פורום רשלנות רפואית

אבי הגיע לבית החולים הלל יפה בעיר חדרה עם סימפטומים ברורים של שבץ מוחי. אחי שהביא אותו לבית החולים, הודיע מיד לאחיות בחדר המיון כי יש חשש שהאב הקשיש לקה בשבץ. למרות גילו המתקדם (מעל גיל 70) הוא אדם בריא ומעולם לא היה לו אירוע דומה בעבר. האחיות בחדר המיון התנהגו בקרירות רבה וציינו שהן עובדות לפי סדר החולים, למרות שאין ספר כי ראו את אבי בעת שנכנס לחדר המיון על כסא גלגלים. לקח בערך 30 דקות עד שאחות ניגשה אליו, אחרי שאחי הרים את הקול שלו וצעק. אחרי 20 דקות נוספות הגיע רופא שבדק אותו ושלח אותו לסדרת בדיקות שאחריהן עבר טיפול לדילול דם.

אבי אושפז והתברר כי הטיפול לדילול דם לא הצליח כי ניתן מאוחר מדי...כנראה. אבי עדיין מאושפז ובשלב זה סובל משיתוק חלקי בגופו וקשיי דיבור משמעותיים. אנחנו לא משתחררים מהתחושה שאילו זמן התגובה בחדר המיון היה מהיר יותר, המצב היה יכול להיות אחר.

מה אתם יכולים להוסיף במקרה שתיארתי? האם ישנן תקנות למקרי טיפול באדם המגיע לחדר מיון עם חשש לשבץ מוחי? הרי ברור לכולם כי נושא הזמנים קריטי להצלת חיי אדם והקטנת נזקים. מה דעתכם?