משבוע 35 הייתי בשמירת
הריון בגלל סחרחורות וערפולי הכרה שעד היום לא יודעים כתוצאה ממה כי כל הבדיקות היו תקינות.
בשבוע 38, יום א' בשבוע, 02:30 מעירה את בעלי ומבקשת לנסוע למיון, למה? בלי סיבה ממשית אבל הרגשה לא טובה.
מגיעים למיון בבית חולים
אסף הרופא, מתחברים למכשיר
מוניטור עוברי והכל תקין, התחלה של צירונים אבל לא משהו משמעותי.
נכנסים לבדיקות רופא, פתיחה של חצי אצבע, ואז הרופאה בודקת ומגלה מיעוט
מי שפיר פחות מ-38% ומחליטה להתחיל בהליך של זירוז
לידה וכבר במיון מכניסה לי בלון ומשם לאשפוז במחלקת
נשים עד שתהיה פתיחה.
בשעה 12:00 נכנסים לחדר לידה, פתיחה 3 ללא צירים, מקלחת, חוקן ויאללה
פיטוצין
בשעה 13:30 מגיעה רופאה שמחליטה לבקוע את המים ולהעלות את מינון הפיטוצין וככה עד השעה 20:00 שכבר לא עמדתי בכאב הוחלט על
אפידורל.
שעה 21:30 בדיקת פתיחה- עדיין 3!
בשעה 22:30 נכנסת המיילדת לחדר ומבקשת להכין אותי להחלפת משמרת.
אני שוכבת על הצד, מנסה לנוח ולאגור כוחות, המיילדת מבקשת ממני להסתובב על הגב כי המוניטור לא קורא טוב את הצירים.
קוראת לבעלי שיעזור לי להסתובב ומרגע זה מתחילים 5 הדקות הכי מפחידות בחיי!
בעלי דוחף אותי מצד שמאל והמיילדת מושכת מצד ימין כדי לעזור לי להסתובב, ברגע שנשכבתי על הגב כל החדר נצבע לי בשחור, דופק מהיר, זיעה קרה וממש הרגשה כאילו אני מאבדת הכרה.
בשניות האחרונות לפני איבוד הכרה הספקתי לצעוק לבעלי, "רוני אני מרגישה שאני עומדת למות, אני לא רואה כלום".
המיילדת מיד דחפה אותי על הצד וצעקה "רופא, רופא".
רופאה נכנסה תוך שניות לחדר, לחץ הדם שלי היה 76/43 והאטות דופק של העובר.
הרופאה, מלאך בדמות אדם, בהחלטה הרת גורל תפסה את המיטה שלי והתחילה לרוץ תוך שהיא צועקת הנחיות לצוות, לחדר
ניתוח דחוף, להזמין צוות מהפגיה - טיפול נמרץ ילודים, לקרוא למרדים וככה - תוך 3 דקות אני בחדר ניתוח בלי הכנה מוקדמת, בלי להבין מה קורה רק צועקת להם שיצילו לי את הילדה.
פתאום מרגישה משהו קר, אחות חדר הניתוח שפכה לי על הבטן בקבוק של פולידין כי לא הספיקו לחטא את המקום לפני שפתחו לי הבטן מותן למותן ותוך 30 שניות הקטנטנה שלי היתה בחוץ, 6 דקות ללא חמצן וללא דופק.
צוות הפגיה ביצע בה פעולות החייאה והנשמה והטיסו אותה לפגיה לחליפות קירור למשך 72 שעות.
אני הייתי מאושפזת 8 ימים אחרי
ניתוח קיסרי חירום... אפרתי הייתה מאושפזת 12 ימים.
היא נולדה עם ציון
אפגר 2 והשתחררנו עם ילדה בריאה ברוך השם. אמרו לנו שהיא תצטרך עוד לא מעט בדיקות בעתיד, כשתגדל. לא ברור האם נותר לה נזק בגלל כל אותם
סיבוכים בלידה והמצוקה שנקלעה אליה...
אנחנו כמובן מקווים לטוב ושהכל יהיה בסדר, אבל יודעים שיכול להיות שבעתיד הלא רחוק נצטרך להתמודד מול פגיעה כלשהי שנובעת מהלידה.
הפנו אותי מהפייסבוק להתייעץ אתכם והבנתי (לפי האתר) שאתם מטפלים בתביעות בגלל מקרי רשלנות בלידה... אני מבקשת להבין מה דעתכם על המקרה, על הלידה, על כל האירועים שסביב.