פורום רשלנות רפואית

בשבועיים האחרונים הגעתי כמה פעמים לתל השומר עם צירים מוקדמים וקצת מצוננת. כל פעם התפתחו צירים, הגענו למיון יולדות ואחרי כמה שעות הכל נרגע וחזרנו הביתה, עד פה הצוות היה מדהים (תמיד המלצנו על תל השומר בכל מה שקשור ללידות). בשבוע שעבר הגענו שוב מאותה סיבה וראו שאני קצת חולה ושלחו אותי לכל מיני בדיקות ליתר ביטחון. באחת הבדיקות יצא שיש חשד לשפעת והחליטו לתת לי אנטיביוטיקה (כמובן שכולנו מחוסנים, השנה ובכל שנה). אחרי 4 ימים עם אנטיביוטיקה כשאני כבר מרגישה מעולה, לא משתעלת (ולא היה חום אפילו פעם אחת), הגעתי שוב עם צירים וילדתי תינוקת מתוקה בלידה מדהימה בשעה 22:00 בלילה.

עברנו למחלקת היולדות ובילינו שם את הלילה. בבוקר, הכל התהפך. מישהו פתאום החליט שבגלל שהיה לי חשד לשפעת כמה ימים קודם, אני נשלחת לבידוד ואם אני רוצה לראות את התינוקת אז חייבים לבודד גם אותה. בשלב הזה אני כבר בריאה וכבר על אנטיביוטיקה, ולא מדבקת. אפילו לא היה לי חום, אפילו פעם אחת בכל הפעמים הרבות שמדדו לי.

מפה מתחיל סיוט!! הכניסו אותי לחדר קטן ומאולתר, מרוחק מהמחלקה עם שלט על הדלת ״בידוד נשימתי״. אסרו עלי לצאת מהחדר, נאמר לי שעושים לי עוד בדיקה ולאחריה אם ייצא תקין אוכל לעלות למלונית. נכנסתי לחדר בשעה 11:00 בבוקר, רציתי להתקלח, בכל זאת ילדתי בלילה לפני - ולא היו מים חמים! יואב הלך להביא לי אוכל מחדר האוכל כי לא נתנו לי לצאת מהחדר וחזר בלי כי כלום כי האוכל פשוט נגמר (!) וככה העברנו עד הערב. בערב יצאתי כדי לבקש להגיע לחדר האוכל בערב ולהתקלח, בכל זאת כמעט 24 שעות מהלידה ולא איפשרו לי לצאת. צעקו עלי שאני מסכנת את כל המחלקה. ביקשתי לפחות מקום להתקלח, אמרו שידאגו לי ולא דאגו (בנתיים 24 שעות מהלידה מקבלת צעקות, אין אוכל נורמלי ואין מקלחת).

ב3:30! בלילה! אחרי שסוף סוף הצלחתי להרדם וגם התינוקת, נכנסת אחות לחדר, עם מסכה על הפנים, פותחת את האור ומעירה את שתינו ומכריזה שהיא באה לבדוק לי ולילדה חום בגלל שאנחנו חולות! מדדה לי חום (אין) באה למדוד לנוגה (בת יום כן?) שכמובן צורחת תוך כדי הבדיקה. אחרי דקה אני שואלת אותה למה לוקח הרבה זמן למדוד לה חום והיא עונה שהיא לקחה מדחום כספית כי לא היה רגיל וייקח לה 7 דקות למדוד חום. שאלתי למה לא עם מדחום מהיר?
ענתה: זה מה שהבאתי
אני: אפשר להביא רגיל?
אחות: חוזרת ומביאה מדחום רגיל, מודדת לה חום, רואה שאין חום, זורקת את המדחום לעריסה שלה ואומרת שהמדחום נגוע ולכן לא ישתמשו בו שוב בבית חולים אז שניקח אותו איתנו ויצאה מהחדר.

עוד על התנאים בחדר שבו הכריחו אותנו לשהות 40 שעות בלי לצאת, אני אחרי לידה ותינוקת בת כמה שעות:

- מזגן על קירור בלי אפשרות לכבות או לכוון. רק שמיכה אחת (יואב ישן לידי לבוש מעיל)
- מקלחת לא שמישה, אינסטלטור שהבטיחו שיגיע כמובן שלא הגיע. לא התקלחתי מהלידה עד שהגעתי הביתה אחרי שלושה ימים
- טלוויזיה לא מחוברת
- לא ניקו את החדר אפילו פעם אחת. לא שטפו, לא פינו פחים, לא החליפו מצעים
- כפתורי המצוקה / קריאה לאחיות היו תקולים ולכן ניתקו אותם. ולי אסור לצאת מהחדר כדי לקרוא לאף אחד (וגם אם אני פותחת את הדלת אז צועקים עלי)

- הדרך היחידה לקרוא לאחות זה לשלוח את יואב ללכת עד לתינוקיה בצד השני של הבניין ולהתחנן שאחות לא תשכח להגיע אלינו כי אנחנו לא יכולים לצאת (ספוילר: תמיד שכחו)
- תריס מוחזק במקומו על ידי בקבוקי מים, פתוח באופן קבוע בלי וילון או דרך לסגור אותו כדי להחשיך או כשאני מניקה. והכי גרוע זה הפועלים שעבדו באותה קומה מחוץ לחלון הפתוח באופן קבוע במשך כל היום. WTF?

נפלא להניק ככה.

- אף אחד לא טרח להסביר לנו על הנהלים של ה"בידוד".

ותוך כדי אני צריכה לדאוג לילדה בתוך החדרון המצ'וקמק הזה, להניק אותה ולקבל את המשפחה (אורחים לא מורשים להיכנס).

בבוקר שוב באו עם תלבושת ומסכה למדוד חום שאין לנו ואמרו שישחררו למלונית אבל לא לפני 14:00 (עדיין באותו חדר קטן עדיין בלי מקלחת מהלידה!) ביקשתי שיבדקו מה קורה עם כל הבדיקות ומה עם להעביר למלונית אז צעקו עלי שרק ב14:00 ולפני זה שלא אצא מהחדר כי אני מסכנת את כל המחלקה.

ב14:30 הגיעו לשחרר אותנו למלונית. סוף סוף אחרי ששוחררנו והתמקמנו במלונית (סוף סוף אוכל!), הרופא שאישר לנו לעלות למלונית התחרט בדיוק והיינו צריכים לעזוב.

סיכום:
ילדתי ביום שלישי ב22:30 וביום חמישי ב17:30 ״שוחררתי״ עדיין בלי מקלחת, בלי לצאת מחדר מגעיל אחד, עם המון צעקות ויחס משפיל.

אני חייבת לציין שברור לי שיש נהלים שמטרתם שמירה על בריאות היולדות והתינוקות, וכמובן שזה הכי חשוב! אבל זה לא אומר שצריך לעשות את זה בצורה לא אנושית ובתנאים מזעזעים לאישה שהרגע ילדה ולתינוקת שצריכה להעביר ככה את השעות הראשונות של החיים שלה.

ושוב צריכה לציין לטובה את הצוות הנפלא במיון יולדות, בחדרי לידה ובתינוקיה.

אגב, הפיתרון שלנו: כדי בכל זאת לנוח יומיים ולצבור כוחות, בכל זאת כבר שבוע וחצי עם צירים ויומיים אחרי לידה, ברחנו משם והלכנו למלון מפנק במיוחד שקיבל אותנו מדהים ושידרג אותנו בלי שביקשנו כי ראו שבאנו עם תינוקת בת יומיים. אנחנו פה בלי תמיכה של אחיות בלי מלונית ואחרי המון נזיפות ויחס משפיל.