אמנם אין כאן
רשלנות רפואית כי לא נגרם נזק, מעבר לסבל בלתי נתפס ומיותר, אבל עדיין חשוב לי לשתף ושמכה יותר אמהות יקראו ויפנימו. רק אנחנו אחראיות לבריאות של הילדים ואין רופא שיודע יותר טוב מה עובר על הילד שלך חוץ ממך.
משהו על אינטואיציה אימהית...זה סיפור ארוך..
משתפת בסיוט שעברנו במשך שנה וחצי.
סביב גיל 7 חודשים הבן שלי הרגיש לא טוב..חום גבוהה שיעול ונזלת..הולכים למרפאה ושם הרופאה אומרת לנו שזה ויראלי ולתת מורידי חום. טוב חוזרים הביתה וככה ממשיכים עוד כמה ימים של חום מטפלים כמו שאמרה עד שעובר.
חודש אח"כ שוב...חום גבוהה מאוד..מגיעים שוב לאותה רופאה שוב ויראלי...עוברים כמה ימים ככה בבית..ושוב ושוב פעם או פעמיים בחודש עוברים את הסיוט הזה. באחת הפעמים טיפה לפני גיל שנה גילנו (רק אחרי שהגענו לבית חולים עם חום 40) שהייתה לו מחלת הנשיקה שאיבחנו שם מיידית ואז אישפוז שאחריו ישב שבועיים בבית.
בגיל שנה וחודשיים שוב יום של חום מגיעים שוב לאותה רופאה שוב אומרת שזה ויראלי ושולחת אותי הביתה עם הוראה לתת רק מורידי חום...במהלך הלילה החום מטפס ל41.2 כן! כן!
הילד ישן עליי והרגיש כמו גוש לבה..אמיתי הרגשתי כוויה על העור שלי מרוב שהיה חם..הוא התחיל למלמל לעצמו ואוני חשבתי שאני מתה באותו רגע..טסנו לבית חולים עם פיג'מות..שם גילינו שיש לו דלקת ריאות קשה מאוד ונשארנו לאישפוז.
כשחזרנו הביתה והלכנו לביקרת אצל הרופאה אמרתי לה שאני מרגישה שהבדיקה שלה מאוד לא יסודית וכל פעם מתגלה לנו משהו חמור מאוד שיכולנו לטפל כבר לפני אבל היא פשוט לא אבחנה.
ענתה לי שהיא מעדיפה לתת לגוף לפעמים להגיב וכו וכו...טוב..עד גיל שנתיים הילד אחת לחודש סובל מדלקת כלשהי..והיא תמיד אומרת לטפל רק עם מורידי חום.
במהלך השנה הזו אני מטפלת בו גם ברפואה אלטרנטיבית בדיקור בשילוב של רוקחות של הרבליסט פרטי באופן קבוע ניסינו גם אוסטאופטיה נרות הופי ועוד..
כבר בפעמים הראשונות העלתי בפניה את עניין השקדים (באחד הביקורים בבתי החולים אחד הרופאים העלה את זה בפנינו וקראתי קצת בנושא..והבנתי שעל הילד שלי חלות כל התופעות!) והיא אמרה לי שאין דבר כזה להוציא שקדים ושקד שלישי בגיל כל כך צעיר שזה מאוד נדיר.
בביקור נוסף העלתי את זה שוב והיא אמרה לי לרדת מזה ואין סיכוי וזה שטויות..טוב מה שעשיתי עוד באותו היום..לקחתי את הילד לאף אוזן גרון פרטי ולצילום באופן פרטי.
שם נאמר לי שכל נתיבי האוויר באף והגרון של הילד חסומים לחלוטין וזה נס שהוא בכלל מצליח לנשום..בנוסף אחרי בדיקה מעמיקה יותר גילינו בעיות שמיעה קשות בעקבות כל הדלקות והצטברויות הנוזלים הרבות.
כל זה התברר לי שיכל להימנע אם הדלקות היו מטופלות בזמן וכראוי.
אין לתאר את התחושות בכלל..הרגשתי מזניחה, למרות שעל כל פיפס רצתי איתו למרפאה.
באותו שבוע כבר עברתי מרפאה משם קיבלתי הפניה ואישור לבצע לילד
ניתוח דחוף.
בהתחלה נבהלתי ממש..ניתוח פולשני בהרדמה מלאה..ולפני שבוע הוצאנו את השקד השלישי ועשינו כפתורים.(גם הניתוח נדחה פעמיים כי קיבל דלקות בהפרש של שבוע למרות שקיבל טיפול אנטיביוטי מונע..)
אני לא יכולה לתאר את השיפור באיכות החיים!! במיוחדת כשיש כבר עוד תינוקת בבית.
הרגשתי שאני חיה מדלקת לדלקת..הילד תמיד היה חולה..מרייר נורא..בקושי נושם.. בקושי ישן..בקושי מדבר..אי נוחות תמידית..
והיום..הבן שלי נושם!! נושם בלי רעש..בלי להישמע כמו כלב אחרי ריצה!! וישן!! בלי להישמע כמו מסור של נגריה!!
הילד כבר ביום הניתוח התחיל לדבר הברות שלא יכל להגות בגלל הנפיחות בחלל הפה ובגלל שלא שמע טוב!!
נכון באישפוז שם פגשנו עוד ילדים גדולים ממנו בהרבה שעברנו את הניתוח..אבל זה פשוט היה נחוץ לו!
אז אם אתן מרגישות שמשהו לא בסדר תתעקשו אולי אתן אותו מקרה שלא נבדק עד הסוף..
העקשנות שלי הייתה שווה לגמריי!
מרגישה שהחיים שלי ושלנו כמשפחה השתנו מקצה לקצה בשבוע האחרון!