שלום לך
האם במקרה של פסק דין שבו נקבע שהתובע זכאי לפיצויים הכוללים שכר טרחה של עורך הדין של התובע בתוספת מע"מ.
האם התובע אמור לקבל חשבונית על השכר טרחה שיישלם לעורך דינו.
תודה רבה.
לפני כמה חודשים ילדתי תינוק פג ששקל לאחר הלידה רק 980 גרם והיה מאושפז במחלקת פגים בבית החולים במשך 60 יום +. אחרי התקופה של האשפוז הרופאים גילו כי לתינוק יש הרניה או בקע מפשעתי בצד שמאל ובצד ימין. הוחלט לנתח את הילד. אחרי הניתוח המנתח אמר לנו כי הבקע בצד ימין קשה מאד לטיפול והוא החליט על כריתת תוספתן. אחרי הניתוח כמה ימים שוחררנו מבית החולים והכל מתועד בתוך התיק הרפואי של התינוק.
אחרי בערך חודשיים וחצי מהשחרור קיבלתי טלפון מבית החולים והרופא שדיבר איתי אמר שצריך להחזיר את התינוק לבית החולים כי כרתו לו איבר אחר ולא את התוספתן. לפי הרופא הוציאו לילד רקמה מסוג אחר, שאינה חיונית לגוף. בכל מקרה הסיפור הזה מאד מלחיץ אותי ואת הבעל ואנחנו רוצים לדעת אם יש אפשרות להגיש תביעה על רשלנות רפואית, על הנזקים והטעויות בניתוח של התינוק?
על פניו נראה בהחלט כי המקרה מצריך בירור ובדיקה ויתכן שאכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
כדי לבחון מה אירע בדיוק במקרה זה, האם באמת לא נגרם נזק בשל הניתוח הקודם ואם אכן הטעות מקורה ברשלנות יהיה צורך לקבל מבית החולים את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום כירורגיית ילדים.
כדאי ראשית כל לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לעזור באיסוף התיעוד ובהפניה למומחה הרפואי המתאים ביותר.
הילדה נולדה עם פגם הורמונלי נדיר בשם היפופיזה אקטופית. אחרי הלידה בערך 6 שעות הרופאים החליטו לאשפז אותה במחקלת טיפול נמרץ ילדים שם היתה במשך 52 ימים עד השחורר. היא עברה מלא בדיקות ומקבלת טיפול תרופתי קבוע בתרופות בשם אלטרוקסין והידרוקורטזון + הורמון גדילה. היא נמצאת במעקב רפואי קבוע בבית החולים שבו נולדה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בילדה בעבר כנכה בשיעור 30% אך מסיבה כלשהי שאינה ממש הגיונית או ברורה, הכרה זאת בוטלה.
רציתי לדעת אם אתה מכיר את הפגם ההורמנולי היפופיזה אקטופית והאם לדעתך היה צריך לאבחן אותו בבדיקות מוקדמות בזמן מעקב הריון? האם ישנם מקרים של תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בגלל פגם זה בעבר?
איני מכיר את המום המדובר. כדי לבחון אם היה מקום לאבחן את המום בסקירת מערכות יש צורך לקבל את מלוא התיעוד של מעקב ההריון ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום האולטראסאונד. יתכן שלמום נלווים סימנים נוספים אשר כן היה מקום לראות בסקירת מערכות.
אני הגעתי לבית החולים הלל יפה בחדרה בגלל כאב באשכים. הרופא במיון בדק אותי ואמר שיש לי דלקת. הוא רשם לי אנטיביוטיקה ושלח אותי הביתה אחרי שעתיים במיון. אחרי יומיים וחצי כמעט התעלפתי מכאבים, למרות האנטיביוטיקה ואמא שלי לקחה אותי לבית חולים בחיפה כי לא רציתי ללכת שוב להלל יפה. שם עשו לי פעם ראשונה אולטראסאונד וגילו שיש לי תסביב אשך ונמק באשך ימין. עברתי ניתוח כריתת אשך עוד באותו הלילה ועכשיו אני בן 22 עם אשך אחד בלבד בגלל רשלנות של רופא שלא היה לא אכפת ממני בבית חולים הלל יפה. אני צריך הנחיות וסיוע משפטי, בשביל להגיש תביעה על הרשלנות הזאת!
אציין כי אני כרגע חודשיים וחצי אחרי הניתוח ובסך הכל חוץ מהדיכאון והפחד, אין לי כאבים או הגבלות מיוחדות, חוץ מזה שהרופאים אמרו שאני צריך לשמור על האשך שנשאר לי, אבל זה ברור... רציתי לדעת אם טיפלתם במקרים דומים ואם ישלי בסיס להגיש תביעה על הנזק שנגרם לי בגלל הרשלנות שתיארתי?
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ויתכן כי הייתה התרשלות בטיפול. אחת מהבעיות החמורות והמסוכנות שיש לשלול בעת מצב של כאב באשכים הינו תסביב אשך נוכח החשיבות של טיפול מהיר בסיבוך זה. אם יתברר כי הבדיקה הייתה שטחית ולא מלאה הרי שבהחלט ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
אני ממליץ לך ראשית ובטרם נקיטת כל פעולה אחרת לפנות ליעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
למידע נוסף והסברים אתה מזומן לפנות אל משרדנו בטלפון 03-6081818 או 052-3596150.
אני חייל בשירות קבע (נגד). לפני שנה בערך הייתי אצל רופא בבסיס עם תלונות על כאבים בשק האשכים. הרופא עשה לי בדיקה ידנית ואמר שאין לו כל ממצא. אמר שלדעתו אין לי כלום. אחרי חודש חזרתי למרפאה ורופא אחר שלח אותי לעשות צילום. גם אחרי הצילום לא מצאו כלום. הכאבים באשכים המשיכו ואני החלטתי ללכת לרופא אורולג פרטי ושילמתי לו באופן אישי אחרי חודשיים וחצי מהפעם הראשונה שהייתי אצל הרופא בבסיס.
אותו אורולוג פרטי עשה לי כמה וכמה בדיקות ואמר שיש לי תסביב אשך. הוא שלח אותי לבית חולים ונכנסתי לניתוח דחוף. כשהתעוררתי מהניתוח התברר כי היה מאוח רמדי והרופאים נאלצו לעשות כריתת אשך ועכשיו אני חי עם אשך אחד בלבד. רציתי לשאול בעניין רשלנות רפואית והאם יכול להיות כמו שאני מתאר לעצמי, שאם היו שולחים אותי לבית חולים בפעם הראשונה שהגעתי למרפאה הצבאית, לא היתי נשאר עם אך אחד ולא הייתי עובר כריתה.
האם במקרה שלי צריך להגיש תביעה משפטית נגד משרד הבטחון? האם טיפלתם במקרים דומים בעבר? אני ממש לא בקי בתחום ואשמח לקבל הסברים על ההליך המשפטי ומה צריך לעשות בשביל להתחיל הליך של תביעה נגד הרופאים.
כאשר ניתן טיפול רפואי במסגרת הצבא על ידי רופא צבאי ונגרם נזק לחייל בשל איכות הטיפול הרפואי או רשלנות רפואית הרי שהתביעה הינה אכן כנגד משרד הביטחון.
יובהר כי אין המדובר בתביעת רשלנות רפואית אלא בתביעה לקצין התגמולים להכרה בפגיעה עקב שירות. תביעה אשר הינה שונה במהותה מתביעת נזיקין רגילה דוגמת תביעת רשלנות רפואית.
אני ממליץ כי תפנה בהקדם על עורך דין מנוסה בתחום תביעות קצין התגמולים.
המדובר על אדם מבוגר ובריא בסך הכל בגיל 78 שהרופאים קבעו כי הוא חייב לעבור ניתוח החלפת ברך. הניתוח המקורי נקבע לחודש דצמבר 2011. כבר היה תאריך והכל. מאז דצמבר 2011 הניתוח בוטל בכל פעם מסיבה לא בררה אחרת ובסך הכל הרופאים דוחים את ביצועו כבר 6 פעמים. מתוך כל הדחיות היו שני מקרים שבהם הדחייה של הניתוח היתה בדקה 90, בזמן אשפוז במחלקה בזמן צום לפני הניתוח.
ביטולי הניתוחים גורמים לעוגמת נפש שאי אפשר לתאר, למתח נפשי עצום ולאובדן אמון במערכת הבריאות. כמובן שאותו אדם בקושי נייד, הואו מתהלך באיטיות בסיוע הליכון. ברור לי כי תביעות רשלנות רפואית מגישםי במקרים שבהם נגרם נזק בניתוח, אבל לא נשמע לי הגיוני להעביר אדם מבוג רמסכת יסורים כזאת, ללא סיבה אמיתית. רציתי לדעת האם באמצעות עורך דין ניתן להגיש תביעה על המצב האבסורדי הזה?
כפי שציינת בעצמך בפנייה אכן בדרך כלל תביעת רשלנות מוגשת כאשר נגרם נזק בפועל בשל טיפול רפואי כושל ולא תקין.
הנושא של דחיית ניתוחים 'לא דחופים' לכאורה מוכר היטב ואכן גורם סבל רב ועוגמת נפש רבה למטופל אולם עדיין לצערי ספק אם הוא מתאים לתביעת רשלנות רפואית.
אני סבור כי כדאי לנסות ולפעול באמצעות פניות בכתב לגורמים בכירים בקופת החולים או הגוף הממונה על בית החולים. למיטב זכרוני מקרה דומה למדי עלה לאחרונה לכותרות כאשר בנו של מטופל העלה את תסכולו בגין אירועים דומים לרשת חברתית והעניין זכה לתהודה תקשורתית וכמובן הביא לפתרון זריז של המקרה.
אכן לפי החוק כדי להוכיח עניין שברפואה די בתעודת רופא אולם יש להבהיר כי אין המדובר ברישום רפואי גרידא אלא בתעודה ערוכה כדין אשר בפועל ההבדל בינה לבין חוות דעת אינו רב כלל.
איני סבור כי בית משפט מתייחס למסמכים אלו שונה אולם כאמור במרבית המקרים אם ניתן לקבל תעודת רופא כבר אפשר גם לקבל חוות דעת.
אבי הקשיש נמצא במסגרת בית אבות סיעודי בהרצליה. כמובן שצוות בית האבות מכיר את מצבו הבריאותי תפקודי טוב יותר מכל אחד אחר. אבי אמור להיות קשור למיטה בגלל נטיה לרדת ממנה מתוך שינה ונפילות קודמות בהן נפגע באופן קל בלבד. בסוף השבוע האחרון האחיות שהיו במשמרת בבית האבות שכחו לקשור את אבי למיטה מסיבה לא ברורה, הוא נפל מהמיטה מתוך שנתו שבר את מרפק יד שמאל ונגרם לו סדק בגולגולת. רציתי לדעת מה מידת האחריות של בית האבות לאירוע הרשלני הזה והאם יש מקום לתביעת נזיקין לפיצויים במקרה הזה?
האםפ יצא לכם בניסיונכם לאורך השנים להגיש תביעות ברשלנות רפואת כנגד בית אבות סיעודי? האם האחריות דומה לזאת של רופאים בבית החולים?
האחריות של אחיות ורופאי בית אבות סיעודי אינה שונה באופן מהותי מאחריות הצוות הרפואי בבית חולים או בכל גוף רפואי אחר.
גם לצוות בבית אבות יש חובה לנהוג בזהירות ולא להתרשל בטיפול במאושפזים ובמידה והם לא פועלים על פי סטנדרטים מתאימים ניתן לשקול הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית.
במקרה שתיארת אם אכן היה ברור מנסיון העבר כי יש להגביל את אביך למיטה באמצעות קשירה שכן אחרת הוא עלול להיפגע והצוות לא פעל כך הרי שיתכן ויש מקום לשקול תביעה במקרה זה.
אני מציע לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בבחינת סיכויי התביעה במקרה זה.
רציתי לדעת מהן העלויות הכרוכות בטיפול בתיק משפטי שכזה, ואילו נתונים חשוב להביא לפגישה עם עורך הדין על מנת להתחיל בדיקה בעניין. האם ניתן לבצע את הבדיקות הראשוניות מבלי ליידע את צוות בית האבות, בעיקר מהחשש שיתנכלו לאבי במוסד הסיעודי אם ידעו שבנותיו פנו לעורך דין
הנתונים החשובים הינם התיעוד הרפואי אשר מצביע על הסיכון לנפילה וכן התיעוד מיום התאונה ולאחר מכן. בדרך כלל תיעוד זה נמצא בחזקת המוסד הרפואי כך שקשה להתחיל בירור אמיתי ללא פניה למוסד.
העלויות משתנות ממקרה למקרה ובדרך כלל העלות המרכזית הינה עלות של חוות דעת רפואית בנוגע לנזק. חוות דעת כזו עלולה בד"כ נעשה סביב כ- 6,000 ש"ח.
שלום רב, ברצוני לבקש סיוע בגין רשלנות רפואית בתחום השיניים - פלטה בשיניים שהורכבה ומתחילתה נפלה ולאחר פניות נושנות וחוזרות של המרפאה, קיימת התעלמות לחלוטין. המצב כיום מאוד חמור הפלטה מתנדדנדת ורק עניין של זמן עד שתיפול ולאחר ייעוץ רפואי נאמר לי שלא ניתן להדביק מאחר שקיים סדק בפלטה.
איך מטפלים במקרה הרשלנות הזה במקום שהמצב של השיניים שלי ימשיך לחמיר?
הטיפול במקרה כזה הוא כמו בכל מקרה של רשלנות רפואית - יש צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולפנות אל מומחה רפואי מתאים בתחום רפואת השיניים שיעריך אם הייתה רשלנות בטיפול ומה היקף הנזק.
הבעיה בתביעות מסוג זה הינה כי לעיתים ההיקף של הנזק מבחינת עלויות הטיפול אינו מצדיק כלכלית הגשת תביעת רשלנות רפואית אשר כרוכה בצירוף חוות דעת רפואית שעלותה יקרה (כ- 8,000 ש"ח לכל הפחות).
במקרים כאלו יש לשקול אפשרות של פניה באמצעת עורך דין אל המרפאה במכתב דרישה לפיצוי ללא תביעה בבית משפט.
לפני כ- 10 חודשים הגעתי לבית חולים רמבם בחיפה ללידת תאומים.
הגעתי בשבוע מתקדם 38+4 על מנת ללדת, כל מהלך הלידה הלך כשורה וטופלתי ע"י מנהל המחלקה והאחיות כשורה, עד שלמחרת בצהריים בעת החלפת משמרות הייתי עם פתיחה של 10, נכנס רופא חדש לחדר (נקרא לו: ל')וכבר בהתחלה היה אנטיפט ואמר לי את הולכת לקיסרי למרות שהכל היה בסדר ולא היה מצוקה לי ולתינוקות. הוחלט לבסוף לתת לי זירוז ולהמתין עוד קצת להתפתחות, הרופא ל' הנ"ל היה כל כך נחוש בדעתו להכניס אותי לקיסרי שהוא התעקש שאני יחתום על טופס הסכמה למרות שראה שחששתי ובכיתי נורא והודיע לבעלי לקרוא למשפחה על מנת "להיפרד", בעודי על המיטה בדרכי לחדר ניתוח, התפתח דין ודברים בין פקידת הקבלה שלא נתנה למשפחתי להיכנס למרות שהרופא אישר זאת. תוך כדי שאני שכובה בפרוזדור יצא הרופא אל משפחתי והחל לריב איתם, כל זאת מבלי שאני יודעת מה קורה בחוץ. אני שעדיין לא עיקלתי את זה שאני נכנסת לניתוח ובעודי שכובה מפוחדת ובוכייה במיטה ואימי לצידי חזר הרופא ל' וצעק עליי בקולי קולות ליד כולם: "את קולטת את זה שאני זה שצריך לנתח אותך אחרי שרבתי עם המשפחה שלך" אמא שלי ואני שאלנו אותו מה אני קשורה לעניין הזה ולמה הוא מלחיץ אותי יותר???
רופא אחר שהיה במחלקה וראה את הצעקות של הרופא כלפיי, בא אליו ואמר לו אני לוקח את הניתוח הזה, ובכך הציל אותי ממש מידו של הרופא המזעזע הזה. בדרכי לחדר הניתוח לא ידעתי כיצד להודות לרופא הזה והוא הרגיע אותי שאני בידיים טובות. המקרה הנ"ל כל כך יושב לי על הלב כבר 10 חודשים שאני לא יכולה לעבור על כך בשתיקה. אבקש את ייעוצך מה עלי לעשות ולמי לפנות ואם יש עילה לתביעה?! תודה רבה.
ברור לחלוטין שאין להקל ראש במקרים דוגמת המקרה שתיארת בו מטופלת אשר נמצאת באחד הרגעים המלחיצים והקשים ביותר לפני ניתוח קיסרי נאלצת לספוג צעקות ויחס לא ראוי מרופא שעומד לנתח אותה.
יחד עם זאת אני סבור כי המקרה אינו מתאים לתביעת רשלנות רפואית שכן בדרך כלל בתביעות אלו יש צורך להוכיח נזק קבוע רפואי בשל סטייה מסטנדרט רפואי סביר ובמקרה זה אף אם יוכח כי היחס וההתנהגות של הרופא היו לא ראויים ספק בעיני אם הפיצוי שיינתן יצדיק כלכלית את הגשת התביעה.
אני סבור כי המקרה מתאים יותר לפניה אל הגורמים האחראים על הרופא בבית החולים - ניתן לשקול תלונה בכתב אל מנהל בית החולים או לכל גורם בכיר אחר שיערכו בירור. פניה כזו לא תניב פיצויים אך יש להניח כי תביא לבירור אל מול הרופא המדובר.
תודה רבה על תשובתך המהירה. אני אהיה יותר ממרוצה באם אותו רופא יעמוד על דינו גם אם לא אקבל פיצויים. שאלה נוספת: אני שוב בהריון ואמורה ללדת בע"ה בנובמבר ש"ז, האם הגשת תלונה לבית חולים עלולה לפגוע בי בדרך כלשהי בלידה הבאה? האם לחכות עם הגשת התלונה עד אחרי הלידה?
פניתי למוקד הטלפוני של הרופא המפורסם וביקשתי להתנתח על ידיו בבית חולים. מנהלת המרפאה חזרה אלי ואמרה שמתמחה יפגוש אותי למיון ראשוני אבל הניתוח יבוצע אך ורק על ידי אותו רופא מפורסם ולא על ידי אף אחד אחר.
בפגישה שערכה עשר דקות הסברתי את רצוני למתמחה שלאחר מכן הגיש לי טופס לחתימה. בתחילה סירבתי לחתום עליו שכן לא הייתי מצוידת במשקפי קריאה, אבל הוא הציע ואמר שכדאי לחתום עליו ובסך הכל מדובר בהסכמה להרדמה. חתמתי, ובדיעבד הסתבר שזהו טופס הסכמה לניתוח הנראה כמעט זהה לטופס ההסכמה להרדמה. במעמד זה הובטח לי שוב שהמנתח המפורסם יפגוש אותי שוב ביום הניתוח לתיאום ציפיות לפני שינתח אותי.
ביום הניתוח, לאחר שאושפזתי ורק לאחר שהפעלתי לחץ על מנהלת המרפאה, הגיע המנתח לחדרי לשניות ספורות. כשנכנסתי לחדר הניתוח שאלתי היכן המנתח המפורסם ומנהלת המרפאה אמרה שהוא יכנס בשלב מאוחר יותר של הניתוח וכי "יש לו זכרון פנומנלי ואין צורך שיראה אותי שוב". נותחתי.
תוצאות הניתוח היו אסון, וניכר שבוצעו לפחות על ידי אדם אחד בלתי מנוסה, ובטח שלא ע"י מנתח 'בעל שם'.
השאלה היא, מה אני יכולה לעשות כיום?
נ.ב
אם מישהי מכן עברה חוויה דומה, או אף מרגישה מרומה, אנא פני אלי - באמצעות שרשור זה, דרך הודעה פרטית או אף בקבוצה שהקמתי בפייסבוק בשם הכותרת לעיל כדי שאדע כי איננו לבד, ואולי נוכל לפעול יחד.
ראשית אני מציע טרם כל פעולה עצמאית שתערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
לפי חוק זכויות החולה ועל פי פסיקת בית המשפט בסוגייה זו על המטופל לקבל הסבר מלא וממצה מהרופא המנתח טרם הניתוח כאשר הסבר זה יכלול גם הסבר לגבי הסיכונים הטמונים בניתוח. אין די בחתימה על טופס הסכמה לניתוח אם לחתימה לא מתלווה הסבר אמיתי ועניין זה נכון שבעתיים כאשר מדובר בניתוח אסתטי אשר אינו דחוף ואינו הכרחי.
במקרה שאת מתארת נראה כי על פניו לא התקבלה מה שקרוי הסכמה מדעת שלך לניתוח שכן לא קראת את טופס ההסכמה ולא קיבלת הסברים מלאים לגבי הניתוח.
במקרה כזה אם אכן יוכח שלא נתת את הסכמתך מדעת לניתוח ויתברר כי אירע לך נזק עקב הניתוח ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית לפי עילה זו.
כאמור כדי לבחון את המקרה בצורה מסודרת כדאי קודם כל לערוך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום שיוכל גם לסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי והפניה למומחה הרפואי המתאים ביותר.
אימי לקתה אתמול באירוע מוחי קל, זה התחיל עם חוסר תחושה ביד ימין ונימול בפנים וכן חוסר תחושה ואי יציבות רגל ימין. אימי נלקחה לבית החולים בלילה ולא קיבלה כל טיפול במשך שעות. רק אחרי שעות החליטו הרופאים לתת לה אספירין והיא נשארה למעקב עד שיעבור החג ורק אז ימשיכו עם הבדיקות. אודה לך מאוד אם תמליץ על מה עוד אפשר לעשות אחרי שהבנו מהרופאים כי היא לקתה באירוע מוחי ולא קיבלה טיפול רפואי ראוי במשך שעות בבית החולים?
ראשית איחולי החלמה מהירים.
כדי לבחון אם אכן הייתה במקרה זה רשלנות רפואית בטיפול אשר גרמה או החמירה נזק יהיה צורך לעיין בתיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא נוירולוג מתאים. בכל מקרה לפי התיאור בפנייה מדובר במקרה טרי יחסית ויהיה צורך להמתין ולראות האם יש נזק ומה שיעורו לאורך זמן ארוך יותר.
לאירועים מוחיים קלים יש מגוון טיפולים ובדיקות שיש לעשות אשר משתנים בהתאם לגורם שהביא לאירוע המוחי ועוד. קשה מאד ללא הכרות עם מלוא פרטי המקרה להעריך אם במקרה זה אכן הייתה רשלנות ומה משמעותה.
כדאי שתפנו בהמשך בצורה מסודרת אל עורך דן מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
שלום רב הנני אפוטרופסית (גוף ורכוש משנת 2003) על חסויה שמאושפזת 10 שנים בביה"ח פסיכיאטרי משנת 2002 לאחרונה לאור חוסר שיתוף פעולה מצטבר עם המוסד המאשפז באספקת מידע רפואי רלבנטי שמגיע לי בתוקף פקודת הכשרות המשפטית, בגלל התפתחויות לא אתיות ומקצועיות (רשלנות רפואית והפרה בוטה של זכויות החולה).
משראה ביה"ח שאיני מוותרת בקלות החליט להעביר בקשה ללשכה המשפטית (משרד הרווחה) לביטול האפוטרופסות מטעמים מופרכים. כמובן שנותרתי נחושה והחלטתי להגיש ערר נגדי טרם הגשתם. כעת אני בעיצומו של תהליך ולפני ביצוע הצעד הבא - תביעה בביה"מש מחוזי. שבוע שעבר הייתי אצל פקיד ת סעד (הלך די טוב). ברצוני לקבל ייעוץ להמשך משום ששלחתי גם תלונה גורפת אל הפסיכיאטר המחוזי בצפון, ראש האגף לבריאות הנפש ועוד.
שלום,
הנני אפוטרופסית על חסוי שמאושפז בביה"ח ]סיכיאטרי.
הדילמות שעומדות לפניי:
1. מתוקף תפקידי לפי דין הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ביקשתי צילום של התיק הרפואי וחוות דעת רפואית אולם ביה"ח הערים עליי קשיים במשך 5 חודשים ולא סיפק לי את הצילום של התיק. וכפשרה שעשה "בינו לבין עצמו" החליט לשלוח אליי סיכום ביניים פנימי ובו היסטוריה ששל החולה ללא התיחסות לאיבחונים ועל הדרך טעויות מכוונות שנועדו להסתיר מעקב על אירוע חריג שהתרחש והוא כרשלנות רפואית.
2. המקרה התגלה לפניי בביקור שיגרתי בו ראיתי את המאושפז עם פריחה מוגלתית ומגרדת בכול גופוץ כשהרופאה נשאלה לפשר הענין מסרה שאינה יודעת מה זה (תמוה מאוד) ושלחה אותנו לקנות וזלין (עוד יותר תמוה). רק לאחר התערבותי העיקשת החולה הועבר לאיבחון וגילו מחלת לופוס שבגינה האשפוז הפסיכיאטרי נמשך יתר על המידה (10 שנים).
3. בהמשך לכך, כל בקשותי לחשיפת הרשומות הרפואיות במהלך 3-4 שנים לא התקבלו במערכת המוסדית המטפלת.
4. משראה ביה"ח כי אינני מוותרת החליט להעביר בקשה ללשכה המשפטית רווחה -(גוף) לביטול אפוטרופסות מטעמים מופרכים.
5. פניתי בתלונת ערר לאותה הלשכה בהצגת האמת המוצהרת. כמו כן, אל הפסיכיאטר המחוזי וראש האגף לבריאות הנפש.
6. בכוונתי ללת תוקף משפטי תקדימי לנושא ולפנות לבית משפט מחוזי. האם נכון? אבקש ייעוץ.
תודה רבה
החובה של גוף מטפל כמו בית חולים למסור למטופל או למי שבא בנעליו ולצורך העניין גם אפוטרופוס חוקי לדין את התיעוד הרפואי המלא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובית החולים אינו יכול להחליט על דעת עצמו מה ימסר ומה לא ימסר.
במידת הצורך אם אין שיתוף פעולה מצד בית החולים והתיעוד לא מתקבל ניתן לפנות בהמרצת פתיחה אל בית המשפט המחוזי ולבקש צו המחייב את בית החולים למסור את התיעוד הרפואי לפי חוק זכויות החולה.
באשר לניסיון לשלול ממך את האפוטרופסות איני בטוח שהבנתי היכן עומדים כרגע הדברים מבחינה משפטית ומדוע את מבקשת לפנות לבית המשפט. אני מציע כי תערכי יעוץ מסודר בעניין זה בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום.
עברתי ניתוח הגדלה והרמת חזה אצל רופא פלסטיקאי מומחה שמפרסם את עצמו המון. לפני הניתוח נפגשתי איתו פעמיים והוא הראה לי הדמיות של לפני ואחרי וענה מאד בפירוט על כל השאלות שהיו לי. בין השאר שאלתי גם על הצלקות שישארו אחרי הניתוח. הרופא ענה כי הוא מנתח בשיטה חדשנית שכמעט ולא משאירה צלקות ובכל מקרה, הצלקות סמויות מהעין ואינן בולטות. שאלתי כמובן לגבי האפשרות שלי ללבוש בגד ים בקיץ והוא הרא לי תמונות של הרבה לקוחות קודמות שלו, שכולן לדבריו לובשות בגד ים ולכולן יש חזה מדהים.
את הניתוח עברתי בחודש דצמבר 2011. עד היום יש לי צלקת מכוערת ובולטת בצד שמאל. הרופא אמר שבגלל המבנה האנטומי שלי לא היתה ברירה אחרת. אני מאד מאוכזבת ומרגישה פגועה ומרומה. אני מתביישת במראה הגוף שלי מאד ואין סיכוי שאלבש בגד ים. איך בודקים את המקרה שלי מבחינה משפטית?
כאשר מטופלת עומדת בפני ניתוח, בוודאי כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי אסתטי דוגמת ניתוח הגדלת חזה, חלה חובה על הרופא המנתח לתת לה מבעוד מועד הסבר מלא ומפורט על הסיבוכים האפשריים כדי שהסכמתה לניתוח תהיה מה שקרוי 'הסכמה מדעת' כלומר הסכמה אשר לוקחת בחשבון גם סיבוכים אפשריים.
את מציינת בפנייתך כי ניתנו לך דווקא הסברים רבים לפני הניתוח אולם דווקא לגבי הסיבוך ממנו חששת - צלקת - ניתן הסבר מטעה לכאורה. אם הרישום בתיקך הרפואי טרם הניתוח יתמוך בטענתך זו יתכן שניתן לשקול תביעה וזאת כמובן בכפוף לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר יבדוק אותך ויעיין במסמכים ויוכל לתמוך את טענותייך בדבר האחריות והנזק בחוות דעת רפואית.
כדאי ראשית לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
דיבר איתי עורך דין שבחן את המקרה שלי בבית חולים כרמל. הוא מתעסק בדרך כלל בתאונות דרכים, אבל אמר שיכול לעשות גם תביעות על רשלנות רפואית. בזמן השיחה איתו אמר משהו על נזק ראייתי ולא ממש הצלחתי להבין ממנו מה המונח הזה אומר. רציתי לדעת אם אתם יכולים להסביר מה זה אומר "נזק ראייתי" בשפה פשוטה.
גדעון, הוא לא אמר שעורך הדין לא הסביר, הוא אמר שלא הצליח להבין. זאת בעיה מוכרת שאנשים מדברים עם עורך דין, והאחרון משתמש בשפה משפטית שברורה לו ונדמה לו שזה ברור גם למי שמדבר איתו, אבל לא זה המצב. הרבה פעמים אזרחים מן השורה לא מבינים מושגים משפטיים שנראים מאד ברורים ולכן לא צריך להתבייש לשאול. אף אחד לא נולד עם ידע משפטי בדיני רפואה וכו.
בתביעות רשלנות רפואית כאשר מדברים על נזק ראייתי מתכוונים בדרך כלל לפעולה או מחדל של הגורם הרפואי אשר פוגעים ביכולתו של התובע להוכיח את תביעתו.
כך למשל אם בית החולים אינו מקפיד לשמור את מלוא הרשומה הרפואית של המטופל ניתן בחלק מן מהמקרים לדבר על נזק ראייתי. אם נגרם נזק ראייתי יתכן שבית המשפט יורה על העברת נטל הראייה מהתובע אל הנתבע כלומר שבמקום שהתובע יצטרך להוכיח כי הנתבע התרשל וגרם לו נזק הנתבע יצטרך להוכיח כי לא התרשל.
יש עורכי דין רבים אשר עוסקים בתביעות רשלנות רפואית כתחום עיסוק עיקרי ובדרך כלל מומלץ לפנות אל עורך דין כזה בתביעות רשלנות רפואית.
אבי הגיע לבית החולים הלל יפה בעיר חדרה עם סימפטומים ברורים של שבץ מוחי. אחי שהביא אותו לבית החולים, הודיע מיד לאחיות בחדר המיון כי יש חשש שהאב הקשיש לקה בשבץ. למרות גילו המתקדם (מעל גיל 70) הוא אדם בריא ומעולם לא היה לו אירוע דומה בעבר. האחיות בחדר המיון התנהגו בקרירות רבה וציינו שהן עובדות לפי סדר החולים, למרות שאין ספר כי ראו את אבי בעת שנכנס לחדר המיון על כסא גלגלים. לקח בערך 30 דקות עד שאחות ניגשה אליו, אחרי שאחי הרים את הקול שלו וצעק. אחרי 20 דקות נוספות הגיע רופא שבדק אותו ושלח אותו לסדרת בדיקות שאחריהן עבר טיפול לדילול דם.
אבי אושפז והתברר כי הטיפול לדילול דם לא הצליח כי ניתן מאוחר מדי...כנראה. אבי עדיין מאושפז ובשלב זה סובל משיתוק חלקי בגופו וקשיי דיבור משמעותיים. אנחנו לא משתחררים מהתחושה שאילו זמן התגובה בחדר המיון היה מהיר יותר, המצב היה יכול להיות אחר.
מה אתם יכולים להוסיף במקרה שתיארתי? האם ישנן תקנות למקרי טיפול באדם המגיע לחדר מיון עם חשש לשבץ מוחי? הרי ברור לכולם כי נושא הזמנים קריטי להצלת חיי אדם והקטנת נזקים. מה דעתכם?
הנושא של טיפול בשבץ מוחי מורכב למדי מבחינה רפואית. אכן זמן התגובה והטיפול במצב רפואי זה הינו חשוב ואולם קשה מאד לדעת ללא פרטים מדוייקים ועיון בתיעוד הרפואי אם במקרה זה העיכוב אכן היה בעל משמעות מרחיקת לכת בעניין סיכויי ההחלמה וגרימת הנזק.
כדי לברר את העניין בצורה מסודרת אין מנוסה מאיסוף התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי.
לשבץ מוחי יכולים להביא גורמים שונים כאשר לכל אחד מהם טיפול אחר וזמן תגובה נדרש שונה.
אני סבור כי כדי לברר את המקרה כדאי שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ובחינת המקרה.
אני צריכה עזרה ועצה של עורך דין שיודע להתנהל מול קופת חולים שמזלזלת בבריאות ובחיי אדם.
אני שוקלת לתבוע את קופת החולים. אני סובלת מספר שנים ממספר סימפטומים שונים אשר מקורם אינו מאותר. ומוצאת עצמי מטורטרת מרופא לרופא, ללא קבלת אף מענה למכלול הגורמים המפריעים.
אשמח לקבל עצה שלכם לגבי הבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי.
קשה להשיב ללא פרטים אודות המקרה. יתכן שהעניין יכול להיפטר בצורה טובה יותר בעזרת פניה לנציב פניות הציבור בקופה משום שאיני בטוח כי תביעה משפטית מתאימה במקרה בו תיארת. כדי לבחון את העניין בצורה מסודרת יש צורך ביעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין.
המדובר על מקרה שבו רופא נמצא רשלן על ידי בית המשפט במסגרת פסק דין בתביעה אזרחית שהוגשה על ידי מטופל שאף זכה לפיצוי כספי ניכר.
רציתי לשאול האם אותו רופא יכול להמשיך לתת חוות דעת כרופא מומחה מטעם בית המשפט, כפי שנהג לעשות מדי פעם טרם המשפט שבו הפסיד ונפסק כי נתן טיפול רשלני? האם בית המשפט יכול להמשיך ולמנותו כמומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית אחרות?
האם יש דרך בכלל שבו שופטים בבתי המשפט השונים מתעדכנים בעובדה שאחד המומחים שנהגו להמליץ עליהם בעבר ולמנותםן כמומחים מטעם בית המשפט, נמצא חייב בפסק דין ושילם פיצויים בגלל רשלנות רפואית ממש בתחום בו היה נחשב למומחה?
קיימים מקרים לא מעטים בהם נקבע בפסק דין כי רופא התרשל בטיפול ועל אף זאת אותו רופא מממשיך להיות ממונה כמומחה מטעם בית המשפט.
חשוב להבין כי קביעה של בית המשפט כי הרופא התרשל אינה יורדת בדרך כלל לשורש כל מיומנותו של הרופא ויכולותיו אלא לרוב מוגבלת לאותו מקרה ספציפי בו הוא אכן כשל והתרשל.
אשר על כן בדרך כלל שופטים לא ימנעו מלמנות מומחה רפואי כמומחה מטעם בית המשפט נוכח פסק דין אשר בו נקבע כי התרשל כמובן בכפוף לחריגים של התרשלות חמורה במיוחד או נסיבות מיוחדות כמו מספר פסקי דין וכו'.
אני עיתונאית בסוכנות הידיעות רוייטרס, מחפשת מרואיינים אשר בגופם נשכח כלי או עזרי ניתוח במהלך הליך כירורגי בישראל. הראיון הטלוויזיוני יכול להיערך תוך טשטוש פנים ובעילום שם.
חיפשתי את החוק של הרשלנות הרפואית באינטרנט ולא מצאתי אותו. לא הצלחתי להבין איך קובעים את כל ההליך של התביעה והפיצויים אם לא לפי החוק. בכל מקרה, אני רוצה לקרוא את החוק בגלל שנפגעתי מהרשלנות של הרופאים בבית החולים הלל יפה, אחרי ניתוח גב שנותרתי נכה וללא יכולת לצאת לעבוד.
אני מבקש שתפנו אותי אל חוק רשלנות רפואית שלפיו מגישים את התביעות.
תביעות רשלנות רפואית מוגשות על בסיס מספר חוקים ותקנות ובין היתר ובעיקר לפי פקודת הנזיקין ובפרט סימן ד' לפקודה (סעיף 35) אשר עוסק ברשלנות באופן כללי.
בנוסף משתמשים לעיתים מזומנות גם בחוק זכויות החולה לבסס תביעות רשלנות רפואית ובעוד מגוון תקנות, הוראות של משרד הבריאות וכו'.
כלומר אין חוק אחד ספציפי אשר עוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית.
האם יכול להיות שמתמחה בבית חולים יבצע ניתוח קיסרי ביולדת? אני שואלת בגלל שאחותי עברה היום בבוקר ניתוח קיסרי בבית החולים סורוקה בבאר שבע אחרי לילה של יסורים בהמתנה ללידה. היא הגיע למצב של מצוקה עוברית קשה ובגלל שלא היה רופא מומחה מי שעשה לה ניתוח קיסרי הוא מתמחה במחלקת יולדות. האם זה מצב תקין?
לגבי המצב של התינוקת שנולדה, עדיין לא ברור, כי הלידה היתה רק הבוקר. מה דעתכם?
אכן למרבה הצער בשעות הקטנות של הלילה ולפנות בוקר לעיתים מתמחים עורכים את הניתוחים. יש לציין עם זאת כי במונח מתמחה מתכוונים לעיתים לרופא אשר טרם קיבל את תעודת המומחה שלו אך יתכן שיש לו כבר מספר שנות ניסיון.
אתם מוזמנים לפנות אלי טלפונית לקבלת עוד מידע והסברים כיצד יש להמשיך ולברר את נסיבות המקרה.
איך קובעים מתי טיפול רפואי נכשל בגלל רשלנות רפואית ומתי המדובר במקרה של טיפול כושל, שאינו בגלל רשלנות של הרופא המטפל. קראתי אצלכם באתר והבנתי שלא כל טיפול ולא בכל מקרה שיש בעיה עם תוצאות הטיפול שניתן לחולה, יש אפשרות לתבוע. לכן רציתי להבין איך מחליטים מתי מגישים תביעה משפטית ומתי בכלל אפשר לבוא בטענות על הכשלון של הרופאים והנזקים של הטיפול.
שלום רב,
המבחן הוא לרוב מבחן של הרופא הסביר כאשר יש להתייעץ עם מומחה רפואי מוביל בתחום בו עוסקת התביעה על מנת שיעריך אם הרופא שביצע את הטיפול עמד בסטנדרט המקובל או שמא חלילה התגלתה רשלנות רפואית בטיפול.
סבא שלי נפל מהמיטה באשפוז בבית חולים בגלל שאחות משמרת לילה שכחה לקשור אותו אחרי טיפול שקיבל. האחות הודתה בטעות שלה ובגלל הנפילה נגרם לא שבר קשה בברך. אמנם הוא בנאדם מבוגר, אבל הרשלנות זועקת לשמים!
מה עושים? האם אתם ממליצים לפנות לתביעה אחרי האירוע?
נפילות של מטופלים בכלל ושל מטופלים קשישים בפרט ממיטות בעת אישפוז היו בעבר נושא לתביעות רשלנות רפואית לא מעטות.
במקרים בהם ידוע כי המטופל אינו יציב חובה על הצוות הסיעודי לדאוג לסגור את דפנות המיטה ולנקוט באמצעים כדי למנוע ירידה של המטופל מהמיטה ונפילה.
כדי לברר אם במקרה של סבא שלך יש מקום לתביעה אני ממליץ לפנות בהקדם להתייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
רופא נשים בקופת חולים סרב לתת לבת הזוג שלי טיפול בקופת חולים, כי היא העריה לו בזמן שדיבר במכשיר טלפון סלולרי בזמן הטיפול בה. הוא פשוט ענה לשיחת טלפון והתחיל לדבר עם מישהו, ובת הזוג שלי שהיתה במצב אינטימי במהלך בדיקה גניקולוגית, העירה לו ושאלה האם זה נראה לו הגיוני לדבר בסלולרי בזמן הטיפול בה.
הרופא ניתק את הטלפון שלו, צעק על חברה שלי להתלבש ולצאת מהחדר טיפולים שלו. היא היתה המומה והרופא אמר שהו אלא מוכן לטפל בה בגלל שהיא חצופה. בת הזוג שלי יצאה בדמעות מהמרפאה וחזרה הביתה בבושת פנים.
מה אפשר לעשות במקרה מזעזע כזה? המדובר על רופא של קופת חולים לאומית באחת המרפאות במרכז הארץ.
אימי נפטרה בבית החולים לאחר שאושפזה שם כחודש.
ברצוננו לקבל העתק מלא של התיק הרפואי שלה.
כשדיברתי עם אנשי הארכיון של בית החולים הם אמרו שלקבלת צילום התיק צריך צו ירושה או תצהיר עורך דין.
מכיוון שצו ירושה הוא תהליך ממושך של מספר חודשים ברצוננו להוציא תצהיר עורך דין שבאמצעותו נוכל לקבל את צילום התיק.
ברצוני לשאול מהו תצהיר עורך דין ומה צריך למלא בתצהיר.
אם צריך להחתים את כל היורשים החוקיים של המנוחה והאם העורך דין צריך לפגוש פנים אל פנים את כל היורשים החוקיים.
היכן ניתן לראות דוגמאות של תצהיר עורך דין לגבי נושא זה.
הנושא של תצהיר עו"ד לצורך קבלת תיעוד רפואי אינו קבוע בחוק ולמיטב ידיעתי לכל בית חולים כללים מעט שונים בעניין זה.
לרוב מבוקש תצהיר של כל היורשים על פי דין אשר עו"ד מאמת את חתימותיהם לאחר שהופיעו בפניו כי היורשים מבקשים לקבל עותק מהתיעוד הרפואי של המנוח אשר הם היורשים שלו.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"