רשלנות רפואית בהחדרת התקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי הוא שם משותף לסדרת התקנים שונים לצורך מניעת הריון, חלקם מכילים הורמונים המשוחררים לרחם וחלקם מכילים נחושת הידועה כחומר פעיל למניעת הריון.

שמו המקצועי בעולם: IUD - Intra Uterine Device

במאמר זה נעסוק במקרים של רשלנות רפואית המתרחשת עקב החדרת התקן תוך רחמי, ונדון בזכויותיה של אישה שניזוקה מטיפול כאמור.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-0001

כיצד מתקינים התקן תוך רחמי?

את ההתקן מחדיר המטפל דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, ויש לו חוט מואר בנרתיק המאפשר שליפה מהירה של ההתקן בהתעורר הצורך. החדרת ההתקן מתבצעת רק לאחר בדיקת גניקולוג, וכמובן שאותו רופא נשים, הוא זה שמבצע את ההתקנה.

לאחר הוצאתו של ההתקן חוזרת פוריותה של האשה לתיקנה. חשוב מאד להקפיד ולבדוק שהאשה אינה במהלך הריון, לפני החדרת ההתקן כאמור. לאחר החדרת ההתקן, ממליצים הרופאים על ביצוע בדיקת אולטרסאונד לאחר סיום הווסת הראשונה (מאז ההתקנה).

בהמשך יש לבצע בדיקה גניקולוגית וכן בדיקת אולטרסאונד בתדירות חד שנתית לכל הפחות.

יעילותו של התקן תוך רחמי במניעת הריון לא רצוי

יעילות ההתקן התוך רחמי במניעת הריון היא 98 אחוזים, ועל כן ממליצים רופאים רבים על שימוש באמצעי מניעה נוספים בד ובד עם השימוש בהתקן.

סיבוכים העלולים להתרחש כתוצאה מהתקנת התקן תוך רחמי

מדע הרפואה חזה בסיבוכים שונים הנובעים מהתקנת התקן תוך רחמי, סיבוכים אלו כוללים:

• דלקות - כתוצאה של זיהומים באזור האגן הנגרמים עקב החדרת ההתקן.

   

• הריון תוך רחמי – אשר התרחשותו בד ובד עם ההתקן ברחם, גורמת לאחוזי הפלה גבוהים ביותר (כ-50 אחוז).

   

• הריון חוץ רחמי – אשר יכול להוות סכנה הן לחיי העובר והן לחיי האם.

   

• ניקוב הרחם – אשר מהווה סיבוך נדיר המתרחש בדרך כלל בעת הניתוח.

התקנת התקן תוך רחמי, הסכמה מדעת

כמו בכל התערבות ניתוחית גם בעת התקנת התקן תוך רחמי נדרשת הסכמה מדעת. על הרופא (גניקולוג) להסביר למטופלת את כל הסיכונים שעמדנו הנ"ל באופן מפורט, ואת סיכויי הצלחת הניתוח לאור מכלול הנתונים.

כמו כן, יש להסביר ולפרט אודות תופעות לוואי מוכרות (דימום, כאבי בטן הדומים לכאבי מחזור).

הימנעות ממתן הסבר כאמור, מהווה פגיעה בהסכמה מדעת של המטופלת ומצמיחה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה שבו נגרם נזק לאשה.

מהי אחראיות רופאים לסיבוכים במהלך התקנת ההתקן?

רופאים, אשר סטו מהפרקטיקה הנוהגת במהלך התקנת ההתקן יהיו חשופים לתביעת רשלנות רפואית מעת הפציינטית.

כך לדוגמא התייחס בית המשפט לסוגיה בתיק ת.א 20195/91 שם הותקן באישה התקן תוך רחמי מיד לאחר ביצוע גרידה וזאת בניגוד להנחיות הרפואיות המקובלות הגורסות כי יש להמתין זמן מה בין הליך גרידא למועד התקנתו של התקן תוך רחמי.

לאחר הניתוח נגרם לאישה דימום חריף שלבסוף הגיע עד למצב טראגי ובלתי הפיך של כריתת רחם.

בית המשפט קבע כי על הרופא לבחור בחלופה הזהירה ביותר, ואסור לו לסטות מהפרקטיקה המקובלת. משסטה, וכתוצאה מסטייתו נגרם נזק עליו לפצות את הניזוק – בגובה נזק זה.

האם רופאים אחראיים במקום בו אשה נכנסה להריון על אף ההתקן?

כפי שהוסבר לעיל, ההתקן יעיל יחסית ומונע כ-98% ממקרי ההריון. על כן, לא ניתן לייחס רשלנות מקום בו אשה נכנסה להריון כאשר היא מממשת את סטטיסטיקות הכישלון של ההתקן.

עם זאת, במקרים מסוימים אשר בהם התרשלו הרופאים באופן החדרת ההתקן, או במקרים בהם נוקב הרחם וההתקן נפלט לחלל הבטן, למטופלת תהא זכות תביעה כנגד הרופא והמוסד המטפל, על כך שהתעברה חרף ההתקן שברחמה.

התקן תוך רחמי IUD - Intra Uterine Device לסיכום

התקן תוך רחמי הוא אמצעי עם יתרונות רבים למניעת הריון, עם זאת כבכל ניתוח הוא טומן בחובו אפשרות של סיכון.

במידה ואישה מבקשת להתקין התקן כאמור, על הרופא המטפל בה ראשית להעמיד בפניה את הסיכונים שבניתוח ולקבל את הסכמתה מדעת ולאחר מכן על הרופא לנהוג על פי הפרקטיקה המקובלת בניתוח כגון דא.

סטייה מהפרקטיקה אפוא עלולה להוליד עמה עילת תביעה ברשלנות רפואית.

עם זאת כפי שכבר הסברנו לא כל הריון לא רצוי שנגרם חרף התקנת התקן תוך רחמי הנו רשלנות רפואית. לכן יש וחשוב להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום, עובר לנקיטת כל פעולה, לבירור סיכויי התביעה וכדאיותה אם בכלל.

לקבלת סיוע דיסקרטי ליחצי: יעוץ משפטי לנפגעות רשלנות רפואית