טיפול רשלני במקרים של קרדיומיופתיה בהריון ולאחר הלידה

קיימים שלושה סוגים של מחלת הקרדיומיופתיה, בהתאם לשינויים במבנה הלב:

• קרדיומיופתיה מורחבת, שמתבטאת בחדרי הלב מורחבים, בעיקר החדר השמאלי, וירידה בכושר ההתכווצות שלהם. זהו סוג הקרדיומיופתיה הנפוץ ביותר
• קרדיומיופתיה מעובה, שמתבטאת בשריר לב מעובה אשר ממלא את חלל החדר השמאלי
• קרדיומיופתיה רסטריקטיבית, אשר מתבטאת באופן לפיו החדר השמאלי לא מתרחב היטב כדי להכיל את הדם המגיע אליו

התסמינים של קרדיומיופתיה של ההריון מתבטאים בקוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה, דפיקות לב, צבירת נוזלים, בצקות ברגליים, עייפות, קושי בביצוע מאמץ, וכאבי בטן עקב גודש בכבד.

לעיתים מופיע גם דופק לא סדיר, לרוב מהסוג של פרפור פרוזדורים. 

נכון להיום טרם נמצאה הסיבה הברורה להיווצרות קרדיומיופתיה של ההריון, אם כי קיימות מספר השערות בעניין זה, כגון דלקת נגיפית בשריר הלב, הפרעה במערכת החיסון וחוסר בסלניום.

בקבוצת הסיכון למחלת הקרדיומיופתיה סביב הלידה נכללות בעיקר נשים עם רעלת הריון ותופעות של יתר לחץ דם. ניתן להצביע עוד על סיכון מוגבר בשל: גיל הריון מבוגר יחסית, מספר הריונות רב בעבר, הריון מרובה עוברים, מוצא אפריקאי, שימוש בתרופות מעכבות לידה ועודף משקל.

אבחון מהיר וטיפול רפואי הולם

חשוב להדגיש את החשיבות הרבה שבאבחון התופעה ומתן טיפול רפואי הולם, בכל מקרה של הדרדרות במצבה של האישה לאורך חודשי הריונה ובסמוך למועד הלידה בפרט. אי אבחון במועד ואיחור במתן טיפול רפואי כאמור, עלולים לסכן חיים ולהתפרש כרשלנות רפואית חמורה.

ניתן לאבחן את הקרדיומיופתיה סביב הלידה באמצעות צילום חזה, בדיקת א.ק.ג ועיקר באמצעות בדיקת אקו לב.

בדיקת אקו הלב משמשת לצורך מדידת מקטע הפליטה, שנחשב כמדד האמין ביותר לבדיקת תפקוד הלב. מקטע הפליטה מודד באחוזים את היחס בין כמות הדם שנכנסת לחדר השמאלי של הלב לבין כמות הדם שיוצאת ממנו בכל פעימה.

אצל אדם בריא מקטע הפליטה הוא מ-50% ומעלה. משמעות נתון זה הנה שלפחות 50% מכמות הדם אשר נמצאת בחדרו השמאלי של הלב, במצב רפוי, יוצאים ממנו החוצה, בשיא התכווצותו, אל שאר חלקי הגוף.

במידה ומקטע הפליטה נמוך מ-50%, הדבר מצביע על בעיה בתפקודו של הלב. ככל שמקטע הפליטה נמוך יותר, מצב הלב גרוע יותר והסבירות לאי ספיקת לב, הפרעות קצב וסיבוכים נוספים הולכת וגדלה.

במצב כזה יש להפנות את המטופלת להמשך בירור דחוף באמצעות קרדיולוג מומחה. יחד עם זאת, יובהר כי אין בדיקה ספציפית שיכולה לקבוע באופן וודאי שמדובר בקרדיומיופתיה שנובעת מההריון, ולכן האבחנה נעשית על דרך האלימינציה, באמצעות שלילת גורמים אחרים שעלולים לגרום לקרדיומיופתיה, כגון יתר לחץ דם, מחלה של עורקי הלב, מצבים מולדים או גנטיים ואלכוהוליזם.

הטיפול בקרדיומיופתיה סביב לידה הנו זהה לטיפול שניתן לכל מי שלוקה בקרדיומיופתיה.

טיפול זה כולל בעיקרו את הגבלת השימוש בנתרן על מנת להוריד את העומס על הלב, מתן משתנים, לרוב פוסיד, כדי להפחית את הבצקות, וכן שימוש בתרופות שונות, כגון חוסמי האנזים המהפך Enzyme Inhibitors Angiotensin Converting, חוסמי בטא ותרופות אחרות כגון דיגוקסין, הפרין או אפרסולין.

במידה וישנו דופק לא סדיר, שלרוב הינו מסוג פרפור פרוזדורים, יש להסדירו באמצעות תרופות מתאימות ו/או מכת חשמל. כמו כן יתכן טיפול מיכני באמצעות החדרת בלון לתוך אבי העורקים.

במקרים מסויימים ייתכן שיהיה צורך להגיע להשתלת קוצב לב או השתלת דפיברילטור ואילו במקרים קיצוניים יתכן ויהיה צורך להגיע אף להשתלת לב.

במידה והקרדיומיופתיה מופיעה בסוף ההריון, אזי אם התפקוד הלבבי של האשה הנו יציב, ניתן לבצע את הלידה באמצעות לידה נרתיקית רגילה לאחר השראת לידה.

השראת לידה הנה תהליך אשר יוזם את תחילתו של תהליך הלידה לפני שהגוף החל בו באופן טבעי. אולם, במידה ויש צורך להשתמש בתרופה אינוטרופית כמו דיגוקסין, או להחדיר בלון לתוך אבי העורקים, יש לבצע את הלידה באמצעות ניתוח קיסרי.

לאחר הלידה יש לבצע בדיקות אולטרא סאונד של הלב לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים. ניתן להפסיק את המעקב כאשר מדובר בנשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה.

מקרי רשלנות רפואית

לשאלת מועד האבחון ואופן הטיפול הרפואי הדחוף שיש להעניק לאישה במקרה של קרדיומיופתיה בהריון ולפני הלידה, יש משקל גדול באפשרות להציל את חייה ואת חיי העובר שברחמה.

איחור באבחון המחלה או איחור בהגשת טיפול רפואי הולם עלולים להוביל לתוצאה קטלנית, לפטירת האם ולסכנה גדולה לחיי העובר.

בכל מקרה של חשש לרשלנות רפואית בטיפול שניתן לאישה, יש לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין המתמחה בתחום, לצורך בחינה מעמיקה של נסיבות הטיפול הרפואי ותוצאותיו, בשילוב עם מומחים רפואיים.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי