עופר סולר רשלנות רפואית - אנחנו כאן עבורך!

בכל הצניעות, ניתן לקבוע בוודאות גבוהה כי משרדנו הוא המוביל בישראל בכל הנוגע לספר התביעות המטופלות באמצעותינו, במקרים של אי אבחון מוטציות גנטיות ושינויים כרומוזומליים אלא רק לאחר הלידה.

משרדנו מטפל במאות [!] מקרי תביעה שעוסקים בתחום הגנטיקה, מקרים שבהם ילדים, בנים ובנות, אובחנו רק לאחר הלידה עם תופעות של אוטיזם, אפילפסיה, עיכוב התפתחותי ופגיעות רב מערכתיות מורכבות, בשל פגמים גנטיים שאותם ניתן וצריך היה לאבחן כבר בשלבים הראשוניים של ההריון, אך הרופאים התרשלו כשלא הסבירו להורים על כך.

בפניה למשרדנו, בכל עניין גנטי, ניתן להתרשם מתיקי תביעה במקרים מקבילים כמו גם לקבל ייעוץ משפטי אישי מעורכי דין מנוסים בתחום, כאשר אנו עובדים בשיתוף פעולה מקצועי צמוד עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום הגנטיקה.

קראו עוד בנושא: מחדל בדיקות מי השפיר בישראל

השאלה חוזרת על עצמה פעמים רבות מדי יום, ולכן כתבנו וחיברנו עבור לקוחותינו [וציבור ההורים בכלל] את המדריך המלא שמסביר את כל הזכויות, ההטבות, הפטורים וההנחות המגיעות לילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי ולבני משפחתם.

ניתן לקרוא את המדריך בלחיצה כאן ובתקופה הקרובה, נעלה לרשת את הצ'אט בוט שיאפשר להורים לשוחח, לבדוק, להכיר ולדעת את כל הזכויות המגיעות להם ולילדיהם שאובחנו עם אוטיזם.

אם כבר נעשתה על ידך פניה לרופא ולבית החולים (אשר אינה מומלצת כאמור) הרי שבכל מקרה, בין אם ענו לך ובין אם לאו, מומלץ לפנות בהקדם לפגישת ייעוץ אישית עם עורך דין ולעדכן אותו בדבר המכתב בו פנית לרופא ולבית החולים.

פניות של עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית זוכות בכל מקרה למענה מצד הגוף הרפואי אליו פונים. זאת סיבה נוספת לכך שבמקרים של חשד או חשש לרשלנות רפואית, מומלץ לפעול תמיד רק תחת ייצוג משפטי.

אם כבר נעשתה על ידך פניה לרופא ולבית החולים (אשר אינה מומלצת כאמור) הרי שבכל מקרה, בין אם ענו לך ובין אם לאו, מומלץ לפנות בהקדם לפגישת ייעוץ אישית עם עורך דין ולעדכן אותו בדבר המכתב בו פנית לרופא ולבית החולים.

פניות של עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית זוכות בכל מקרה למענה מצד הגוף הרפואי אליו פונים. זאת סיבה נוספת לכך שבמקרים של חשד או חשש לרשלנות רפואית, מומלץ לפעול תמיד רק תחת ייצוג משפטי.

בחלק גדול מהמקרים מעורבים בטיפול מספר גורמים כמו קופת חולים, בית חולים ולעיתים גם רופאים פרטיים.

כדי לקבל תמונה ברורה של השתלשלות הטיפול והיכן היתה ההתרשלות בטיפול שגרמה לנזק יש צורך תחילה לקבל את כל התיקים הרפואיים מכל הגורמים המטפלים ובכך יסייע לך כאמור עורך הדין.

לאחר קבלת התיקים הרפואיים המומחה הרפואי אליו יפנה עורך הדין יקבל את התיעוד הרפואי ויעיין בו ויוכל להעריך אם היתה התרשלות בטיפול ואיזה גורם התרשל. יתכן בהחלט מצב בו יתברר כי יותר מגורם רפואי אחד התרשל בטיפול, למשל לדוגמה כאשר נקבעה אבחנה רפואית שגויה ורשלנית בבית החולים, ורופאי קופת חולים אשר קיבלו את האבחנה השגויה לא ערערו עליה ולא עשו דבר למרות שחלה עליהם חובה מקצועית לעשות כן.

במקרה כזה תוגש תביעה הן כנגד הגורם אשר מפעיל את בית החולים, לדוגמא מדינת ישראל אם מדובר בבית חולים ממשלתי, והן כנגד קופת החולים. תביעות רשלנות רפואית כנגד מספר גורמים רפואיים אינן נדירות כלל.

קראו עוד על חלוקת האחריות בין המעורבים במקרה רשלנות רפואית

למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית בנושאי הריון ולידה.

אנו עובדים עם המומחים הרפואיים המובילים והמוערכים ביותר וניהלנו לאורך השנים תיקי תביעה רבים אשר הסתיימו בפיצויים ראויים ללקוחות המשרד. מרבית תיקי הרשלנות הרפואית המנוהלים כיום במשרדנו הנם בתחום מעקב ההריון, ניהול הלידה וגנטיקה.

בטרם 'מרימים ידיים' כדאי תמיד לברר ולבדוק שאכן נעשה בירור רציני ומעמיק באשר לסיכויים לבסס תביעת רשלנות רפואית.

אם תחושת הבטן שלך הנה כי כן היתה רשלנות בטיפול הרפואי ונותרת, גם לאחר בירור על ידי עורך הדין שאליו פנית, עם שאלות פתוחות שלא נענו כדאי בכל מקרה לפנות ולשמוע חוות דעת של עורך דין נוסף. בשלב הזה כבר אין הרבה מה להפסיד.

כדאי לעדכן את עורך הדין שכבר ניסיתם לברר את המקרה באמצעות עו"ד אחר ולעדכן אותו בפרטים.

נציין כי לאורך השנים טיפלנו בהצלחה בכמה תביעות של נפגעים שקיבלו "סירוב" במשרד עורכי דין אחר בטענה שאין להם קייס. מעבר לכך, במקרים בהם אנו סבורים כי אין הצדקה להגשת תביעה, לרוב נמליץ לנפגע/ת לפנות לעו"ד נוסף לצורך קבלת חוות דעת נוספת בעניין.

גובה הפיצויים נקבע בראש ובראשונה לפי היקף הנזק שנגרם למטופל/ת בכל מקרה לגופו.

כאשר מדובר, לדוגמה, ברשלנות רפואית בלידה בשל אי אבחון מצוקה עוברית ותשניק לידתי, שגרמו לנכות קבועה בשיעור של 100% לילוד עקב שיתוק מוחין ופיגור שכלי ברור שסכום הפיצויים יהיה גבוה מאד שכן אותו ילד נכה יזדקק כל חייו לעזרה סיעודית, לא יוכל לעבוד ולהשתכר ויזדקק לאין ספור טיפולים ואביזרי שיקום.

מאידך במקרה של רשלנות רפואית בלידה שגרמה לפגיעה ביד שמאל של התינוק עקב שיתוק ע"ש ארב כאשר נגרמה נכות אורתופדית בשיעור של 20% בשל מגבלה בתנועות היד הרי שהיקף הפיצוי יהיה נמוך יותר שכן ילד זה יזדקק לעזרה בהיקף נמוך בהרבה, יוכל לעבוד למחייתו גם אם בהגבלה מסוימת.

חישוב הפיצויים הנו אם כך נגזרת של היקף הנזק שנגרם בשל הרשלנות המבוטא בדרך כלל באחוזי נכות והמשמעות התפקודית של אותה נכות קרי, האם יש בנכות כדי לגרוע מהאפשרות להשתכר ולבצע פעולות יומיומיות באופן עצמאי.

מאחר וחלק לא מבוטל מתביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסדר ללא פסק דין הרי שגם לחוזק הטענות של התובע יש משקל בקביעת היקף הפיצויים. ככל שהתביעה מבוססת יותר ובעלת סיכוי רב יותר להתקבל אם ינתן פסק דין כך היקף הפיצויים בהסדר יהיה קרוב יותר לשווי המלא של התיק.

שכר טרחת עורך הדין בתביעות רשלנות רפואית נקבע בדרך כלל באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסיום ההליך וברוב במכריע של המקרים התובע/ת לא צריך לשלם לעורך הדין מראש.

בניגוד לתביעות בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים אין חוק אשר קובע כמה שכר טרחה על עורך הדין לגבות. תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות עתירות עבודה משפטית ודורשות ניסיון והכרות עם התחום הייחודי ותביעות רשלנות רפואית בתחום ההריון והלידה הנן מורכבות במיוחד.

הטיפול בתביעות רשלנות רפואית לוקח בדרך כלל מספר שנים. ההחלטה לגבי שכר הטרחה בתיק משקפת את היקף העבודה הצפוי, מידת המורכבות של התיק והיקפו.

בהחלט כן.

לפי חוק זכויות החולה כל מטופל נדרש לחתום על טופס הסכמה לחלק מהפעולות הרפואיות כמו ניתוחים למשל. החתימה על טופס הסכמה לטיפול רפואי אין בה כדי וויתור על תביעה או הסכמה לכל נזק שיגרם בשל התרשלות בטיפול.

בכל מקרה של פגיעה בטיפול יש גם לבחון מתי נחתם הטופס, למשל חתימה זמן קצר לפני הפעולה אינה תמיד תקינה וראויה וכמובן מה נרשם בטופס ההסכמה. אם מתברר שהיתה התרשלות בטיפול הרפואי חתימה על טופס הסכמה לטיפול אין בה כדי למנוע או לסכל תביעת רשלנות רפואית.

כאשר תביעת רשלנות רפואית מוגשת כנגד בית חולים או הגורם אשר מפעיל את בית החולים אין צורך ממשי לתבוע את אנשי הצוות הרפואי אשר ביצעו את הטיפול בפועל, שכן הם עובדים של בית החולים ולכן בית החולים אחראי על כל מעשיהם ומחדליהם.

הגשת תביעה רק כנגד רופא מסוים בבית החולים גם אינה הגיונית בדרך כלל שכן לרוב בבית חולים מדובר בטיפול של צוות.

השלב הראשון הינו כאמור פגישת ייעוץ עם עורך הדין להערכת המקרה, ככל שנראה שיש סיכוי ממשי לתביעה עורך הדין פונה לקבלת התיקים הרפואים של התובע באמצעות טופס ויתור על סודיות רפואית עליו חותם התובע.

התיעוד הרפואי מתקבל במשרד עורך הדין והוא בודק אותו ומעביר אותו לבחינה של מומחה רפואי מתאים להערכה האם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי והאם נגרם נזק בשל אותה התרשלות. המדובר כמובן במומחה רפואי אשר אין לו כל קשרי עבודה או אחרים עם הגורמים שטיפלו בתובע והוא מוכן לתת הערכה אובייקטיבית אמיתית של איכות הטיפול הרפואי.

המומחה הרפואי יעדכן את עורך הדין בממצאי בדיקתו ואם הוא סבור כי אכן הייתה התרשלות בטיפול הרי שהוא יערוך חוות דעת מלאה בכתב בעניין הרשלנות בטיפול והקשר שלה לנזק. בחלק מהמקרים, כמו למשל באירוע של רשלנות רפואית בלידה, יהיה צורך ביותר מחוות דעת רפואית אחת. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות עורך הדין יערוך את התביעה ויגישה לבית המשפט המתאים.

הגורם הנתבע יגיש כתב הגנה בתגובה לכתב התביעה אשר בדרך כלל הינו לקוני למדי ומכחיש את כל טענות התביעה ללא התייחסות עניינית לטענות בשלב זה.

לאחר מכן לרופא או בית החולים או קופת החולים הנתבעת יהיה פרק זמן על מנת לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של התובע ולצרף חוות דעת רפואיות מטעמם. במקביל הצדדים מנהלים הליכי קדם משפט הכוללים גילוי מסמכים, העברת שאלונים ומענה עליהם וכו'.

בשלב זה בדרך כלל תתקיים גם ישיבת קדם משפט בבית משפט כדי לקדם את התיק בה אין חובה שהתובע ישתתף.

לרוב בשלב זה הצדדים בוחנים אפשרות לניהול משא ומתן על הסדר לסיום התיק ללא פסק דין, בין באמצעות הגשת תחשיבי נזק לבית משפט וקבלת הצעת פשרה או ניהול ישיבת גישור בפני שופט בדימוס או עורך דין מנוסה וקבלת הצעת פשרה לסיום התביעה.

ככל שהצדדים מגיעים לסיכום בעניין סיום התיק יחתם הסכם פשרה שיוגש לבית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין וסכום הפשרה יועבר מהנתבע לידי התובע באמצעות עורך דינו.

אם הצדדים לא מגיעים להסדר יש סיכוי שבית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו להערכת שאלת הרשלנות או הנזק או לחלופין שיקבע את התיק לשמיעת ראיות.

כל אחד מהצדדים מגיש תצהירים בהם הוא מפרט את העובדות והטענות והתיק נקבע לחקירות העדים.

הרופאים המומחים אשר הגישו חוות דעת רפואיות מטעם כל צד נחקרים בחקירה נגדית על חוות דעתם על ידי עורך הדין של הצד שכנגד וגם המצהירים מכל צד נחקרים בחקירה נגדית על חוות דעתם.

בתום שמיעת הראיות כל צד מגיש סיכומים וניתן פסק דין, הקובע האם התביעה התקבלה או נדחתה כולל נימוקים מפורטים. ככל שהתביעה התקבלה בית המשפט יפסוק מה סכום הפיצויים שיקבל התובע כמו גם שכר טרחתו של עורך הדין שייצג אותו.

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות על בסיס הטענה כי לא הוצע לאישה בהריון על ידי הרופא לבצע בדיקה גנטית או אחרת שיכלה לאתר מום, מחלה או בעיה גנטית בעובר.

המבחן אם היתה אכן התרשלות בניהול מעקב ההריון אינו מה ידע הרופא שניהל את מעקב ההריון אלא מה הוא היה אמור לדעת כרופא סביר אשר מנהל מעקב הריון.

ככל שיוכח באמצעות חוות הדעת הרפואיות אשר נתמכות בספרות הרפואית הרלבנטית שהבדיקה במועד ההריון היתה מוכרת והיה מקום להציע אותה לאישה במעקב הריון ולמרות זאת האישה לא קיבלה הסבר לגבי אפשרות ביצוע הבדיקה, גם באופן פרטי, ויוכח כי היא היתה שוקלת לבצע את הבדיקה הרי שיקבע כי אכן היתה התרשלות בטיפול.

קראו בהרחבה על מבחן הידע העדכני המחייב את הרופאים שלנו

יש מקרים בהם רופא או גוף רפואי התרשל באופן ברור בטיפול אולם בפועל לא נגרם נזק או שנגרם נזק קטן ביותר.

אם מטופל לדוגמה פונה לרופא ומתלונן על כאב בחזה וזיעה והרופא לא מבצע לו בדיקת א.ק.ג ולא מפנה אותו למיון ופוטר אותו באבחנה שהכל בסדר ורק נתפס לו שריר.

המטופל מחליט על דעת עצמו לפנות בכל אופן למיון ללא הפניה ושם מגלים כי לקה בהתקף לב ומטפלים בו במועד ומונעים את הנזק לשריר הלב.

הרופא אמנם התרשל במקרה זה באופן חמור אולם גם אם תוגש תביעת רשלנות רפואית סביר להניח כי הפיצוי שיפסק, אם בכלל, יהיה מאד קטן שכן בשל תושיית המטופל לא נגרם נזק בשל ההתרשלות של הרופא.

הפיצוי שנפסק בבתי המשפט ניתן בשל התרשלות שגרמה לנזק ולא על עצם הרשלנות עצמה באותם מקרים שלא נגרם נזק.

במקרה כזה ספק אם יהיה נכון להגיש תביעה, אשר בכל מקרה תצריך חוות דעת רפואיות יקרות, בזמן שהפיצוי הכספי שיפסק יהיה נמוך יחסית.

גם במקרה בו היתה התרשלות בטיפול אולם נגרם נזק חולף ולא קבוע יש לעיתים מקום לשקול אם העלויות של ביסוס התביעה תהיינה מוצדקות כלכלית נוכח כך שהפיצוי סביר להניח יהיה קרוב לעלויות חוות הדעת.

עורכי דין בעלי ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית לא ימהרו להמליץ ללקוח להגיש תביעה שאין מאחוריה היגיון כלכלי בשל חוסר כדאיות, גם אם על פניו היתה רשלנות בוטה בטיפול הרפואי וכשלא נגרם למטופל נזק.

בהחלט כן.

בערך ב-35% מהמקרים שבהם ילד או ילדה מאובחנים בסביבות גיל 2-3 אל הספקטרום האוטיסטי, ניתן למצוא רקע גנטי-רפואי, שאותו ניתן היה לאבחן בבדיקות גנטיות עוד במהלך ההריון.

אם הרופא שליווה את מעקב ההריון שלך לא הסביר והמליץ לך לבצע את בדיקות כמו צ'יפ גנטי ואקסום, ויתברר לאחר אבחון הילד/ה כי קיים רקע גנטי לאוטיזם, ברוב המקרים ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

משרדנו מטפל במאות מקרים של תביעות דומות וניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות מלאות מעורכי הדין במשרד.

קראו עוד: מתי ניתן לתבוע פיצויים במקרה של אבחון אוטיזם?

חשוב לבחור עורך דין אשר מתמחה ועוסק בתביעות רשלנות רפואית כתחום עיסוק בלעדי ולא כעוד תחום עיסוק מתוך שלל תחומי עיסוק, רצוי כמובן לבחור עורך דין שיש לו ניסיון של שנים בתחום ואין כל מניעה לברר עם עורך הדין בשאלה ישירה האם עסק בתביעות דומות.

מותר ואפשר לבקש מעורך הדין לשוחח עם לקוחות שבהם טיפל בעבר. חשוב להתרשם בפגישה האם עורך הדין יכול ומוכן לשתף אתכם בעדכונים לגבי הליך התביעה וכיצד הוא יכול לעשות זאת ואין לזלזל גם בתחושת הבטן שלכם בנוגע לכימיה עם עורך הדין.

נושא תמחור שכר הטרחה בוודאי חשוב אולם יש לזכור כי עורך דין מנוסה, ותיק ומוערך מתמחר אחרת את שירותיו מאשר עורך דין צעיר ומתחיל ללא ניסיון רב.

במקרים של תביעות רשלנות רפואית פעמים רבות 'הזול מתברר כיקר' היא אמרה נכונה, שכן בהחלט יתכן שעורך דין אשר גובה שכר טרחה מעט גבוה יותר, נוכח ניסיונו, יצליח להשיג ללקוח פיצוי גבוה באופן משמעותי מאשר עורך דין פחות מנוסה, אשר מתמחר את שירותיו מעט יותר בזול, כאשר בסופו של דבר לנפגע יוותר פיצוי רב יותר לאחר ניכוי שכר טרחת עורך הדין דווקא אם יבחר את עורך הדין אשר שכר טרחתו גבוה יותר.

במדינת ישראל פועלים כמה משרדי עורכי דין בודדים המתמחים אך ורק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. אנו מציעים לכם לפנות ולהתייעץ עם עורך דין ותיק ומנוסה, בכל מקרה, לפני קבלת החלטה לגבי הגשת תביעה תביעת רשלנות רפואית.

כך יהיה קל יותר לקבל החלטה ולבחור את עורך הדין הכי מתאים לייצוג בתביעה שלך.

השלב בניהול התביעה בו עולה השאלה אם כדאי לסיים את התביעה בהסדר פשרה או להמשיך עד הסוף לפסק דין הנו בדרך כלל לאחר שהנתבע (בית החולים או הרופא) צירף את חוות הדעת הרפואיות מטעמו.

בשלב זה כבר ברור מהן טענות הנתבע כנגד טענות התובע בתביעה ואפשר כבר להעריך את סיכויי התביעה להתקבל בפסק דין אל מול הסיכון שבסופו של דבר התביעה תדחה והתובע לא יקבל כל פיצוי.

שלב זה בדרך כלל מגיע כחצי שנה עד שנה במקרים מורכבים במיוחד מיום הגשת התביעה לבית המשפט.

יש מספר שיקולים אשר נלקחים בחשבון בהחלטה אם לסיים את התביעה בהסדר פשרה או להמשיך עד לפסק דין. ראשית יש לשקול כמובן את סכום הפשרה אשר על הפרק ולבחון אם הוא משקף מצד אחד את הנזק ומצד שני גם את הסיכויים והסיכונים בתביעה לעניין קבלתה או דחייתה על ידי בית המשפט במידה ויינתן פסק דין.

יש לקחת בחשבון כי ניהול התיק עד לפסק דין עלול לקחת עוד זמן רב ובתיקים מורכבים אפילו שנים, במיוחד בהמצא מספר מומחים ועדים רבים, וככל שהתובע זקוק לפיצוי בהקדם יש לעניין זה משמעות.

חלק מהתובעים אינם ששים להעיד בבית המשפט מסיבות שונות כמו למשל טראומה נפשית שנגרמה להם בעקבות המקרה וחשש שהעדות תחזיר אותם לאחור לאחר שהצליחו להתגבר וכדומה.

מעבר לאמור, גם לאופיו של התובע יש משקל בהחלטה אם לנהל את התיק עד לפסק דין. יש אנשים שמוכנים לקחת סיכון מסוים בעוד שאחרים מעדיפים ודאות ויציבות ולאלה בדרך כלל יש נטייה להעדיף הסדר ראוי על פני פסק דין.

בסופו של יום ההחלטה אם לסיים את התביעה בהסדר או להמשיך לפסק דין תלויה בתחושת התובע כיצד נכון לנהוג בהתחשב בסכום הפיצוי המוצע, היקף נזקיו ואופיו. מטבע הדברים לעורך הדין אשר מייצג את התובע יש ניסיון רב בקבלת החלטות מסוג זה והוא יוכל לסייע לתובע לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר והנכונה עבורו.

שאלה מצויינת ובחלק מהמקרים התשובה חיובית.

אם הרופא שליווה את מעקב ההריון שלך לא יידע אותך לגבי האפשרות לעשות בדיקת מי שפיר, בכל גיל ובכל הריון ללא יוצא מן הכלל, ולא הסביר לגבי חשיבותה של הבדיקה ועל האפשרות לעשות צ'יפ גנטי כהמשך ישיר לדיקור מי השפיר, יכול בהחלט להיות שיש לך סיבה מוצדקת לתבוע.

למרבה הצער וההפתעה, במדינת ישראל של שנת 2021 עדיין אין המלצה גורפת של משרד הבריאות, להמליץ להסביר ולהפנות כל אישה, בכל גיל ובכל הריון לבדיקת מי שפיר במימון מלא. ההנחיות המיושנות של משרד הבריאות בנושא הנן בגדל מחדל רשלני.

הורים שמגלים בפעם הראשונה רק לאחר האבחון של הילד/ה, כי ניתן היה לבצע בדיקה גנטית פשוטה עוד במהלך ההריון, יכולים להיות זכאים לפיצויי עתק בשל רשלנות רפואית, ומקרים מסוג זה מחייבים בחינה והערכה משפטית מדוקדקת.

משרדנו מייצג בני משפחה במאות מקרי תביעה דומים וניתן לפנות אלינו בכל שאלה נוספת בנושא ולצורך הערכת המקרה שלך.

קשה לתת תשובה מקצועית ועניינית מבלי לעיין בתיעוד הרפואי מיום הלידה וברוב המקרים, יעלה צורך להתייעץ גם עם מומחה רפואי בתחום המיילדות על מנת להבין אם תהליך הלידה התנהל קשורה או שהרופאים התרשלו.

כפי שאנו ממליצים לכל מי שיש לו ספק במקרה דומה, נמליץ גם הפעם: חשוב לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, עם דגש על ניסיון בתחום ההריון והלידה, על מנת לבחון את המקרה בעיניים משפטיות ובשילוב עם מומחה רפואי מתאים כאמור.

עורך הדין יעתיק את התיק הרפואי המלא של היולדת מהמוסד הרפואי שם ארעה הלידה. בעיון בתיק הרפואי ניתן יהיה להעריך בצורה מדוייקת את התנהלותם של אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה, שאז ניתן יהיה להבין האם ניתן להצביע על קשר סיבתי בין התארכות הלידה והסיבוכים שארעו במהלכה לבין תופעות של עיכוב התפתחותי, שאובחנו לראשונה כשנתיים לאחריה.

נציין כי במשרדנו מתנהלות כמה וכמה תביעות פיצויים בסדרי גודל משמעותיים ביותר, שהוגשו בשל סיבוכים בזמן הלידה שגרמו לנזקים משמעותיים מאד לתינוקות שנולדו, ובין השאר גם לתופעות של עיכוב התפתחותי ומגבלות פיזיולוגיות שנבעו מפגיעה באספקת החמצן לגופו של הרך הנולד, בעת הלידה.

ישנן סיבות רבות לעיכוב התפתחותי ולפי מחקרים עדכניים, 1 מכל 6 או 7 מקרים נובע מבעיה גנטית.

במהלך ההריון ניתן לעשות בדיקת סיסי שליה  או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי, כאשר באמצעות בדיקה זאת ניתן לאבחן מאות מוטציות גנטיות שעלולות להוביל לעיכוב התפתחותי והפרעות מורכבות אחרות.

רופא הנשים שליווה את מעקב ההריון שלך, ואין זה משנה בת כמה היית בזמן ההריון, היה חייב להסביר לך על בדיקת הצ'יפ הגנטי, כמו גם על בדיקות גנטיות אחרות, על מנת שתוכלי לקבל החלטה מושכלת האם לבצע אותן.

אם הילדה אובחנה עם עיכוב התפתחותי מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי, שאז יפנו את הילדה לביצוע בדיקת צ'יפ גנטי [בדיקת דם פשוטה]. בדיקת הצ'יפ הגנטי כאמור, תדע לאבחן מוטציות גנטיות זעירות ואם יתברר כי הילדה לוקה במוטציה גנטית כאמור ולא ניתן לך הסבר מפורט וברור, כבר בתחילת ההריון, לגבי האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי - תקום לך עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית.

משרדנו מטפל במאות מקרי תביעה דומים ואם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי לפנות אלינו באופן אישי לקבלת מענה מפורט.

יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות למותו של העובר ברחם בכל שלב, לאורך חודשי ההריון. הסיבות עשויות לנבוע מבעיה רפואית או סיבה גנטית הקשורה לאם ההריונית, מבעיה גנטית של העובר ומסיבות הכרוכות בנסיבות חיצוניות.

ישנם לא מעט מקרים שבהם ניתן למנוע את מות העובר ברחם על ידי נקיטת צעדים רפואיים חיוניים ובין השאר:

• הקפדה על ניטור עוברי רצוף
• הפניית האם לשמירת הריון
• הכנה ראויה וייזום לידה מוקדמת
• טיפול תרופתי לאם ההריונית

ועוד.

אם יתברר כי הרופא שליווה את מעקב ההריון התרשל בביצוע תפקידו, ואת נושא ההתרשלות ניתן לבדוק ולברר רק בדיעבד למרבה הצער, הרי שתקום עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

נדגיש כי בתי המשפט בארצנו הכירו בעילת תביעה בשל מות עובר ברחם אמו והפיצוי שנפסק במקרים אלו, בעיקר בשל עוגמת נפש, עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.

עוד בנושא: הפלות חוזרות בשל סיבה גנטית

נתחיל ונדגיש כי אין הגדרה חוקית שנותנת מענה לשאלה האם עורך דין הנו מומחה בתחום הרשלנות הרפואית.

מצד שני ובדומה לנהוג במקצועות חופשיים אחרים, עורך דין בעל יותר מ-20 שנות ותק, עם ניסיון בייצוג תובעים במאות רבות של תביעות פיצויים, כזה שיש לו היכרות עם טובי המומחים הרפואיים בכל תחום רלוונטי ומי שמכיר באופן אישי ומקצועי את עורכי הדין שמצייגים את הנתבעים [ובסך הכל ישנם כ-10 משרדים עורכי דין מובילים שמייצגים נתבעים] יכול בהחלט להיחשב למומחה לרשלנות רפואית.

מומחה, כמו בכל תחום אחר, הוא אדם מקצועי, מנוסה, ותיק ובעל ידע נרחב מאד בתחום עיסוקו וכך גם כאשר מבקישם להגדיר "מי הוא מומחה ברשלנות רפואית".

עצם העובדה שעורך דין מסויים עוסק בתחום באופן בלעדי כבר מעל ל-20 שנה, כאשר בשנותיו הראשונות עסק בייצוג נתבעים [חברת הביטוח מדנס וחברת הביטוח ענבל] מלמדת בהכרח על היקף ניסיונו העצום. ניסיון משפטי מחד והיכרות עם המערכת שעוסקת ומנהלת את תביעות הרשלנות הרפואית בישראל מאידך.

אלו בצירוף העובדה שעורך הדין ייצג ומייצג תובעים במאות תביעות פיצויים מורכבות ביותר, מקנות לו את הזכות להיות מוכר, במיוחד על ידי קולגות העוסקים בתחום ולקוחות, כמומחה לרשלנות רפואית.

אכן כן.

ברוב המקרים ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי זכאים לתגמולי ביטוח סיעודי מקופת החולים בה הם חברים ממועד לידתם וכן מפוליסות ביטוח סיעודי קולקטיביות של ההורים. ניתן לקרוא בהרחבה בנושא זה בלחיצה כאן

חשוב לדעת כי הזכות לקבל את תגמולי הביטוח הסיעודי במקרה של ילד אוטיסט רלוונטית גם לילדים עצמאיים, שאינם נזקקים לסיוע הזולת בביצוע פעולות היום יום, ולו לאור הגדרת תשוש נפש בפוליסת הביטוח הסיעודי, שכן כושר השיפוט של הילדים האוטיסטים בעייתי והם זקוקים, ברוב המקרים, להשגחה קבועה פן יפגעו בעצמם ובסובבים אותם בשל שיקול דעת מוטעה וחוסר יכולת להבחין בין טוב לרע.

ניתן לקרוא עוד על הגדרת תשוש נפש בכל הנוגע לאוטיזם בלחיצה כאן

משרדנו מתמחה בייצוג ילדים אוטיסטים בתביעות לקבלת תגמולים מהביטוח הסיעודי ואנו מייצגים מעל 1000 משפחות, הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי, בתביעות מול חברות הביטוח הסיעודי.

מי שנפגע בשל רשלנות רפואית יכול להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו בשל הרשלנות רפואית.

מעבר לכך אם לנפגע נגרמה נכות ניתן להגיש לביטוח הלאומי בקשה לקבלת גמלת נכות כללית, גמלת שירותים מיוחדים במקרים של נכות קשה וגמלת ניידות אם נגרמה פגיעה ביכולת הניידות.

אם היו לנפגע בעת הפגיעה פוליסות ביטוח פרטיות כמו אובדן כושר עבודה, פוליסת סיעוד, פוליסת מחלות קשות או ביטוח חיים במקרה של מוות חו"ח יש לבחון באמצעות עורך דין אם ניתן לקבל פיצוי דרכן.

בכל מקרה יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לקבל את חוות דעתו, כאשר במהלך הפגישה, ניתן לקבל ממנו פירוט מלא ומדוייק של כל הזכויות המגיעות לנפגע/ת ולבני המשפחה.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי מעורכי הדין שלנו לחצ/י כאן

ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בכל מקרה של אבחון ילד עם אפילפסיה ועיכוב התפתחותי, אם יתברר כי מצבו של הילד נגרם בשל פגיעה גנטית. על מנת לבדוק את הילד צריך לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים ולבקש הפניה לבדיקת צ'יפ גנטי, שהנה בדיקת דם פשוטה מדמו של הילד.

בהתאם לתוצאות בדיקת הצ'יפ הגנטי של הילד ואם הבדיקה תצביע על פגיעה גנטית, יש לבדוק את התיק הרפואי שלך מתקופת ההריון על מנת לקבל אינדיקציה לגבי ההסברים שניתנו מהרופא בזמן מעקב ההריון, על החשיבות שבביצוע בדיקת צ'יפ גנטי בהריון. אם לא ימצא תיעוד בתיק הרפואי לכך שקיבלת הסבר על הבדיקה, תעמוד לך הזכות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

הסיבה לכך הנה שכל רופא נשים חייב ליידע את ההורים לגבי בדיקת הצ'יפ הגנטי ולהסביר את חשיבותה לצורך אבחון מוקדם, כבר בתחילת ההריון, של פגיעות גנטיות משמעותיות בעובר. רופא שלא מסביר להורים ולא מיידע אותם באשר לעובדות החשובות - מתרשל בביצוע תפקידו.