נגרם לך קרע ברחם בזמן הלידה?

מבנה הרחם שלך האישה

הרחם הינו איבר שרירי אשר נמצא בתוך איזור הבטן התחתונה וזאת בין שלפוחית השתן, שנמצאת לפניו, לבין הרקטום שנמצא מאחוריו.

צורת הרחם מזכירה מעין אגס / משולש חלול. במצב רגיל הרחם שוקל כ-50 גרם ואורכו הנו כ-8 ס"מ בממוצע. במצב הריון, הרחם גדל ומתארך באופן משמעותי על מנת להכיל את העובר וזאת עד למשקל של 1 ק"ג, ללא משקל העובר וכן עד לאורך של 33 ס"מ.

הרחם בנוי משלושה חלקים:

• חלק עליון רחב יותר - קרקעית הרחם, אשר מתחברת משני צידיה אל החצוצרות, שמתחברות מצידן השני אל השחלות
• חלק אמצעי - גוף הרחם
• חלק תחתון צר יותר - צוואר הרחם, אשר מתחבר מצידו השני לנרתיק

במהלך הביוץ הביצית יוצאת מהשחלה, נכנסת לחצוצרה ועוברת דרכה עד הגעתה לדופן הרחם. אם הביצית הופרתה בזרע במהלך שהייתה בחצוצרה, היא עשויה להתחבר ולהשתרש בדופן הרחם, ועל ידי כך יתפתח הריון ברחם.

הרחם גם מורכב משלוש שכבות שבנויות זו על זו:

• החיצונית – מעטפת הרחם
• האמצעית – שריר הרחם. זוהי השכבה העבה ביותר, שמהווה גם את רוב הרחם
• הפנימית – רירית הרחם, שמורכבת מרירית קבועה, שתמיד עוטפת מבפנים את דופן הרחם, וכן מרירית זמנית שמתעבה מדי חודש, ונושרת ונפלטת החוצה במהלך המחזור החודשי במידה ולא נוצר הריון

כאשר מתרחש קרע ברחם, הוא נוצר בחלקו העליון של הרחם, שם נמצא שריר הרחם במצב של מתיחות גבוהה יחסית. הקרע מתבצע באמצעות היפרדות של דופן הרחם והנוזלים שעוטפים אותו. כתוצאה מכך עלול להיווצר דימום רחמי חזק ויציאה חלקית או מלאה של העובר החוצה מהרחם, אל חלל הבטן.

גורמי הסיכון שצריך לקחת בחשבון

הקרע ברחם בדרך כלל נוצר במהלך הלידה, כתוצאה מגורמי סיכון שקיימים בעיקר בזמן הלידה והרבה פחות במהלך ההריון עצמו.

גורמי הסיכון אשר עלולים ליצור קרע ברחם הנם:

השראת לידה - מתן זריקות לזירוז לידה, כגון פיטוצין, אשר גורמות באופן מלאכותי ליצירת התכווצויות וצירים ברחם. במידה והחומר ניתן במינון גבוה מהמקובל ו/או במשך זמן ארוך מהמקובל, עלולים להיווצר צירים מלאכותיים שהנם חזקים הרבה יותר מצירים טבעיים, ולא מתואמים עם הגוף. צירים אלו עלולים להביא לקרע ברחם ולקריסתו.

קראו עוד בנושא השראת לידה

צלקת של הניתוח הקיסרי - בז'רגון הרפואי, לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי מכונה VPAC - Vaginal Birth After Cecarean. יולדות שעברו בעבר לידה בניתוח קיסרי ואשר מבקשות לאחר מכן לעבור לידה נרתיקית, עלולות להיות חשופות לקרע ברחם בשל קרע שעלול להיווצר בצלקת שנותרה ברחם שלהן לאחר הניתוח הקיסרי.

זאת במיוחד כאשר מדובר בהריון חוזר כעבור שנה וחצי מאז ההריון הקיסרי והריון מעל 42 שבועות. זו גם הסיבה מדוע הרופאים ממליצים שגם יתר הלידות שנערכות לאחר לידה בניתוח קיסרי תהיינה אף הן בניתוח קיסרי, לא בלידה נרתיקית.

תסמינים לזיהוי קרע ברחם

כאשר נוצר קרע ברחם הוא מלווה אצל האם באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• כאב חד וממושך. מדובר בכאב ששונה מהכאבים התכופים של הצירים ואשר ממשיך גם לאחר שהציר הסתיים
• דימום נרתיקי פתאומי
• חום, זיעה, חיוורון
• עליה בקצב דפיקות הלב
• ירידה בלחץ הדם
• סימנים של הלם ואיבוד הכרה
• הפסקת צירים או שינוי פתאומי בקצב הופעת הצירים ותחושתם
• התקדמות בלתי מספקת של פתיחת צוואר הרחם במהלך הלידה, למרות שישנם צירים טובים
• תנועות עובר מוגזמות
• שינוי פתאומי במיקום העובר ובצורת הבטן

במקרים כאלו יש כאמור להבהיל בדחיפות את האם לצורך ביצוע ניתוח קיסרי, על מנת לשמור על בריאותם וחייהם של העובר והאם. ראוי להדגיש כי צוותי חדר הלידה חייבים להיות עירניים ולהעניק טיפול רפואי מהיר ומדוייק בכל מקרה של סיבוך בלידה שעלול לנבוע מקרע אפשרי ברחמה של היולדת.

כל עיכוב בהגשת טיפול רפואי הולם עלול להתפרש כרשלנות רפואית ולהסב נזקים קשים כמו במקרים שמיד נסביר.

קראי בהרחבה: איפה כדאי לך ללדת? דוח מצב הלידות בבתי החולים בישראל

דוגמאות למקרי רשלנות רפואית ותביעות פיצויים

לצערנו הרב, במקרים רבים של קרע ברחמה של אישה בזמן ההריון ובעיקר לפני ובמהלך הלידה, מתרחשת רשלנות רפואית ומסיבות שונות.

רשלנות זו יכולה להתבטא באופנים שונים, כגון אי זיהוי תסמינים של קרע ברחם, אי מתן טיפול הולם לאחר שהקרע ברחם כבר זוהה, רשלנות בכל הקשור לאופן ביצוע הטיפול שנועד להתגבר על הקרע ברחם, רשלנות במהלך הלידה אשר הביאה בדיעבד להיווצרות קרע ברחם, איחור בהפניה לניתוח קיסרי ומקרים נוספים.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בשל קרע ברחם ניתן לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עורכת דין אדרה רוט, על מנת לבדוק את הנסיבות היחודיות להריון וללידה שלך. לפניך מספר דוגמאות למקרים שהובילו להגשת תביעת רשלנות רפואית ותשלום פיצויים בסכומים ניכרים בשל כך.

במסגרת הליך ת"א 4541-05 ס.א.ק נ' המרכז הרפואי סורוקה אשר התנהל בבית משפט השלום בבאר-שבע, נדונה תביעה של אם אשר איבדה את רחמה ואת העובר שנולד לה בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי שטיפל בה.

התיק עסק באם בת 23, בהריון שני תקין, אשר בשבוע 39+3 הגיעה לבית החולים סורוקה ואושפזה בו בשל האטת דופק אקראית של העובר שלה.

שלוש וחצי שעות לאחר אשפוזה, תוך הפרת נוהלי המחלקה וללא כל אינדיקציה רפואית, הוחלט על השראת לידה בשל האטת הדופק האקראית של העובר וזאת מבלי שהאם היתה במצב לידה, וללא אישור רופא בכיר.

כתוצאה מכך 14 שעות לאחר מכן, עקב הפעלה יתרה של שריר הרחם בשל השראת הלידה ובטרם היות האם במצב גופני של לידה פעילה, נוצר קרע ברחם שלה.

בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי שטיפל באם במהלך הלידה התרשל בעיקר בנקודות הבאות:

• קבלת החלטה בלתי מוצדקת לבצע בה השראת לידה, ללא אינדיקציות רפואיות מתאימות כגון מצוקת עובר, ללא אישור או התייעצות עם רופא בכיר בניגוד לנוהל המחלקה ומבלי שהאם הייתה במצב הגופני המתאים.
• ביצוע רשלני של השראת הלידה, מאחר ששריר הרחם גורה באמצעות הזלפת פיטוצין במשך פרק זמן של 8 שעות, שנחשב לפחות לגבול העליון של משך הזמן המקובל. כתוצאה מכך, נוצר קרע ברחם האם, שהביא לדימום רב, ובאופן שהצריך את כריתתו.

כתוצאה מהקרע ברחם, שנגרם כאמור עקב רשלנותם של הרופאים, נגרם נזק בלתי הפיך לעובר של האם, אשר נפטר כ-40 דקות לאחר לידתו. בנוסף, הרופאים נאלצו לכרות את רחמה של האם. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך כולל של 900,000 ₪.

במסגרת פסק הדין המפורט בהליך ת"א 8005-06 ב.ר. נ' המרכז הרפואי ספיר – בית החולים מאיר אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעה של אם שבחרה לעבור לידת VPAC, כלומר, לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, כדי ללדת את בתה התינוקת וזאת למרות שהוסבר לה כי לידה נרתיקית כרוכה בסיכון של קרע ברחם באיזור הצלקת הניתוחית.

במהלך הלידה הנרתיקית, הופיעו האטות ברישום הדופק של העובר, אשר מהוות אינדיקציה למצוקה עוברית כלשהי. בשלב מסויים הצוות הרפואי החליט להפסיק את הליך הלידה הנרתיקית ולעבור לניתוח קיסרי.

במהלך הניתוח הקיסרי התגלה כי הרחם פתוח לחלוטין באיזור הצלקת של הניתוח הקיסרי וכי השלייה נמצאת בחלל הבטן עם דימום רב. עוד הסתבר שהעוברית לקתה בתשניק קשה, אשר גרם להופעת ההאטות ברישום הדופק שלה.

כתוצאה מכך נגרמו לתינוקת שנולדה נזקים חמורים, אשר התבטאו בפגיעה נוירולוגית קשה מאוד, ספסטיות גוברת, ופיגור פסיכו-מוטורי. לאחר שנה של סבל רב, שבחלקה הגדול היתה התינוקת מאושפזת בבתי חולים, היא נפטרה.

בית המשפט קבע כי ההחלטה להפנות את היולדת לניתוח קיסרי במהלך הלידה הווגינאלית התקבלה באיחור של 15 עד 27 דקות וזאת לאור המכלול הכולל של הנתונים שהיו קיימים בעת הלידה הווגינאלית: לידה שכרוכה בסיכון של קריעת רחם, לידה שאינה מתקדמת או מתקדמת בקצב איטי ואין סיכוי שתתרחש בזמן הקרוב והופעת האטות במוניטור העוברי.

עוד נקבע כי העיכוב בקבלת החלטה זו מהווה רשלנות רפואית וכי קיים קשר סיבתי בין רשלנות זו לנזקים שנגרמו לתינוקת שנפטרה. בהתאם לכך נפסקו להוריה של התינוקת שנפטרה פיצויים כוללים בסך של 1,140,890 ₪.

שאלות? לחצי כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי מעורכת דין אדרה רוט