאמרה לכם עורכת הדין בעניין עלויות חוות הדעת והחובה לצרף חוות דעת לכתב התביעה הינם מבוססים.
אין אפשרות להגיש תביעה ללא חוות דעת רפואית ומרבית המומחים אכן גובים סכומים לא מבוטלים בגין חוות דעת. במקרים בהם מדובר על נזק קשה ביותר או נכות מאד משמעותית בשל רשלנות רפואית ניתן לנסות ולגייס את הכסף ממקורות שונים כגון הלוואות וכו' שכן הפיצוי בסיום ההליך הינו משמעותי וכמובן כולל גם החזר בגין חוות הדעת.
אתם מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני לשם מתן הסברים ויעוץ פרטני.
שלום רב,
חוק זכויות החולה וחובת הזהירות של המטפלים תקפים גם בטיפולים פסיכולוגים. לעיתים בנושא של טענה בדבר רשלנות של מטפל נפשי קשה ולא פשוט לכמת ולהבין את הנזק שנגרם אל מול המצב הבסיסי.
שלום
אני מבקשת לתבוע רופא כירירג שביצע בי ניתוח מיותר והפך אותי לנכה לצמיתות.בעצת ידיד אני אוספת את החומר הרפואי של הניתוח. שמתי לה שמדובר בטופס כללי ביותר (נראה נוסח על ידי משרד הבריאות) ואין בו כלל ציון סיכונים ייחודיים העלולים להתרחש בניתוח המיוחד שבצעתי. ייתכן שמדובר בהליך תקין.
מדוע אין בדרך כלל טפסי הסכמה ספיציפיים לניתוחים שבהם מצויינים הסיכונים האפשריים של כל ניתוח וניתוח.
האם העובדה שהטופס שחתמתי עליו בניתוח מוזמן הוא "בכלליותו" יכול לסייע לי במשפט. כמובן בנוסף לשאר הוכחת הרשלנות באמצעים משפטיים רגילים.
תודה
לחלק מהניתוחים יש כיום טפסי הסכמה מיוחדים אשר מפרטים את הסיכונים המיוחדים של הניתוח. אם בעת שנותחת היה בנמצא טופס כזה ולא עשו בו שימוש הרי שעניין זה יכול לסייע לך בטענה של העדר הסכמה מדעת לניתוח. חשוב לדעת כי ההסכמה לניתוח אינה מסתכמת רק בטופס ויש צורך בחלק מן המקרים לפרט גם בתיק המטופל מה הוסבר לו.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
רציתי לדעת האם יש לי זכות לדעת כאשר אני חותמת על מסמך ויתור סודיות, מה בדיוק הסעיפים שכל הרופאים רשמו עליי שאני יודעת או לא יודעת? איפה אפשר לדעת ולקבל את הסעיפים של מערכת הבריאות בישראל? איזה סעיפים גורם המבקש ממני לחתום על ויתור סודיות הוא מקבל עליי, כי גם אני רוצה לדעת (יש לי זכות המלאה?)
שלום רב,
כאשר את חותמת על ויתור על סודיות רפואית לטובת גורם כלשהו אותו גורם יכול לקבל את מלוא התיעוד הרפואי שלך כל עוד הויתור עליו חתמת אינו מוגבל לנושא מסויים.
לך יש זכות לקבל העתק מלא מהתיעוד הרפואי בכל עת על ידי פניה לגורם הרפואי המטפל וזאת בהתאם לחוק זכויות החולה.
רציתי להתייעץ איתך בשאלה על מי ניתן להטיל את אחריות על רשלנות רפואית במקרה של שביתת הרופאים? מדובר במקרה של אשה קשישה שמאושפזת בבית חולים, ובגלל שביתת הרופאים והעומס האדיר בבית החולים היא לא קיבלה טיפול רפואי ראוי והמצב שלה הדרדר והחמיר מאד.
האם יש פסקי דין קודמים שהטילו אחריות על רופאים בשביתה במקרה של נזק חמור כך (אומרים שאולי המצב שלה בלתי הפיך וכנראה שאין הרבה סיכויי החלמה)? מה דעתך במקרה כזה? כיצד צריכים בני המשפחה לפעול והאם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
העובדה כי מתקיימת שביתת רופאים אינה מהווה לדעתי צידוק או הגנה במקרה בו בשל רשלנות בטיפול נגרם נזק למטופל. גם בזמן שביתה על הצוות הרפואי לדאוג לטיפול רפואי סביר ולמנוע פגיעה בחיי ובבריאות החולים וזאת גם אם על פניו זה נראה קשה ביותר.
במידה ותוכח במקרה זה התרשלות בטיפול אשר גרמה לנזק לא תהיה לדעתי מניעה להגיש תביעת נזיקין.
הליך הבירור במקרה זה הינו לפנות ראשית אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ולאחר מכן בפניה אל מומחה רפואי מתאים לבחינת המקרה.
אני חתמתי אצל עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית על יפוי כח והסכם שכר טרחה. בהסכם נקבע כי אני אשלם 25% מהסכום שיפסק בפסק דין - לידי העורך דין. אחרי שהגעתי הביתה חבר אמר לי שזה סכום גבוה ומוגזם. רציתי לדעת אם מקובל והגיוני לשלם לעורך דין 25% מהסכום של פסק הדין בתביעת רשלנות רפואית? האם זה לא סכום מוגזם?
בנושא של תביעות רשלנות רפואית אין, בניגוד לתאונות דרכים, קביעה בחוק בנוגע לשכר טרחת עורך דין. שכר טרחה של 25% מסכום הפיצויים אינו חריג, למיטב ידיעתי, בקרב עורכי דין מנוסים ובעלי שם בתחום הרשלנות הרפואית.
לקחתי את הילדה שלי בת שנה וחצי לקופת חולים, בגלל שהיא לא הרגישה טוב במעון והגננות קראו לי. בקופת חולים אומנם קיבלו אותי מיד בלי תור כי באתי עם תינוקת, ורופא משפחה (לא הרופא שלנו) בדק אותה בצורה מאד חפיפניקית ואמר שהיא אולי מתחילה שפעת. הוא רשם לי תרופה לילדים ואמר ללכת הביתה. אחרי שעה בבית, הילדה איבדה את ההכרה על הידיים שלי! קראתי לשכנה שהיא אחות והזמנו אמבולנס.
השכנה העירה ואוששה אות הילדה קצת ולקחנו אותה לבית חולים באמבולנס. התברר שהילדה התייבשה לגמרי ומיד בבית חולים נתנו לה אינפוזיה ואישפזו אותה ללילה אחד בגלל התייבשות קשה. רציתי לדעת ולהתייעץ אתכם לגבי הרשלנות של הרופא בקופת חולים שאחרי ששיחרר את הילדה, בלי בדיקה מעמיקה, הביא לכך שהילדה איבדה את ההכרה והתייבשה לגמרי.
האם אפשר לתבוע את הרופא הזה על ההתנהגות הרשלנית שלו? מה ניתן לעשות וכמה תהליך תביעה כזה עולה?
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח התרשלות של הרופא בטיפול ואת הנזק שנגרם בשל התרשלות זו. במקרה שתיארת כדי לקבוע אם היה על הרופא לאבחן את ההתייבשות והיה עליו להפנותכם לבית חולים לשם קבלת נוזלים יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. עוד לפני כן יש לבחון אם יש כדאיות כלכלית לתביעה כזו שכן חשוב להבין שהפיצוי אם ינתן אינו ניתן בגין הרשלנות עצמה אלא בגין הנזק שנגרם. מבלי להקל ראש בסבלכם ובסבל של הילדה בגין אובדן ההכרה הרי שאם לא נגרם נזק קבוע יש להניח כי שיעור הפיצויים יהיה מוגבל למדי.
כדי לבחון את המקרה מומלץ לערוך יעוץ מסודר עם עו"ד מנוסה בתחום.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אני עברתי ניתוח מתיחת בטן אצל רופא מנתח פלסטי בכיר ובאופן פרטי. שילמתי לו על הניתוח מעל 25 אלף שקל. לפני הניתוח נפגשתי איתו 3 פעמים, וכל מה שעניין אותי מעבר להסברים שלו היה השאלות על הצלקות שישארו.
אני בחורה בת 32 רווקה, שהורידה 39 ק"ג בדיאטה קשה. היה לי מאד חשוב שלא יהיו לי צקלות בולטות על הבטן, שאחרת כל הרעיון של הניתוח היה מיותר. רציתי בטן שטוחה ורציתי להעלים את הסימנים של הירידה במשקל שנשארו אחרי הדיאטה. הרופא הבטיח ואמר לי במפורש כמה פעמים, כי כל הצלקות מוסוות ולא נראות לעין.
הרופא הבטיח שאני אוכל ללכת עםבגד ים ויהיה לי גוף מושך ואטרקטיבי, בדיוק כמו שרציתי ועבדתי קשה בשביל זה. אחרי הניתוח מסתבר שיש לי 2 צלקות באורך של יותר מ-10 ס"מ בשני צידי הגוף. הרופא אומר שזה היה לי ברור, אבל זה ממש ההפך ממה שהוא הבטיח!
אני לא מוכנה לעבור על הפגיעה הזאת בגוף שלי לסדר היום, בעיקר בגלל הנזק הויזואלי ובגלל שהרופא הבטיח לי במפורש כמה פעמים שלא יהיו לי צלקות בבטן ואוכל ללבוש בגד ים בלי בושה. הבטיח ולא קיים!
אני מחפשת עורך דין שיוכל להסביר לי איך מגישים תביעה על הרשלנות של הרופא הפלסטי שלא רק שניתח אותי לא טוב, הוא גם שיקר לי ובטח ממשיך לשקר למנותחות תמימות אחרות, שמשלמות לו עשרות אלפי שקלים בגלל הבטחות שלו לניתוח מושלם...הבטחות לחוד ומציאות לחוד!
כדי לבחון אם ניתן להגיש במקרה זה תביעת רשלנות רפואית בגין העדר הסכמה מדעת והתרשלות בטיפול יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית. המומחה יוכל לבחון אם התוצאה סבירה ואם ההבטחות שניתנו לך ריאליות. יהיה כמובן חשוב לבחון מה רשם הרופא בתיקך באשר להסברים שניתנו לך. אני ממליץ ראשית כל לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי ובחינת המקרה כאמור לעיל בעזרת מומחה רפואי.
יקירה, בכל פורום או אתר או כתבה על מתיחת בטן רשום בפירוש כי הניתוח מותיר אחריו צלקת. הרי חותכים ,ופותחים ותופרים , למה ציפית ???
אני חודש וחצי אחר מתיחת בטן ,עדיין הצלקת אדומה אבל ניתן ללבוש בגד ים והרבה מנותחות יעידו כי שווה צלקת מעודפי עור.
מה שאת כותבת זה נכון, לכולם ברור שאחרי שעוברים ניתוח ותפרים יש צלקת. אם תקראי קצת על מקרי רשלנות רפואית, תביני שהמקרים האלה מדברים על מצבים בהם הנזק (צלקות במקרה שלנו) שנגרם למטופלת הרבה יותר גדול ממה שהיה צריך להיות. התנהלות לא סבירה של רופא הובילה לכך שנותרה בגופה של מנותחת צלקת גדולה ובולטת, בניגוד לצלקת ניתוחית קטנה שתעלם לאחר זמן מה.
לצערי ישנם לא מעט מקרים שבהם, אחרי ניתוח פלסטי או כירורגי אחר, נותרות צלקות מיותרות בגודלן או שהתפרים לא נעשים כמו שצריך (לעיתים קרובות לא על ידי הרופא המנתח בכלל) ואז נותרת פגיעה מכוערת ומיותרת, שנובעת בעיקר מזלזול וחוסר תשומת לב למנותחת.
בשלב זה אני לא רוצה לחשוף פרטים מזהים או פרטים על המקרה לידה הראשונה והיחידה שלי (לפני 4 שנים) אבל הבנתי שכדאי לברר את הנושא. נולדה לי ילדה עם מומים שאף אחד מהרופאים, לא הגניקולוג שלי בקופת חולים ולא במהלך הבדיקות שנעשו במהלך ההריון - לא עלה עליהם. אף אחד לא דיבר על אפשרות שהילדה תסבול ממומים מולדים וכנראה שמנכות לכל ימי חייה. רציתי לבדוק מי אחראי במקרים כאלה ואם אפשר לקבל הנחיות והסברים למרות שלא סיפרתי עדיין את כל המקרה. תודה לכם!
משרדנו מנהל וניהל מספר רב של תיקים בנושא אי גילוי של מומים במהלך ההריון ואנסה להסביר את המסגרת העקרונית של תביעות אלו.
במרבית המקרים בהם מתברר כי נולד תינוק עם מום קשה מבצעים בירור האם ניתן היה לאתר את המום במהלך ההריון ואם כן מדוע מום זה לא אותר. כמובן שכל מקרה הינו בהתאם לבדיקות שכן בוצעו או שהיה צריך לבצע.
הרופא אשר אחראי לניהול ההריון הינו הרופא הגניקולוג אשר מרכז את מעקב ההריון במסגרת קופת חולים או במסגרת פרטית. על הרופא הזה מוטלת החובה להפנות את האישה ההרה לבדיקות המתאימות, לקבל את תוצאות הבדיקות ובמידת הצורך להפנות לבדיקות נוספות נרחבות יותר ולהסביר לאישה על הצורך בבדיקות אלו.
גם לרופא אשר מבצע בפועל את הבדיקות בהריון כמו סקירות מערכות יכולה להיות אחריות במקרה של לידת תינוק בעל מום במקרים בהם בוצעה בדיקה שיכלה לאתר את המום אך היא בוצעה בצורה רשלנית ולא זהירה.
בחלק גדול מן המקרים אם לא ברובם התביעה מוגשת לא כנגד הרופאים באופן אישי אלא כנגד הגופים אשר העסיקו אותם - למשל קופות חולים שונות או המדינה במקרה של טיפול במסגרת בית חולים ממשלתי או טיפת חלב של המדינה.
אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה ולתת לך הסברים נוספים בשיחה טלפונית.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אני מבקש לדעת האם ישנה הגבלה לביטוח אחריות מקצועית של רופא רק במרכז רפואי מסויים שבו הוא עובד? או מהצד השני, האם הביטוח הרפואי של הרופאים הוא אישי או לדוגמא רופא שעובד בבית חולים מכוסה בביטוח אחריות מקצועית של אותו בית חולים בלבד?
נושא הכיסוי הביטוחי של רופא נקבע בהתאם לתנאים בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית אשר ברשותו. יש קופות חולים אשר מבטחות את הרופאים שלהן בביטוח אחריות מקצועית אשר תקף גם בקליניקה הפרטית ויש כאלו שלא ואז הרופא צריך לדאוג לפוליסה נפרדת ונוספת בגין עבודתו במסגרת פרטית ו/או אחרת.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
אבא שלי קיבל טיפול נפרולוגי בבית חולים בחולון. הרופאים מכירים אותו, ורק באותו יום טיפל בו נפרולוג אחר, חדש בבית חולים שלא הכרנו. אותו רופא עשה טעות שאני לא רוצה לפרט בנתיים וגרם לאבא שלי לאובדן הכרה וכריסת מערכות בגוף. עכשיו הוא מאושפז. רציתי לדעת אם יש לכם ניסיון בטיפול בתביעות של נפרולוגים?
שלום רב
לפני 8 חודשים העובר הראשון נולד בלידה רגילה והרופרים אמרו לישצריך לעשות נתוך קסרי דחוף כי היה חשד למצוקת העובר השני . עשו ברחם חתך T. לאור הארכת החתך ברחם צריך לסיים את הלדות הבאות בניתוחים. האם זאת רשלנות רפואית
אי אפשר על סמך התיאור הקצר שנתת וללא עיון במסמכים והתייעצות עם מומחה רפואי לדעת אם מדובר ברשלנות בניתוח הקיסרי. במקרים דחופים כאשר יש סכנה לבריאות העובר בשל מצוקה עוברית הצלתו הינה שיקול הגובר על אופן סיום ההריונות הבאים ויתכן שזה המקרה. כדי לבחון אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית אני ממליץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ובירור המקרה.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
לפני 4 שנים במהלך הריונה של אשתי, בחרנו לערוך את סקירת המערכות לעובר אצל רופא פרטי (מה"שמות" המובילים בתחום) מתוך הנחה כי, למען השקט הנפשי, אנו לא מתפשרים.
בני היקר נולד בשעה טובה. במחלקת יולדות גילו כי בני סובל מתסמונת נדירה, הכוללת מס' מומים: איחוי חוליות בעמוד השדרה הצווארי, עמדה גבוהה של כתף ימין (המשמעות היא אי סימטריה הנראית לעין), חוסר של
12 צלעות מימין וכליה בודדת.
יש לציין, כי הרופא איתר את החוסר בכליה, אך לא אף מום נוסף.
השאלות שלי:
האם קיימת עילת תביעה? האם ניתן לתבוע שלא בעילת "הולדה בעוולה" (קשה מאוד מוסרית) אלא בעילת "חיים בעוולה"??
על פניו נראה כי המקרה מצדיק בירור רציני ויתכן שיתברר כי יש עילה לתביעה. אם הרופא גילה חוסר בכליה היה עליו לדעתי לערוך סקירה קפדנית ומלאה בחיפוש אחר מומים נוספים.
התביעה מתיישנת רק בחלוף 7 שנים מהגיע הקטין לגיל 18 אולם מומלץ להגישה לפני שחולפות 7 שנים מהלידה שכן הדבר רלבנטי לעניין התיישנות על הוצאות ההורים.
קשה במסגרת מצומצמת זו להסביר את עילת התביעה אולם לא כל התביעות בגין אי גילוי מומים בבדיקת אולטראסאונד מוגשות בעילה של הולדה בעוולה ויש עילות חלופיות.
אתם מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני לקבלת הסברים ומידע נוסף.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"