האם יש עילה לתביעץ רשלנות רפואית נגד רופא בקופת חולים על כך שלא רצה לטפל בפציאנטית בשל היותה נשאית הפטיטיס בי?!
לצורך העניין לפני טיפולי שיניים...
יש לציין שנקבע לה תורים ויום לפני ביטלו לה את התור, וכששאלה את פשר הביטול, מזכירה אמרה לה שהרופא לא יכול לקבל אותה בגלל שהיא חולה בצהבת. והיא מעבירה אותה לרופא אחר.
האם הרופא יכול לבחור במי לטפל ובמי לא בגלל רקע הרפואי שלה?!?!
תודה רבה!
חל איסור להפלות בגין מטופךים על רקע מצב בריאותי. הקושי במקרה זה שאין תעוד בכתב לנימוק של החלפת הרופא ויש להניח כי אם תוגש תביעה הרי שיינתנו נימוקים אחרים.
אני מציע בכל מקרה לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין ורשלנות רפואית להערכת המקרה.
חברה שלי פנתה לעו"ד לטיפול בתביעה נזיקית של רשלנות רפואית. היא הגיעה למשרד פעמיים לצורך חתימה על יפויי כח וחלפה שנה שמהלכה הוא לא נותן לה כל מידע על התקדמות התיק. הוא "מסנן" אותה בנייד, ואם עונה, רק אומר לה "אני חזור אליך" ולא חוזר. ובמשרד ועד שהצליחה לשוחח עימו, חזר על המנטרה של "את לא סומכת עלי"? וכשנקבעה פגישה סוף סוף, הוא ביטל אותה שעה קודם. היא אובדת עצות, לא יודעת האם ומה נעשה בתיק? דרישתה למידע והעתקי תכתובת - לא נענו. היא חוששת שהתביעה תתיישן, כי כנראה מדובר בתביעת ביטוח של בית חולים. היא חוששת לפנות ללשכת עורכי הדין, כי אותו עו"ד חבר במספר ועדות שם והיא לא בטוחה שזה יקדם את העניין. כשפנתה לעו"ד אחר, הוא דרש מכתב מעו"ד קודם על שחרור מייצוג- אך אין לה שיתוף פעולה ממנו לצורך קבלת מכתב שחרור כאמור. מה עושים?
הפורום אינו עוסק ביחסי עורך דין לקוח אך בכל אופן אני סבור שאם אבד האמון בעורך הדין המטפל והיא אינה מעוניינת עוד בטיפולו הרי שמן הראוי לנסות לפנות אל עורך דין נוסף אחר אשר יכול לקבל את הטיפול בתיק גם ללא מכתב שחרור מיצוג מעורך הדין הנוכחי. עורך הדין החדש יוכל לעדכן את עורך הדין הנוכחי כי נטל את הייצוג ולבקש לקבל את התיעוד שבידיו.
יש לקחת בחשבון עם זאת כי יתכן שעורך הדין הנוכחי ידרוש תשלום בגין שכר טרחה עבור טיפולו בתיק ויש לבדוק גם את הסכם שכר הטרחה שנחתם.
אני עוזרת לאשה קשת יום בת 49 שכל חלומה להביא ילד.
בשנתיים האחרונות הנסיונות התמקדו בקנית ביציות ותרומות זרע.
בשנה האחרונה היא רכשה ב- 40000 ש"ח 5 בציות. היא עברה 4 הפריות שלנכשלו, והוזמנה ביום שישי האחרון ע"י הרופא להפריה חמישית (לאחר טיפול הורמונלי מסיבי).
עם הגיעה לבית החולים (אסותא, - כל הטיפולים פרטיים), הרופא הכניס אותה לחדר ו"בישר" לה שהביצית האחרונה מתה.
הרופא לא ידע להסביר כיצד זה קרה, וזימן את נציג המעבדה לתת תשובה . נציג המעבדה אמר באלו המילים "מצטער - זה פשוט נהיה שחור ומת".
הבחורה עובדת ב-4 עבודות פיזיות קשות (נקיון), יותר מ-12 שעות ביממה, לא מודעת לזכויותיה ומתקשה בהתבטאות.
שאלתי - האם זכותה לקבל דו"ח מעבדה שיסביר כיצד הבצית הושחתה?
באשר לשאלה אם יש עילה לתביעה אין לי לצערי כל דרך להשיב על בסיס התיאור שנתת בלבד ואכן יש מקום לקבל את מלוא התיעוד הרפואי. לעניות דעתי לאישה יש זכות לקבל את התיעוד המלא בהתאם לחוק זכויות החולה ובכלל זה התיעוד המסביר מה בדיוק עלה בגורל הביצית.
התגלתה לי ספינה ביפידה. קראתי שזה מום נולד ... שאמור להתגלות עוד בבדיקות ההריון והמום הזה שמתגלה רוב ההורים מחליטים להפיל את העובר מכיוון שזה גורם להמון סיבוכים בחיים ...
היום אני בת 22 - האם ניתן לתבוע על רשלנות רפואית או שזה תיק ישן מידיי? ואותו הסיפור לבן דוד שלי רק שהוא בן 18 אוטוטו
ספינה ביפידה הוא שם כולל למומים בעמוד שדרה מסוגים שונים. חלק מסוגי הספינה ביפידה קשים מאד לאבחון במהלך ההריון בפרט כאשר מדובר בהריונות מלפני שנים כה רבות.
לפי הלכה חדשה אשר ניתנה בבית משפט עליון התביעות בגין מומים שלא התגלו בעת ההריון של מי שעבר את גיל 7 שנים תתיישנה בסוף חודש אוגוסט 2015. מאחר ורק איסוף התיעוד במקרים כאלו לוקח חודשיים לפחות יתכן שיהיה מורכב לבחון אם יש עילה לתביעה בפרק זמן כה קצר.
יש לי תינוק שיהיה בשבוע הבא בן חודשיים. הוא נולד עם תסמונת המעי הקצר ועבר שני ניתוחים. אני עברתי מעקב הריון בקופת חולים מאוחדת ועשיתי את כל הבדיקות השגרתיות באופן פרטי. באף אחת מהבדיקות מעקב הריון לא דיברו איתנו על אפשרות למום כזה. הבנתי שזאת נכות משמעותית וכאשר התינוק ישתחרר הביתה, זה יהיה עם ההזנה תוך ורידית וזה מצריך טיפול צמוד 24 שעות וסטומה של המעי. רציתי לשאול האם המשרד שלכם טיפל במקרים כאלה והאם לדעתך המדובר כאן על רשלנות רפואית אפשרית?
תסמונת המעי הקצר הינו שם כולל למגוון מצבים רפואיים אשר גורמים לבעיית ספיגה במעי בשל סיבות שונות. כדי להעריך אם ניתן היה לאתר את הבעיה טרם הלידה יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
אני ממליץ כי תערכו יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לעזור בקבלת מלוא התיעוד ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.
האם זאת פעולה חוקית שרופא כלשהו מסרב בתוקף להכניס מלווה של מטופל למרות תחינות ובקשות המטופל ?
אני לא מכיר את החוק על בוריו אבל עד כמה שאני זוכר ויודע לכל מטופל / פציינט יש את הזכות להכניס לחדר הטיפולים כל מלווה מטעמו שיהיה נוכח בזמן הבדיקה והטיפול .
האם אני טועה ?
האם הרופא עושה כשורה כאשר הוא מונע בתקיפות ובעקשנות את כניסתו של המלווה לחדר הטיפול?
האם זה חוקי מה שהוא עושה ?
מדובר בטיפול שורש - רופא שיניים של קופת חולים, וכמו כן מדובר בפציינט מעל גיל 18.
אשמח לעזרה מקצועית למרות שלא בטוח שזאת שאלה בדיוק על רשלנות רפואית אלא יותר על זכויות החולה במקרה זה...
סירב למסור לי צילומים ופירוט תרשומת רפואית ופירוט קבלות.
סירב להמשיך לטפל במסגרת ביטוח רפואי חדש שרכשתי שהוא בהסכם עימו.(מעונין להמשיך לטפל באופן פרטי בתשלום מלא ).
שלחתי לו פקס עם בקשה לשלח לי החומר(לפי בקשת רופא שימשיך בטיפול).
תגובתו:1. טלפון בצעקות תקפניות.
2.במייל: איומים שחדר למאגרי מידע רפואיים אודותי וישתמש בהם נגדי.
(לא ענה לבקשתי לפירוט-טופלתי על ידיו 10 שנים כך שלא היו רופאים אחרים).
3. כששלחתי בלית ברירה תזכורת לכך שהחומר לא הגיע כפי שהבטיח
(ממש בתחינה והסבר לגבי העיכוב שהדבר גורם לטיפול והפגיעה בבריאות)
איים שהוא הולך ביום א ל"התלונן עלי למשרד הבריאות."
4. השפה בה הוא כותב אלי לועגת ומבזה. (לגבי גילי,מצבי הכלכלי. הוא מכנה אותי בכינוי מוזר ולא בשמי).
5. מצאתי ברשת סגנון תקפני בוטה כלפי אחרים מצידו של אותו רופא שיניים.
מה ניתן לעשות? האמת- אני מפוחדת.( לא עולה בדעתי להתלונן
כי הרמז הוא שיש להם רשת ביניהם שעלולה לפגוע בטיפול עתידי
מה לעשות.
הבנתי שעצם אי מסירת תיק רפואי היא בגדר עבירת רשלנות רפואית.
לבן שלי יש עיוורון בעין אחת הוא נולד ככה עצב הראיה שלו פגום כנראה בגלל וירוס בזמן ההריון וזה לצמיתות אין מרפא לזה הוא מטופל מגיל שנתיים בת השומר אצל פרופסור שפירר היום הוא בן 17 הוא עם משקפיים הוא מתקשה בלימודים ויש לו עוד קשיים בחיים בגלל העיוורון. האם יכול להיות שיש לנו זכות להגיש תביעת רשלנות רפואית בגלל הבעיה הרפואית והמגבלות שלו?
אין לי לצערי אפשרות להעריך על בסיס המידע החלקי שמסרת האם התגלתה במקרה זה רשלנות רפואית אשר גרמה לנזק של בנך. כדי לבחון את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי.
יש לציין כי לא כל מום בילוד או מחלה מאובחנים בעת ההריון (בפרט לפני 17 שנה) וכן כי תביעות הולדה בעוולה עומדות להתיישן לגבי ילדים מעל לגיל 7 בסוף חודש אוגוסט הקרוב.
עברתי לפני כחצי שנה ניתוח בכף היד אשר לצערי לא החלים כמו שצריך. פניתי לרופא המנתח כמה פעמים לאחר הניתוח מכיוון שהרגשתי שמשהו עדיין לא תקין, ובסופו של דבר ציין כי מבחינתו הניתוח עבר בסדר וההחלמה שלי איטית מהרגיל.
במשך הזמן הזה אני עדיין סובלת מכאבים וממגבלות בתפקוד היומיומי.
פניתי לחוו"ד נוספת עם רופא מומחה והוא ציין כי הבעיה עדיין לא נפתרה ועלי לעבור ניתוח נוסף ביד. הוא רמז שבניתוח הראשון המנתח כנראה פיספס משהו מכיוון שעשה חתך קטן מדי ולא ראה/בדק לעומק מה קורה שם.
האם יש כאן עילה לתביעה על בסיס רשלנות רפואית?
תודה!
אין לי לצערי שום דרך להעריך אם יש במקרה זה עילה לתביעת רשלנות רפואית בלי לקבל פרטים נוספים ובפרט בלי לעיין בתיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
כדי להעריך את המקרה בצורה רצינית ולהבין אם הניתוח הראשון אכן כשל בשל התרשלות של המנתח יהיה צורך כאמור לקבל את מלוא התיעוד הרפואי.
יש לציין כי לא כל כישלון של ניתוח הינו בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית ואפילו לא כל טעות בשיקול דעת של מנתח מקימים עילה לתביעה.
מציע שתערכי יעוץ מסודר עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית.
אין לי כל דרך להעריך את המקרה הספציפי שלך על בסיס מידע כה חלקי ומועט וללא הכרות עם כל הפרטים.
יש מקרים בהם ההתרשלות כה ברורה שאין צורך בחוות דעת רפואית מלאה וניתן לסיים את המקרה בקבלת פיצויים במו"מ אל מול הנתבע על בסיס הערכה ראשונית או חוות דעת חלקית של מומחה רפואי.
בכל מקרה אמליץ שכל מגע לפשרה עם הצד שכנגד יעשה בליווי של עורך דין מנוסה מטעמך כדי לא ליצור נזקים משפטים היה ופשרה לא תבשיל ויהיה צורך בתביעה.
במידה ועברתי ניתוח לשחזור הקרסול מ-2 צדדיו ולפני הניתוח היה לי פגם מולד שהרופאים לא ראו / התייחסו ועכשיו נשארה לי צליעה ניכרת וכנראה אצטרך לעבור ניתוח 3 או זריקות קבועות לקרסול בעקבות שחזור לא נכון. כמובן שיש גם סיכוי גדול מאוד שתשאר לי נכות ברגל לכל החיים.
האם זה נחשב למקרה של רשלנות רפואית שמהווה עילה לתביעה?
אין לי לצערי שום דרך לקבוע אם המקרה שתיארת הינו התרשלות בטיפול בלי לעיין במסמכים הרפואיים המלאים ולהתייעץ עם מומחה אורטופד.
עקרונית אם הרופאים לא התייחסו כלל לפגם מולד באיזור הניתוח אשר חייב התייחסות יתכן וקיימת התרשלות אולם יש כמובן לבחון אף אם התנהלות זו גרמה לנזק.
מציע שתפנה אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ובפניה למומחה הרפואי המתאים.
בהמלצת רופא המשפחה הופנתי לניתוח בריאטרי מסוג מעקף קיבה. בטרם הגעתי למנתח מומחה היה עליי להצטייד בעשרות בדיקות...ביולי 2013 , פניתי במסלול פרטי למנתח, שהיה הגון למדי ובעקבות ההיסטוריה הרפואית שלי טען שלא ניתן לערוך ניתוח מסוג זה בבתי חולים פרטיים אלא בבתי חולים ציבוריים שיש להם מענה רחב יותר ובטוח יותר.
ביקש שאקבע תור לבי"ח שיבא תל השומר שבו עבד לקביעת מועד לניתוח. אחת הבדיקות המקדימות העלתה צורך בניתוח כיס מרה. הוסבר לי שאוכל לקיים את שני הניתוחים במקביל ואף רצוי להימנע מהליכים כפולים מהסיבות הברורות . בנובמבר 2013 ניגשתי למנתח בבי"ח שיבא שציין בפניי שאוזמן לניתוח מעקף קיבה וכיס מרה בתוך שלושה ארבעה חודשים. הזמן נקף והתור בושש להגיע כשיצרתי קשר עם המרפאה הודיעו לי שמנתח זה (מנהל המרפאה) אינו עובד עימם יותר. הייתי צריכה לשלוח את כל המידע הרפואי שוב ולהמתין לתורי . שוב המתנה ארוכה ולאחר אינספור טלפונים ושוב בדיקות וריצות זומנתי לניתוח ב1.2.2015.היה לי קושי כחברת הכללית להוציא התחייבות והיה עליי להוכיח שבשיבא טובי המומחים לניתוח זה.לאחר מאבק זכיתי באישור הקופה. ביום הניתוח היה עומס חריג של מאושפזים וניתוחים... ניגשתי לניתוח לאחר שנתיים מתחילת התהליך התעוררתי מהניתוח מסוג הסרת כיס מרה... היה מי שהחליט לבחור בניתוח המינו י הקצר ולא בניתוח אליו נרשמתי , חיכיתי, השקעתי זמן מאמץ ואנרגיה ובהחלטה שערורייתית ממש סגרו אותי, וביקשו ממני לבוא במועד מאוחר לניתוח העיקרי. כיס המרה לא היה דלקתי מעולם לא אושפזתי בגינו מצבו לא היה קריטי , גם לפי מהלך הניתוח כך שהזילות שברווחתי ובטובתי בוודאי בבריאותי היא החלטה שיש בה לדעתי והערכתי רשלנות וזלזול בזכויות המטופל שלי.
חודש וחצי לקח לי להתאושש . טענת המנתח שניתוח כיס המרה התארך (כשעתיים וחצי הייתי ערה) היא לא עניינית כי מלכתחילה נאמר לי שאהיה כ-6 שעות בניתוח. מה בין כמות המטופלים באותו יום לבין ההחלטה למנוע טיפול מיטבי בי. ניתוח ריאטרי המוגדר כניתוח מציל חיים. (חולת סכרת) אימא לשלושה קטינים בת 47 אין בעיה לרטש את גופי שלא לצורך ולסכן אותי בהרדמה נוספת, ניתוח נוסף וכמובן החלמה והתאוששות ארוכים... הקופה שלי לא הייתה משתתפת בעלויות לניתוח כיס מרה . יכולתי לבצעו חודשים רבים קודם. לא מגיעים למרכז להשמנת יתר עמנ לעבור ניתוח כיס מרה... הקלות הבלתי נסבלת שבה התקבלה ההחלטה היא מקוממת ולדעתי לא אתית. איך עליי לפעול אל מול מחדל זה, רשלנות רפואית קובלנה פלילית ? אודה לך תגובתך ועזרתך. בברכה לוגי
אני מבין את הכעס הרב שלך על השתלשלות המקרים שתיארת שאכן נראית תמוהה ולא ברורה אם כי כמובן שכדי לקבל תמונה ברורה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי.
איני סבור לצערי שהמקרה יתאים לקובלנה פלילית למרות שהתחום הפלילי אינו תחום עיסוקי.
יתכן בהחלט שאפשר יהיה לשקול תביעת רשלנות רפואית אולם כדי לברר את המקרה לאשורו יהיה צורך לקבל את מלוא המסמכים הרפואיים ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים שיעריך אם אכן ההחלטה שלא לבצע לך את הניתוח הבריאטרי הייתה סבירה והאם יתכנו נימוקים רפואיים סבירים להחלטה זו.
בניתוח להשתלת עדשה, שעברתי לפני שנתיים, נקרעה קופסית העדשה, והושתלה לי עדשה גדולה במיקום הנקרא "סולקוס".
אני בת 60. הצורך בניתוח היה בגלל היווצרות קטרקט לאורך שנים של מחלת אובאיטיס (דלקת הענביה) בעין.
כמו כן, בניתוח בוצע ויטרקטומי קדמית.
לאחר הניתוח: האישון מורחב ולא מצטמצם, אני סובלת מסינוור רב, מאודם, וישנה תופעה שהעין המנותחת קטנה יותר מהעין השניה הבריאה.
השאלה שלי היא כזאת:
בהתייעצויות עם רופאי עיניים נאמר לי שלפני הניתוח רושמים לתקופת מה טיפות סטרואידיות כ"הכנה לניתוח".
בבית החולים שבו נותחתי, לא קיבלתי טיפול מכין שכזה, בטיפות סטרואידיות.
האם יש קשר בין חוסר ההכנה בטיפות סטרואידיות לבין הבעיות בניתוח?
והאם אי מתן טיפות כנ"ל הוא רשלנות?
אין לי לצערי דרך להשיב לשאלתך שכן היא רפואית לחלוטין ואיני רופא עיניים.
כדי לברר את המקרה יהיה צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי קודם לניתוח, בעת הניתוח ולאחריו ולהתייעץ באופן מסודר עם מומחה רפואי בתחום העינים אשר יעריך האם היה מקום לתת את הטיפות כהכנה לניתוח, האם אי מתן הטיפות הוא התרשלות וחשוב לא פחות האם הסיבוך בניתוח והנזק הם תוצאה של אי מתן הטיפות.
כדי לערוך בירור רציני במקרה אמליץ שתפני אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכול לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי וכן יפנה אותך למומחה הרפואי המתאים ביותר.
בפנים נאמר לי להיות בצום כי ישר יכניסו אותי לניתוח חירום. נלחצתי והלחצתי את כל המשפחה, הקפצתי גם את בעלי ומהר הגענו למיון. לאחר שעות רבות התגלה שמדובר בטעות ושאותה רופאה לא הצליחה להבדיל בין דברים בסיסיים באולטרה סאונד. בגלל זה הייתי בחוסר ודאות ובצום 12 שעות וכתוצאה מכך התעלפתי, מיותר לציין כמה בכיתי וכמה המשפחה דאגה. לפני הכל תודה לאל שהכל בסדר והשאלה שאחרי המקרה האם מדובר ברשלנות רפואית?
אם יתברר כי לא מדובר בטעות סבירה אלא באבחנה שרופא סביר לא היה מעלה כלל בהינתן הממצאים הרפואים במקרה זה יתכן שמדובר בהתרשלות בטיפול.
מעבר לכך אף אם הרופאה התרשלה הרי שמבלי להקל ראש בסבלך ובסבל בני משפחתך כאשר מצדובר במקרה בו לא נותר נזק קבוע והנזק הוא מוגבל בזמן יש להניח כי היקף הפיצוי יהיה מוגבל. יתכן שהמקרה יתאים למכתב דרישה לפיצוי במקום תביעה כדי לצמצם בעלויות.
מציע שבכל מקרה תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
שלום,
אני נכה לצמיתות (כרגע בשיקום מקצועי) 50% נכות ו60% אי כושר לעבודה לאחר שעברתי אירוע של רשלנות רפואית בעבר.
יש לי בעיה נירולוגית שלא מאפשרת לי לעמוד על הרגליים יותר מ-10 דק (יותר מזה אני עלול ליפול ולהתעלף) היות וזה משפיע על לחץ דם והוא נופל בבת אחת מה שגורם לעילפון ופגיעה בקצב הלב (נוטל כדורים). אובחנתי ונבדקתי ע״י רופאים שונים.
- שאלתי: האם אני זכאי לסיוע בקניית רכב? הרי אני לא יכול להתנייד ברגל וההגדרות של ביטוח לאומי זו פגיעה בגפיים לצורך סיוע. האמנם? אני נאלץ להיות רוב היום בבית בישיבה / שכיבה בגלל זה.
ההגדרות של ביטוח לאומי בענף 'ניידות' לצורך קבלת נכות אכן קשיחות למדי. אין לצערי כל דרך להעריך את סיכוייך לקבלת גמלת ניידות על בסיס התיאור הקצר שנתת ללא עיון בתיעוד והתייעצות עם מומחה רפואי.
היה ותרצה לפנות לועדת ניידות אני מציע שתעשה זאת בליווי עורך דין בעל ניסיון בתחום וכן חוות דעת רפואית של רופא בעל התמחות מתאימה.
אדם בעת שהיה בשירותים רואה דם בשתן ובמקביל מרגיש רע.
מתפנה למיון.
במיון עושים לו סי.טי. ללא חומר ניגוד ומוצאים גידול בכליה הימנית.
לפי פיענוח הסי.טי. גודל הגידול 7 ס"מ.
האדם עובר ניתוח ומוציאים לו את הכליה הימנית.
בדו"ח הפתולוג כתוב שגודל הגידול היה רק 4.5 ס"מ.
בעזרת השם. האדם הבריא והוא בריא כבר שנתיים מאז.
האדם מעולם לא שאל ישירות את הרופאים 2 שאלות:
א. איך חלה טעות בקביעת גודל הגידול בסי.טי. ?
האם זו מגבלה טכנית בלתי נמנעת של המכשיר או פענוח רשלני ?
ב. האדם חושד שאולי אם היו מגלים בסי.טי. שהגידול הוא רק 4.5 ס"מ אולי היו מוציאים רק את הגידול ומצילים את הכליה.
מצד שני הוא קרא מאמר באינטרנט שעדיף להוציא את כל הכליה כל עוד הגידול לא יצא מהכליה. הסיכון בהוצאת הגידול לבד הוא שישארו מעט תאים סרטניים מיקרוסקופים שיתחילו תהליך סרטני חדש ולכן גם אם הגידול היה מפוענח בגודל 4.5 ס"מ עדיין מבחינה רפואית כדאי ליתר ביטחון להוציא את כל הכליה.
מישהו מבין בנושא הסי.טי. או בנושא רפואי ?
האם שווה לאדם בכלל לקבל חוו"ד רפואית או שעל פניו בגלל שעדיף תמיד להוציא את כל הכליה בכזה מצב השאלה למה הפיענוח היה שגוי אינה חשובה.
המקרה שאתה מתאר מעלה שאלות רפואיות ולצערי במסגרת פורום זה איני עוסק בתשובות לשאלות רפואיות אלא רק בפן המשפטי של תביעות רשלנות רפואית.
באופן עקרוני אבהיר כי אם יש אפשרויות טיפול ראויות וסבירות - לצורך העניין כריתת גידול וכריתת כליה ונבחרה אפשרות אחת לאחר שיקול דעת ספק אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית.
לאחותי שגרה בצפון הארץ, יש בן בן 14 שהינו נכה המרותק לכסא גלגלים. חלק מהבעיות שלו הן בעיות בעמוד השדרה, וכל שנה מאז הוא נולד הוא מתייצב לביקורת אצל אורטופד מסויים אליו היא הופנתה מהרשויות. בשיחה תמימה עם אם אחרת לילד נכה היא קיבלה המלצה ללכת לפגוש רופא מומחה מבית החולים בצפת. להפתעתה הסתבר כי למעשה קיים טיפול אשר יכול לעזור לילד שלה ללכת על רגליו וכי הטיפולים והלימוד מתבצעים במרכז גדול בארץ. עוד התברר לה כי האורטופד אליו הלכה כל השנים הינו אורטופד לגפיים התחתונות וששם כנראה לא מרוכזת הבעיה שבעקבותיה הוא אינו מסוגל כיום ללכת. מאליו מובן כי עלויות הטיפול ולימוד ההליכה וכל מה שסביב, הם מעמסה כספית אדירה למשפחה שבה האם מטפלת בילד כי גם אין מסגרות מתאימות בצפון הארץ לנער בן 14 בריא בשכלו אך נכה.
השאלה היא כמובן האם יש היבטים משפטיים למקרה הזה? האם יש הצדקה לתביעה על רשלנות רפואית לדעתך? ברור שיש צורך דחוף בכסף לממן את הטיפול.
תודה.
אם יתברר כי אכן קיים טיפול רפואי יעיל וראוי שיכול היה לסייע לילד ואולי אף לאפשר לו ללכת וטיפול זה כלל לא הוצע להוריו הרי שעל פניו מדובר במקרה שמן הראוי לברר אותו.
על פי חוק זכויות החולה על הרופא המטפל לתת למטופל מידע מלא על הטיפולים האפשריים (כולל טיפולים פרטיים) והפרת חובה זו יכולה להיות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
מציע שתפנו אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית ותערכו עימו פגישת ייעוץ מסודרת לבחינת המקרה?
מנסה לבדוק האם קיימת אחריות לרשלנות רפואים מצד הגורמים הרפואיים כגון:בית חולים,קופת חולים או רופא ילדיםץ
בתי בת 34 ומלידת סבלה ממספר תופעות . היא טופלה בבית חולים קופת חולים ותראפיות שונות. לפני שלושה שבועות החלטנו לעשות בדיקה גנטית והתברר שיש לה גן פגום גן 22 . שתופעותיו באות לביטוי בדיוק מהסימפטומים שבתי סובלת.
הרופאה במחלקה הגנטית לאחר בדיקה גופנית . ושאלת שאלות חשדה מיד שזו הבעיה. ואכן לאחר בדיקת דם התברר שחששותיה התאמתו.
שאלתי האם יש מקום לרשלנות רפואית
איני בטוח שהבנתי את השאלה לגמרי.
אם מדובר בביתך שהיא מבוגרת בת למעלה משלושים איני משוכנע שניתן היה לגלות את הבעיה ממנה היא סובלת בעבר שכן הרפואה בכלל והגנטיקה בפרט התקדמו מאד במהלך שלושים השנה האחרונות.
שלום רב, אני מטופלת ב"מכבי" ובשבוע שעבר ביצעתי בדיקת סקירת מערכות. כאשר הגעתי הבייתה גיליתי שהדף שקיבלתי מהרופא הוא עם תוצאות הבדיקה שלי אך עם פרטים אישיים אחרים. יום לאחר מכן, בדקתי באתר של מכבי וגיליתי שתוצאות הבדיקה שבאתר שונות מתוצאות הבדיקה שהרופא נתן לי. יצרתי קשר עם המטופלת שקיבלתי את הפרטים שלה ולאחר בירור, גם היא קיבלה את הפרטים שלי ובאתר התוצאות שמופיעות אצלה הן שלי. אנחנו כבר שבוע בשיחות בלתי פוסקות עם המרפאה, עם מכבי ללא הפסקה, עם פניות הציבור, הגענו למקום, התחננו וזכינו רק ליחס מזלזל וחוסר רצון לעזור. רק לאחר התערבות של מנהלת בכירה במכבי, לאחר שבוע הרופא שינה את תוצאות הבדיקה אך לא כלל בדוח החדש את כל התוצאות והוא מסרב להשלים את הבדיקה. בנוסף, כאשר הגעתי אתמול לבצע בדיקת סקר לשליש השני, נתקלתי בקשיים בביצוע הבדיקה עקב התוצאות הלא נכונות של סקירת המערכות שברשותי. אין לי מילים לתאר את עוגמת הנפש, הלחצים, הכעסים והטרטור שנשים בהריון צריכות לעבור בגלל טעות של רופא וחוסר יחס מהמרפאה. אני בשמירת הריון והדבר היחיד שהרופא אמר לי זה שאבוא שוב ושוב למרפאה וגם אז הוא לא יוכל לסדר את הכל. אני מעוניינת לדעת האם תביעה אפשרית במקרה זה. תודה רבה.
איני מקל ראש חלילה בסבל ובנזק שנגרם לך בשל הטעות המתוארת אולם אני סבור כי בהעדר נזק קבוע יתכן כי המקרה יתאים לתביעה במסגרת בית משפט לתביעות קטנות שם אין צורך בייצוג של ידי עורך דין וסמכות בית המשפט הינה עד 30,000 ₪.
לפני 10 שנים בערך עברתי ניתוח קיסרי שבו לא הורדמתי כראוי והרגשתי את כל הניתוח עד למצב שמגודל הכאב התיישבתי על שולחן הניתוחים עם בטן פתוחה עד שהשכיבו אותי בחזרה והרדימו אותי הרדמה מלאה, רציתי לדעת אם זה רשלנות רפואית והאם זה מאוחר לתבוע?
אני חייבת לציין שעד לא מזמן לא ידעתי שאפשר לתבוע על דבר כזה
אני חייבת לציין שבעקבות הניתוח הזה יש לי טראומה מלידה
שאלה,
לילד שלי היה דלקת באוזן שרופא ילדים לא הבחין בה כמה וכמה פעמים זאת אומרת שבמשך שבועיים אני הולכת בשבוע הראשון יום כן יום לא.
בשבוע השני במשך כל השבוע מראשון עד חמישי לילד היו הפרשות מהאוזן ההפרשות יצאו לו כמו נזלת חרונית זה היה כל כך בולט לעין והרופא פשוט יתעקש שאפשר לטפל בזה עם טיפות לאזניים.
כך עשיתי הרגשתי על הילד שלי שזה בלתי ניסבל ולא עוזר נתתי משכחי כאבים כל שש שעות בתדירות עד שהראש של הבן שלי התחיל להתנפח כמו ביצה לאט לאט אחרי האוזן והלכתי ועשיתי בלאגן.
ביום חמישי האחרון הפנו אותי לבית חולים בסוף בבית החולים היו בשוק מאיך שהילד שלי ניראה וחששו שאותו זיהום יתפשט למוח אם בתור אמא לא הייתי מרגישה צורך להתעקש יום יום הזיהום היה מתפשט לכיוון המח הזיהום היה מאוד קרוב עברנו ניתוח של חתך בעור התוף כדי לשאוב את המוגלה.
אנחנו מאושפזים עד היום כל יום עושים לילד שלי שאיבות ואנטיביוטיקה בגלל אותו רופא שהיה ביחס מאוד רשלני כלפי הילד שלי.
אם אותו רופא היה מבחין בבעיה שמאוד בלטה לעין זה לא היה קורה ואני אני לא מוכנה לוותר זה לא בכדי לעשות כסף על גב הילד שלי אבל אסור שדבר כזה יקרה לא על הגב של התינוקות שלנו.
כואב הלב שכל רופא מקבל את המשכורת שלו ולא תמיד כולם יודעים מה הולך מאחורי הדלת אני הפסקתי לשתוק אחרי מה שהילד הקטן שלי בן השנתיים עובר כזאת תראומה בגלל אותו רופא האם אפשר להגיע לתביעת רשלנות רפואית במצב הזה?
מצטער על העיכוב בתשובה.
על פניו נראה כי אכן הטיפול במקרה זה היה לוקה בחסר ולא ראוי אולם כדי להעריך זאת באופן מקצועי יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום א.א.ג.
למרבה המשל בשל ערנותך לא נגרם כפי שאני מבין נזק קבוע לילד. בנסיבות בהן לא נגרם למרבה ההמזל נזקק בוע לא תמיד יש טעם מבחינה כלכלית להגיש תביעת רשלנות רפואית אשר עלותה אינה מבוטלת כלל. איני מקל ראש חלילה בטראומה שעבר הילד ואף אתם עברתם אך עדיין במקרים של נזק חולף יש לשקול היטב את המקרה.
אפשר אולי לשקול במקרה זה תלונה למשרד הבריאות אשר יכול להעמיד רופא לדין משמעתי במקרה של זלזול חמור והתרשלות.
מציע כי בכל מקרה תערכו יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
שלום רציתי לדעת אישתי עברה בניתוחים בעין זילזול וחוסר מיקצועיות מיצד בית חולים נהריה היא ניכנסה לניתוח שאמור היה להיות פשוט ואז הם שיחררו אותך עם לחץ עיני 30 שזה אסור לפי חוקי הרפואה במשך המון זמן סבלה עברה עוד ניתוחים ובניתוח אחרון ב2006 מאז עבד לה הראייה בעין אחת עקב היתרשלנות בית חולים עכשיו ב2005 קבעו לה נכות 37 ולפי מיסמכים ומה שהיא טוענת ב2006 לא ראתה כבר וביטוח לאומי ב2005 קבע ליקוי ראייה לצמיתות והתביעה שלי הוגשה ב2013 עורכת של המדינה טוענת שכבר ב2005 לא ראתה כך קבע ביטוח לאומי. אבל אנחנו ווענים ב2006 לגבי רשלנות יש לי מיפרופסור פרידמן שהוא קבע חד וחלק יש רשלנות וגם בן סירה קבע השאלה היא מה יכול לעשות עם התיישנות הזאת שכך טוענת המדינה תודה ומחכה ליתשובה
הנושא של התיישנות תביעת רשלנות רפואית הינו מורכב וכדי להבין את המקרה אשר אתה מתייחס אליו יש צורך בפרטים מלאים הכוללים את כל התיעוד הרפואי וחוות הדעת. לצערי אין לי דרך לסייע בעניין זה על בסיס המידע החלקי שמסרת.
אבי מאושפז במחלקה הניורוכירוגית בבית חולים גליל מערבי לאחר ניתוח בעמוד שדרה צווארי.
בית החולים החליט לשחרר אותו ביום רביעי שיבוא.
מבחינת קופת חולים כללית הוא אושר לשיקום בבית לוינשטיין, אך מתפנה מקום רק ביום רביעי הבא שלאחר מכן.
בית החולים טוען שככל שאינו מקבל טיפול שיקומי מתדרדר מצבו (אין פיזיותרפיה במחלקה ניורוכירוגית למעט פעם אחת ביום (בבוקר) שלוקחים אותו שני אנשים ללכת בעזרת הליכון ותמיכה של שניהם כ-20 מטרים, אורך המסדרון, עד לקבלה.) אכן מתדרדר מצבו, מבחינת תפקוד הכליות והוא סובל מכאבים.
האם ניתן לקבל פזיוטרפיה בבית החולים?
בעקבות ההתדרדרות במצבו רוצים לשלוח אותו לבית אבות, משם לא יחזור לשיקום בבית לוינשטיין, מהו אותו טיפול בבית אבות אותו אינו יוכל לקבל במשך שבוע אחד בבית חולים במחלקה הניורוכירוגית? והאם ניתן לקבל אותו בכל זאת לשבוע בבית החולים?
כמובן שהרצון הוא להגיע לבית לוינשטיין כי זה בדיוק ההבדל שבין בית חולים שיקומי שנועד להוציא אותך חזרה פעיל לחברה לבין בית אבות, שבוודאי ישנה גם את המצב הפסיכולוגי של אבי שכרגע רוצה להלחם ולהשתפר.
מה ניתן לעשות על מנת להגיע למצב הטוב ביותר אליו יכול להגיע אבי שעד לפני פחות מחודש עבד כל יום ואפילו נהג עד לבית החולים?
חלק מהשאלות שהצבת בפנייתך הינן רפואיות ולצערי לא אוכל להשיב להן. גם לגבי השאלות האדמיניסטרטיבות לגבי התפר במעבר מבית החולים לשיקום בבית לוינשטיין כדי להתייחס באופן מלא יש צורך בנתונים ספציפים ויותר מידע לגבי ההמקרה.
את מוזמנת ליצור עמי קשר במשרדי כדי לקבל מידע יותר מפורט.
שלום,
אני נאלץ בימים אלה להתקשר עם עורכי דין בנוגע לרשלנות רפואית בהריון של אשתי. הנושא מאוד רגיש ולכן אבקש את עזרתכם בעזרת חוות על עורכי דין שונים ובהם משרד מאי ברקוביץ ודורית קורץ.
המשפחה החליטה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בזמן הריון .
כמקובל עורך הדין המליצה על רופא מומחה . פגישה ראשונית נערכה והוחלט שיש מקום לתביעה וחוות דעת המומחה תתמוך בתביעת המשפחה . המומחה מסר חוות דעת .
לצער כולם הפרופסר נפל למחלה קשה ולא יוכל להגיע לדיון ולגבות את חוות דעתו . שולם למומחה סך של כ-18000 ש"ח .
עם קבלת הידיעה המשפחה נתבקשה למנות מומחה חדש ולעבור את כל התהליך מחדש ולשלם שוב למומחה החדש .
המשפחה פנתה לקבל החזר כספי בגין התשלום לרופא המומחה שנפל למשכב , אשת המומחה הואילה בטובה להציע 50% החזר !!!
1. האם הגיוני שבגין מפגש 1 ועסקה שלא בוצעה במלואה ייגבה סכום מטורף של כ 9000 ש"ח ????
2. האם קיים הסכם התקשרות עם רופא מומחה שנדע למומחה הבא ???
קשה לי להתייחס למקרה הספציפי בלי להכיר את כל פרטיו אך אציין כי אך בגין עריכת חוות דעת כתובה (עוד בטרם הופעה בישיבת הוכחות) נוהגים חלק ניכר מהמומחים הרפואים לגבות סכומים אשר עולים על 10,000 ש"ח.
איני מכיר נוסח סטנדרטי להתקשרות עם מומחה רפואי אך ניתן כמובן לערוך הסכם כזה אשר יתייחס לנושא של העלויות היה והמומחה חלילה לא יוכל להתייצב לעדות.
חבר עבר ניתוח קטרקט בעין אחת - ניתוח פשוט. החבר בחר רופא תורן לניתוח. לאחר הניתוח נותר עם נזק. הצעתי לו לבקש דו"ח ניתוח. בי"ח ניסו להתעלם - לא לתת. לאחר מספר פניות, קיבל חתימה של מנתח אחר, ובמיוחד לא ברור מה כתוב שם - מה קרה, ומה הנזק.
האיר את עיניי חבר, כי אף אם היה משלם לרופא פרטי, לא בטוח שהיה יודע, אם רופא זה אכן ניתח אותו.
מה המלצת המלומדים - איך מתמודדים עם מציאות כזו?
תודה
ראשית כדי לבחון אם הנזק שנגרם לאחר הניתוח נגרם עקב התרשלות בניתוח יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי, מעבר לדו"ח הניתוח. לאחר קבלת מלוא התיעוד יהיה צורך לערוך יעוץ עם רופא עיניים להערכת נסיבות הנזק ואיכות הטיפול.
בכל מקרה רצוי להתחיל את הבירור בפגישת יעוץ עםן עורך דין בעל ניסיון בתחום.
באשר לזהות הרופא המנתח - ככל ששוכרים את שירותיו של רופא באופן אישי אפשר לצפות שאכן הוא יבצע את הניתוח. במערכת הציבורית אין לרוב דרך לדעת מי יבצע את הניתוח.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"