רקע ללידה:
2 לידות במסגרת
ניתוח קיסרי ברקע. אחד ניפלא ומדהים השני טראומה הרגשתי ולא התיחסו אלי בלידה. לא בעד להשמיץ שום בית חולים אבל לשם החלטתי לא לחזור.
הריון שלישי תוכנן עקב חולי שלי במחלת דלקת פרקים. אני החלטתי שזה הזמן כי לא ידוע אם הגוף יצליח לסחוב הריון בגיל מאוחר יותר עם המחלה .
כבר בשבוע 5 פגישה אצל הראומטולוג לבקשת החלפת התרופות כי הפסקתי אותם בגלל הרצון להרות אך עדיין יש התקפים, הרופא לא הרים את הראש מהמסך ואמר טוב תצטרכי לעשות
הפלה,
כולי בשוק !
קובעת תור לבדיקות דוחות ב-2 בתי חולים, בשביל לא לפספס את זמן הפלה בכדור, כדי לא להגיע למצב של
גרידה.
תוך כדי מיתקשרת למחלה הטריטריאלית בישראל ושואלת על התרופות שלקחתי במקביל הולכת לבדיקת אולטרסאונד אצל רופא פרטי ד"ר מנור המדהים ומחזק את התשובה של המחלה הטריטריאלית, שאם התרופא היתה פוגעת, העובר לא היה שורד ולא היה דופק. הרופא המומחה ממליץ להמשיך לעקוב ולחזור לעוד בדיקה עוד שבועיים ועוד אחת חודש אחרי, כמובן שעשיתי זאת והכל היה בסדר.
משך ההריון מהטרימסטר השני היה ניפלא ומנסיון שהחלטת הרופאים הורסת עוד יותר עם כימיקלים חשבתי לעצמי, אני מחליטה על הגוף שלי!
בנוסף ל 2 הבנים שלי יש לנו 3 ילדי אומנה ,
אמרתי לעצמי אני חייבת לחזור אמא מתפקדת לכל הקבוצה.
עשיתי מחקרים וכיונתי לויבק 2 !
כמובן שמישהו צוחק מילמעלה כי לא משנה כמה הכנה עשיתי לקראת זה, לא יצא לפועל...
שבוע 36 סחרחורות, החלטתי לפנות לבית חולים
תל השומר שם הייתי גם במסגרת
מעקב הריון שלי, בסופו של דבר אובחן ורטיגו ,
אבל, בנוסף עובר קטן ו 80%
מי שפיר !
החליטו לאשפז ,וכל יום בדיקות ...
אושפזתי ביום ראשון, ביום שלישי הודיעו לי חגיגית, שישי את ניכנסת ל 37 מילדים אותך בניתוח קיסרי.
כמובן עקב הממצאים החלטנו ללכת על זה כי סחבנו עד עכשיו אין מצב שאני מסכנת את הקטנציק עכשיו.
שישי 1.3.19 7:00 בבוקר הורידו אותי לחדר
ניתוח. הייתי בלחץ נוראי מהפחד של הניתוח האחרון בבית חולים אחר .
ד"ר פרידמן המדהימה ניתחה אותי. אחרי 5 דקות התחלתי להרגיש, המרדים קלט, תוך פחות מדקה הייתי תחת
הרדמה מלאה, שמחה שהקשיבו לי בהרגשה ובאמת שזה היה תיקון לניתוח הקודם.
קמתי כולי מאושרת בהתאוששות, בלי רעידות ובלי משהו חריג, לפני ההורדה למחלקה רצו לתת משכחים בווריד. אופטלגין אם אני לא טועה או מורפיום, דרשתי מורפיום כמובן, האחות שם אומרת, אומרת שתיתן אופטלגין ,אני אומרת לה זה לא משפיע עלי והיא שואלת מאיפה את יודעת אם זה עובד או לא, אם לא לקחת, אני בציניות מגיבה לה דלקת פרקים שיגרונית, יודעת טוב מאוד למה הגוף מגיב מבחינת משכחים.
מחלקת היולדות הישנה, טעונה שיפור. מאוד קשה לתפקד ללא מיטה מתכווננת שבבתי חולים האחרים שהייתי הייה שם...
אבל צוות הרופאים והאחיות מדהימים אחד אחד.
האוכל היה סביר ובהחלט אפשר לשרוד את זה עם הבן זוג שעוזר לקום מהמיטה, אני לא הסתדרתי עם הצעיף .
השתחררנו ,לצערי הסיכות לא הורדו לפני הברית אלא רק אחרי 12 יום וחצי סנטימטר שהיה פתוח עד עכשיו. נישאר נקודה פיצית עם שטיפות אמור להבריא...
מתמודדת עם הנקה כמה שאפשר לעומת קיסריים קודמים שהייה לי קשה מאוד
הפאוץ המדובר עדיין קיים אבל מצטמצם מהר מאוד, הצד שהבריא כמעט ולא נישאר זכר לפאוץ
צד שני כניראה יקח לו זמן החלמה.
סהר הילד ה 3 סלש 6 שלנו - ברוך הבא לבית למשפחה.
אנחנו מתכננים תוכניות ,ולפעמים לא הולך וזה בסדר, חשוב שכולם יהיו בריאים ושלמים וכל השאר בונוס.
מה שאני יודעת ומאמינה שמה שרוצים לעשות זה היום ,אין מחר
ואין דבר העומד בפני הרצון
השמיים הם הגבול
כי בסופו של דבר זה הגישה שלנו החיובית שתעזור לזה להצליח והמזל יגיע.
יקראו לזה עובר שליטה, אמא קשוחה או חזקה או מה שלא יהיה... אבל זו אני והחבילה שלי