חובתו של מטפל לקבל הסכמה מדעת של המטופל למתן טיפול רפואי. חובה זו מבוססת בחקיקה ראשית בחוק זכויות החולה. מהי הסכמה מדעת, כיצד תינתן ובאילו מקרים ניתן לתבוע פיצוי עבור נזקיו של הליך רפואי לו לא הסכמתם?

במאמר זה ננסה לענות על שאלות אלו ורבות אחרות, שעולות לא אחת במסגרת תביעות רשלנות רפואית, בהן נטען כי המטופל, התובע, לא היה מודע ולא הבין את ההליך הרפואי, על כל השלכותיו.

מה משמעותו של המושג הסכמה מדעת?

על המטפל לוודא כי החולה קיבל את כל המידע הרפואי הדרוש לו, על מנת לקבל החלטה מושכלת בדבר הטיפול שמוצע לו.

במסגרת מידע זה, תינתן האבחנה הראשונית, הצפי לגבי מצבו הבריאותי של המטופל במהלך הטיפול, זמן קצר לאחריו ולעתיד הרחוק. על המטופל להבין היטב את ההליך הרפואי שצפוי לו, את השלכותיו, את תועלתו, סיכוניו והאלטרנטיבות הקיימות.

הסכמה להליך רפואי בהיעדר המידע הנ"ל, אינה הסכמה מדעת.

הסכמה מדעת וסיכונים בטיפול רפואי

ישנם טיפולים רפואיים שונים שלא בהכרח מסכנים את חייב של המטופל, או מתאפיינים בסבירות גבוהה לגרום לו לנכות.

רופאים רבים, יפתרו עצמם במקרים אלו בתשובה כמו – "אין הליך רפואי בלי סיכון מסוים, אבל הוא מזערי", או "זה לא מסוכן, יש כל מיני תופעות לוואי קלות שעלולות לבוא לידי ביטוי, אך לא משהו שמסכן חיי אדם".

עמימות זו אינה מאפשרת למטופל להבין את הסכנות הכרוכות בטיפול, או את תופעות הלוואי, לרבות הכאב ואי הנוחות, הצפויות לו.

הסכמה לטיפול רפואי שלא ניתן אודותיו הסבר מלא ומקיף, הנוגע גם לנושאים אלו, אינה הסכמה מדעת והמטופל יוכל לתבוע מרופאיו פיצויים עבור הנזקים שיגרמו לו. נזקים אלו, עשויים להיות אף כאב ואי נוחות, שרופאיו לא מצאו לנכון ליידע אותו לגביהם.

הסכמה מדעת לטיפולים חדשניים

טיפולים רפואיים חדשניים, לעיתים קרובות יחשפו את המטופל לסיכונים שונים, במקרה הטוב, יעילותם לא נבדקה לאורך שנים, במקרה הרע, אירעו מקרים בהם נגרם למטופלים נזק רב בעקבות טיפול רפואי חדשני שהשלכותיו לא נבדקו לתווך הארוך.

בכל מקרה בו מוצע לחולה טיפול רפואי שכזה, יש לנהוג במקדם זהירות גבוה ולהסביר היטב כי מדובר בטיפול חדשני.

אי הסכמה מדעת כעילה לתביעת רשלנות רפואית

לרוב, תביעות רשלנות רפואית מתייחסות למקרים בהם הטיפול הרפואי שניתן לחולה אינו עומד במבחן הרופא הסביר. לדוגמא, רשלנות באבחון מחלות קשות, רשלנות רפואית בניתוח, רשלנות בלידה ועוד.

אולם, לפי הוראות חוק זכויות החולה, בסעיף הסכמה מדעת, גם אם התנהלות הגורמים הרפואיים במהלך הטיפול ולאחריו הייתה תקינה, אך נגרמו נזקים והמטופל לא נתן לטיפול הסכמה מדעת – יוכל לתבוע פיצוי כספי עבור נזקיו.

למעשה, בפני המטופל אפשרות לקבל פיצוי אם נגרם לו נזק בעקבות טיפול רפואי, גם אם הנזק אינו תוצר של רשלנות הרופא והנו חלק מהסיבוכים הצפויים של הטיפול. יצוין כי במקרה זה, על התובע להוכיח כי לו ניתן לו הסבר ראוי, המכיל את מלוא המידע הרלוונטי להחלטתו, לא היה מסכים לביצוע הטיפול.

טופס הסכמה לניתוח כעדות להסכמה מדעת

לפי דרישות החוק, על הגורמים הרפואיים להעביר לידי המטופל את כל המידע וההסברים תוך זמן סביר לפני מועד ביצוע הטיפול. זאת, בכדי שתינתן לו אפשרות לבחון באופן יסודי את המידע שברשותו ולבקש מידע נוסף ומענה על שאלותיו בעת הצורך.

אולם, חלק לא קטן מהמוסדות הרפואיים טרם הפנימו דרישה זו ובמסגרת הגנתם, כאשר מוגשת נגדם תביעה, נוהגים הם להציג טפסי הסכמה עליהם נדרשו המטופלים לחתום כראיה לכך שניתן להם ההסבר.

בתי המשפט דנו בסוגיה זו במגוון רחב של פסיקות וקבעו כי עצם החתימה על טופס הסכמה לניתוח, אינה מעידה על הסכמה לדעת.

זאת מהסיבה הפשוטה שדרישה לחתום על הטופס, זמן קצר לפני מועד הניתוח, אינה מאפשרת למטופל לבחון לעומק את המידע שניתן לו, להתייעץ, לשאול ולקבל החלטה מבחירה חופשית ומדעת. וודאי שאינה מאפשרת לו את הזמן הדרוש לבחון אלטרנטיבות וטיפולים חלופיים.

הסבר על טיפולים חלופיים כתנאי להסכמה מדעת

מוסדות רפואיים שונים יציעו טיפולים רפואיים בהתאם לטובת המטופל ולטיפול שיש ביכולתם להציע, תחת מגבלות טכניות ותקציביות.

בהתאם לחוק זכויות החולה וסעיף הסכמה מדעת, זוהי חובתו של כל גורם רפואי, המציע טיפול בעל אלטרנטיבות שונות, ליידע את המטופל בדבר הטיפולים החלופיים ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת, כאשר מלוא המידע, אודות כל האפשרויות בידיו.

גרימת נזקים כתוצאה מטיפול רפואי לו היו אלטרנטיבות, אודותיהן המטפל לא יידע את החולה, עשויה לזכות את החולה בפיצויים בגין רשלנות רפואית.

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי מעורך דין מיומן ליחצו: יעוץ משפטי

קיראו בהרחבה על: ניתוח הרמת חזה