לפני 10 חודשים נקלטתי להריון רביעי,
הריון מתוכנן שחיכינו לו הרבה זמן. ההריון היה מאתגר עם קשיים, עברתי את כל הבדיקות שצריך כולל בדיקת
מי שפיר, בדיקת
צ'יפ גנטי מתקדמת,
סקירת מערכות כפולה, שקיפות- הכללל. תודה לאל הכל היה תקין. בשבוע 36 הרופאה שלחה אותי לבדיקה נוספת , בדיקה פשוטה לגילוי
gbs.
עד אותו רגע לא ממש הכרתי מה זה ...עשיתי את הבדיקה בשבוע 38 והתוצאה הייתה חיובית , אני נשאית של החיידק.
נכנסתי ללחץ והתחלתי לקרוא על החיידק ולשאול את הרופאה וגיליתי שמדובר בחיידק סטרפטוקוק מסוג בי שנמצא בכ20% מהנשים ואיננו מהווה בעיה וללא תסמינים מיוחדים . אבל!
עלול להיות מסוכן מאד לתינוק שעלול להדבק במהלך הלידה. למעשה
זיהום של חיידק
GBS הוא הגורם מספר אחד לתחלואה ותמותה בקרב ילודים עד גיל שבוע.
שאלתי מה עושים? הסבירו לי שזה מאד פשוט נותנים אנטיביוטיקה במהלך הלידה ומגנים בכך על העובר מהידבקות.
הלידה עברה בשלום, השתחררנו הביתה, עברנו ברית. אחרי הברית התינוק לא היה רגוע, בכה המון, בקושי אכל. זה בן ראשון אחרי 3 בנות בבית לכן שאלתי אם זה נורמלי מה שהוא חווה אחרי ברית ואמרו לי שכן.
למחרת המוהל הגיע, הוריד לו את החבישה טיפל בו והתינוק נרגע קצת ונרדם. לא אכל עדיין טוב אבל היה יותר שקט. אחהצ שוב חזר לאי שקט מטורף, בכי של סבל, לא רצה לינוק, התחיל לגנוח גניחות קטנות.
בעלי חזר מהעבודה ומנסים להרגיע אותו..רק בידיים נרגע. השעות חולפות הגיע הלילה עדיין לא רגוע, מחייגת לאחותי שואלת אם הגיוני כל הסיפור, מציעה לבדוק חום, בודקת אין. אם ימשיך ככה תקחי אותו לרופאה בבוקר כך אחותי מציעה ואם צריך משהו תתקשרי.
השעה 23:40 הילד נרגע חצי רדום, בעלי נכנס למקלחת ואומר לי תעלי איתו לישון בחדר. משהו מציק לי בנשמה, הילד לא בסדר, לא הגיוני שזה ככה מהברית, עולה למעלה שמה אותו במיטה הוא כמעט ישן, יושבת על המיטה ודואגת, מחליטה להוציא אותו מהמיטה , שמה אותו על המיטה שלי מפשיטה אותו מהבגדים ונחרדת! כפות הרגליים שלו הכחילו !פתאום גם הידיים והשפתיים. הבנות הגדולות לידי צועקות ובוכות אמא למה אור כחול? שולחת את הילדה להוציא את בעלי מהמקלחת, עוטפת את התינוק בשמיכות וזועקת עכשיו נוסעים לביהח!
נסענו כמו משוגעים והגענו לחדר מיון. מיד קיבלו אותנו. הבינו שהוא במצוקה נשימתית, חיברו לו חמצן בדיקות דם צילום . הודיעו לנו שיש בעיה בריאות ורצים לטיפול נמרץ.
מזעיקים את הרופא ומכאן מתחילים סיוט שנמשך 10 ימים של מערבולת: כיסי אוויר בריאות - בשתיהן! חשש מקריסת מערכות,
הרדמה והנשמה של התינוק, טיפול אנטיביוטי מסיבי.
כל כך הרבה דאגות, בכי, סבל נוראי מהחשש הנורא שאת עומדת לאבד את היקר לך מכל.
והסיבה לכל זה? GBS שלא טופל נכון.
תודה לאל שפגשנו מלאכים בטיפול נמרץ שהצילו את אור שלנו ובזכותם שיננו את שמו לאור חי!
אז אצלי זה הסתיים בהצלת התינוק אבל יכל להגמר אחרת. אם היה נכנס לישון באותו לילה הסיפור שלי היה מסתיים אחרת.
אז כל מי שבהריון ומכירה מישהי
בהריון תוודאי שאת מבקשת את הבדיקה הפשוטה הזו מהרופא בשבוע 35 כי בישראל לא בודקים כל אישה אלא רק לפי קבוצות סיכון. אם את נשאית תוודאי שאת מקבלת את הטיפול הראוי.