מנצלת קצת זמן פנוי שיש לי לספר את סיפור ההריון שלי...
מקווה שהוא ייתן אור ותקווה ויעזור להרגיע הריוניות שכמוני היו במתח דאגות ופחדים נוראיים.
נכנסתי להריון שלישי הכל היה מהמם עד שבוע 6 שהתחילו בחילות נוראיות והקאות ,
משהו שאני רגילה אליו מההריונות הקודמים אבל הפעם הסבל היה עוד יותר נוראי.
בשבוע 7 הרופאה שלחה אותי לבדיקות דם שגרתיות שעושים בתחילת
הריון.
הכל היה תקין ולא ידעתי עוד דבר וחצי דבר אודות הוירוס הזה שנקרא
cmv.
הייתי שלילית והרופאה הזו לא טרחה להגיד לי שעליי להיבדק שוב כל כמה שבועות כדי לשלול הדבקה ראשונית ועל כמה הוירוס יכול להיות מסוכן.
סביב שבוע 8-9 הרגשתי ממש ממש רע! חולה ממש!!
הייתי כמו סמרטוט במיטה בלי יכולת לתפקד עם צמרמורות ותחושה של חום כשבפועל לא היה לי חום..חשבתי שזו עוד תופעה של ההריון. למרות שבהריונות הקודמים לא הרגשתי עד כדי כך נורא. לא כל כך הבנתי מה נסגר איתי.
הלכתי לרופאת משפחה שקבעה "יש לך וירוס...תקפידי לשתות ולנוח" . בדיעבד חליתי ב
cmv.
בשבוע 14 בביקור שיגרתי אצל הרופא שלי ,
הוא פתאום אומר לי "אני רואה שאת שלילית ל cmv"
מבחינתי הוא מדבר סינית. מה הוא רוצה ממני.
"זה מסוכן" "זה בעייתי"? אני שואלת אותו. הוא עונה "אם תדבקי בוירוס בזמן ההריון זה עלול להיות מסוכן לעובר ולכן אני רוצה שתהיי במעקב בדיקות דם כל כמה שבועות".
יצאתי מהמרפאה. לא הבנתי מתי עליי לעשות את הבדיקה והחלטתי לעשות אותה כבר למחרת בבוקר.
אחרי יומיים הטלפון מצלצל , המזכירה של הרופאת משפחה על הקו.."מאיה,הרופאה רוצה לראות אותך..תגיעי בבקשה"
פתאום עלו בי תהיות..מה קרה? מה לא בסדר? למה הרופאה מבקשת לראות אותי...? נכנסתי ללחץ.
באותו רגע נכנסתי לאתר של כללית און ליין
בבדיקות מעבדה לפתע חשכו עיניי. ה cmv שהרופא
נשים שלי הזהיר מפניו מופיע חיובי!
אוי האיימה. הבכי. ההיסטריה. מיד מצלצלת לבעלי שבעקבות גוגל נכנס לפאניקה גם הוא ומספר לי על כל ההשלכות של הריון עם cmv (מידע שגוי ומבעית במיוחד).
באותו יום טסנו למרפאת נשים להתייעץ עם
רופא נשים של קופח.
דיברו איתנו על דיקור
מי שפיר וייעוץ עם זיהומולוג.
מפה לשם, בזכות חברה, קבעתי פגישת ייעוץ אצל פרופ אמיר שהרגיע מאד ואמר לנו בדיוק מה עלינו לעשות. הוא גם הציע להשתתף במחקר, החלטנו שאנחנו לא מעוניינים.
משבוע 14+ כמה ימים על אף פגישת ייעוץ עם פרופ אמיר התחילו להם 8 שבועות מאד לא פשוטים,
מלאים בחששות ופחדים ומה יקרה אם העובר נדבק. ואיך אמשיך את ההריון שאני בכלל מכחישה אותו ..ואיך אפשר להרגיש את העובר בועט ולחשוב על הנורא מכל!
הימים עברו לאט והיה לא קל ...המתנו בציפייה ופחד לדיקור מי שפיר בשבוע 22..כל יום היה כמו נצח...השתדלתי לשמור על אופטימיות ועל כך שהעובר שלי בריא .
בסופו של דבר הגיע הרגע המיוחל, את הדיקור עשיתי באיכילוב, הבדיקה עברה בשלום,
המתנו מס ימים לתשובה, כמעט השתגעתי,
היה קשה להמתין לרגע האמת...
ואז קיבלנו תשובה שלילית - איזה אושר! כמה הקלה! חזרנו לחיים!
ואני התחלתי להנות מההריון סוף סוף:)
לפני 15 ימים ילדתי תינוק מהמם ובריא:)
בדיקת השתן שלו חזרה שלילית תודה לאל
ואיתה גם ניפרדנו לצמיתות מוירוס ה cmv.
לכל ההריונות שנאלצות לעבור את מה שעברתי אני מקווה שהסיפור שלנו ייתן לכן תקווה ואופטימיות כמו שאני חייתי על הסיפורים פה עם הסוף הטוב (רוב הסיפורים בהחלט עם הפי אנד ועודדו אותי מאד)
בהצלחה לכולכן הריון קל ולידה קלה בידיים מלאות.